אתלטיקה- מלכת המסלול מאתונה העתיקה ועד ימינו

היאבקות והרמת המשקולות והן את "אחותה" הקלה- שהיא זו המוכרת לכולנו כנסיכת האולימפיאדות מאז ימי יוון העליזים ועד ימינו אנו. התחרויות האולימפיות שהחלו כידוע, שנים רבות טרם הספירה באתונה והיו פופולאריות כבר אז, הפכו לאירוע עולמי מרכזי המתקיים מדי ארבע שנים ומאגד בתוכו את האתלטיקה הקלה- ריצה, הליכה, קפיצה וזריקה לצידם של ענפים נוספים כדוגמת שחייה, איגרוף, אופני הרים, התעמלות קרקע, חתירה ועוד. התחרויות יכולות להיות בהשתתפות מקצה אחד או שילוב ביניהם בצורת קרב רב, וכמו כן עם משתתף יחיד או עם מספר משתתפים המתמודדים על אותו התואר הנכסף כקבוצה אחת המייצגת מדינה, בתחום האתלטיקה בפרט ההתמודדויות הן של יחידים מלבד מירוץ שליחים.
המשחקים האולימפיים חודשו לפני כמאה שנים, יותר מאלף וחמש מאות שנים לאחר שהופסקו מטעמים פוליטיים, והתקיימו כצפוי, בעיר הולדתם- אתונה. מאז הם נודדים בין ארצות שונות הנאבקות על הזכות לארחם. אל הענפים המסורתיים, ממשיכים להתווסף חדשים כל השנים. תחום זה כאמור מרכז בתוכו ארבעה ענפים אטרקטיביים, כנראה לאור העובדה שבהם נקבעים השיאים המשמעותיים ביותר. בארבע השנים החולפות בין אולימפיאדה אחת למשנתה, מתקיימות תחרויות אתלטיקה נחשבות נוספות כמו אליפות העולם ואליפות אירופה הממצבות את התחום בראש הענפים הספורטיביים המושכים. בישראל אף נערכת מדי שנה אליפות ישראל בה ניתן הכבוד הראוי למתמודדים מ"שלנו".
לישראל היו עד כה מעט נציגים שהגיעו לשיאים מרשימים בתחום נחשק זה. ראשונה זכורה אסתר רוט שחמורוב, שעלתה לחצי גמר משוכות באולימפיאדת מינכן, אך פרשה לאחר רצח הספורטאים על ידי מחבלים. אחריה היו הקופצים במוט קרסנוב ואברבוך, המתחרה בקפיצה משולשת, רוגל נחום וקונסטנטין מטוסביץ` אשר התחרה בקפיצה לגובה. על אף העובדה שהם לא זכו במדליות אולימפיות הם הסבו כבוד ונחת רבים למדינתנו.
לצערנו, מאז לא זכינו לעדנה בתחרויות אתלטיקה עולמיות, ונאלצנו להסתפק בינתיים בשיאנים מדהימים המגיעים מכל קצוות תבל, ומתחרים בצורה מעוררת התפעלות כדוגמת יוסיין בולט מג`מייקה ופלורנס גריפית ג`וניור.