קפוארה – אמנות לחימה ברזילאית

מהי הקפוארה
הקפוארה, הינה אמנות לחימה שהגיעה אלינו מברזיל לפני כחמש עשרה שנים. היא אמנם פופולארית בעיקר בברזיל, אולם מקורה האמיתי הוא באפריקה, והיא נדדה משם יחד עם העבדים ממוצא אפריקאי שהגיעו לאמריקה. העבדים, שחלמו לצאת לחופשי התאמנו בהגנה עצמית ובהתקפה באסטרטגיות לחימה שונות בצורת ריקוד המשולב עם מוזיקה, כך לא עוררו חשד במעבידיהם ולא נענשו.
גם לאחר ביטול העבדות בברזיל, המשיכו העבדים המשוחררים בתרגול הקפוארה. כך דבקה בה תדמית שלילית אשר גרמה להוצאתה אל מחוץ לחוק. עד 1920 עדיין היתה הקפוארה לא חוקית בברזיל, ורק ב- 1937 נפתח בית הספר הראשון לקפוארה וב-1942 הוכרזה הקפוארה כספורט לאומי בברזיל.
מעגל הלחימה – הרודה
כאשר מתבצע ריקוד הקפוארה במסגרת כלשהי הוא יתרחש בתוך ה"רודה". זהו המעגל הנוצר על ידי חברי הקבוצה מסביב לשני שחקנים. ל"רודה" ישנו מנהיג שהוא הלוחם המנוסה ביותר בקבוצה. הוא ינגן בבירימבאו הראשי (כלי המיתר) ויכתיב את הקצב והוא כמובן יהיה זה, שיסמן למשתתפים מתי הם יכולים להיכנס אל הרודה, או מתי לעצור את המשחק.
ישנם שני סגנונות מרכזיים בקפוארה, האנגולה והרג`יונאל.
האנגולה מתאפיינת בקרב קרקע נמוך, איטי יותר ומדוייק יותר. קרב, אשר מחשיב עד מאוד את המסורת ארוכת השנים ואת הטקסיות הנלווית אליה. קרב זה ידרוש הרבה יותר ערמומיות וטכסיסנות. הרג`יונאל מתאפיינת בקרב המורם קצת יותר גבוה מהקרקע, הוא ישים דגש יותר על הטכניקה והאסטרטגיה, וידרוש מיומנות גבוהה יותר בגמישות ובתנועות האקרובטיות.
האם זה מסוכן?
משחק הקפוארה אינו נחשב מסוכן כלל, מאחר ואינו כרוך במגע רב. למרות שמקובל לערוך קרבות בהם מותר ממש להפיל את הלוחם שמולך, הרי שלוחמי קפוארה יעדיפו לסמן ליריבם את עליונותם בלי לגעת בהם ויבלמו את תנועתם ברגע שלפני. קפיצות, גלגלונים, סלטות והמון קואורדינציה ויציבות, הם רק חלק מהדברים שמובטחים לכם כאשר תחליטו ללכת ללמוד קפוארה. ישנו דגש רב על עבודה קבוצתית וכן על מוזיקה ומקצבים.
מה – ממש לומדים לנגן?
ישנם כמה כלי נגינה הייחודיים לקפוארה, בהם לומדים לנגן תוך כדי לימוד הטכניקות של הריקוד-לחימה. הבירמבאו, כלי המיתר שכבר הוזכר קודם, האטאבאקי, שהוא תוף בס גדול האחראי על שמירת הקצב הקבוע, הפאנדירו, שהוא הדומה לתוף מרים ואחראי גם על האילתורים בנגינה וה-אגוגו, כלי העשוי ברזל או עץ ונראה כמו שתי חצוצרות. במידה ולא תרצו לנגן על כלי הנגינה, מחיאות הכפיים שלכם יישתלבו אף הם עם הקצב הכללי.
ילדים?
קפוארה הינה אמנות לחימה ככל אומנויות הלחימה. ניתן להתחיל לתרגל קפוארה כבר מגיל צעיר מאוד אך לימודים מסודרים של ממש ניתן לקבל רק מגיל חמש.
מלבד ההנאה שבמשחק הלחימה, והמעלות הרבות שהוא מעניק לגוף, ניתן להזמין מעגל קפוארה לחגיגות למינהן ממש כמו הופעה.
גני אירועים ממליצים על הופעת קפוארה כעל ממריץ שמחה ממדרגה ראשונה
ואפילו לחתונות באולם אירועים ניתן להזמין את הקפואריסטים לנגן ולרקוד ולהזכיר לכולנו כי כל מלחמה יכולה להסתיים בריקוד שמח.
אין מה לומר – קצב שמח, ריקוד, קואורדינציה, השפה הברזילאית המתגלגלת על הלשון בחושניות כל אלה הופכים את הקפוארה להרבה מעבר לספורט או דרך לעשות כושר. שורשיה אמנם נעוצים רחוק בעבר, אולם עתידה לגמרי לפניה.