ליווי התפתחותי מהלידה ועד כיתה א

מתינוק חסר ישע ותלותי לומד הילד במהלך השנה הראשונה לחייו להתהפך, להתיישב לזחול ולעיתים גם ללכת. שנה נוספת הם כבר לומדים לדבר ועד גיל 6 הם כבר יודעים לרוץ, לקפוץ, לשיר וחלקם אפילו לקרוא ולכתוב. ללא כל ספק, מדובר באבני דרך משמעותיות ביותר בהתפתחותם. למרות ההבדלים ביכולות ובקצב ההתפתחות של כל ילד וילדה, ישנה מערכת ציפיות וטווחים תקינים להגשמתן ולמימושן של כל אותן יכולות. על מנת שנוכל לתת לכל הילדים את שהם צריכים כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם, הוקמה מערכת של ליווי התפתחותי לתקופה משמעותית זו.
מלידה עד גיל שלוש.

אומרים שכמות המידע שהתינוק לומד בשנה הראשונה לחייו, שום לימודים באוניברסיטה או מסגרת פורמאלית יוכלו להקנות. עם הגעתנו לעולם, אנחנו נולדים חסרי ישע אך לא חסרי אונים. אנחנו מגיעים לעולם עם ארגז כלים בדוגמת רפלקסים הישרדותיים, המאפשרים את קיומנו בחודשים הראשונים לחיים. את אותם רפלקסים ראשוניים מחליפים עם הזמן רפלקסים רצוניים ולמידה של תנועה בשילוב עם שכלול של היכולות המוטורית. כך, במהלכה של שנה עד שנה וחצי, מבחינת המוטוריקה גסה מגשים התינוק את המשימה הדרמטית ביותר: ללמוד ללכת.
עד גיל שלוש ממשיך הילד לשכלל את יכולותיו. הוא לומד לרוץ, לקפוץ בשתי רגליו, לתפוס ולבעוט בכדור ועוד. כאשר מרבית המיומנויות הקשורות במוטוריקה הגסה מאחוריו, הפעוט בשל להתנסות ולשכלול המוטוריקה העדינה.
בתקופה הראשונה לחייהם של הילדים מתרחשות תמורות גם בתחומים נוספים: למשל, בכל הקשור בתקשורת. כאשר התינוק נולד, הכלי התקשורתי היחידי שלו הוא הבכי. בתוך כמה שבועות הבכי מתחיל להיות מובחן ומשויך נקודתית לנושאים שעל הפרק. התקשורת, שבתחילה מתבצעת עם הסביבה ודרך חוש המישוש, מגיעה לשיא חדש כאשר בין 3-10 חודשים מוחו של התינוק פתוח לרכישה של הפונמות השפתיות של השפה בה מדברת אימו.
בסביבות גיל חצי שנה התינוק מתחיל לרכוש יכולת שימוש בשפה וביטוי ומתחיל לנהל את העולם סביבו באמצעות אותה אצבע מורה. סופו של התהליך עוד רחוק, אבל בתוך כמה חודשים בודדים התינוק יתחיל לבטא הברות וצלילים שיתפתחו עד גיל שלוש לשפה בשלה וברורה.
מבחינה רגשית נחשבות השנתיים הראשונות של התינוק לאגוצנטריות: התינוק שרק בגיל שנתיים לערך הופך לפעוט, אינו מודע לרגשות האחר והוא עסוק כולו במילוי צרכיו ורצונותיו. השיא של שלב זה מבחינה רגשית מסתיים בכך שהתינוק לומד שליטה ודחיית סיפוקים בהופכו לפעוט וברכישת האימון לניקיון ולשליטה בסוגרים. (גמילה מחיתולים)
גיל שלוש עד שש
מרכז ההתפתחות של גיל שלוש ואילך נמצא במישור החברתי-רגשי. הפעוט שלמד דחיית סיפוקים, משתלב בחיי החברה בסביבת הגן וכן בסביבתו המשפחתית. הוא מפתח דיאלוג עם סביבתו ולומד את חוקיה ואת גבולותיה.
• יותר ויותר הילדים מתחילים לפגוש בשלב זה תסכול, כעס, משמעת, ואכזבה ושאר רגשות שהם נאלצים ללמוד להתמודד עמם. בעוד שגם בשנים הללו הילדים עדיין מסתכלים על העולם דרך עדשות המשקפיים של עצמם, אט אט הם לומדים לוותר על רצונותיהם, לשתף פעולה עם חברים ולחלוק.
• לילדים בגיל הזה עדיין אין יכולת חשיבה מופשטת והם מסתכלים על העולם באופן מאוד קונקרטי: כלומר ילד ששומע שיחה על מבוגר שלשכן היה כריש בדם משוכנע שכרישים יכולים לחדור לורידים ולסכן בכך את חיי האדם גם מחוץ למים.
• מגיל הזה הילדים נפגשים בהדרגה עם הדרישה לעצמאות. בהתחלה הדרישה היא רכה אולם אט אט לומדים הילדים לשלוט במיומנויות רבות המפנות אותם ללמוד עוד ועוד בדרך להיותם עצמאיים. בגני הילדים מתבטא הדבר בכמות הצוות המבוגר הנדרש לטפל בילדים. ככל שהם גדלים נדרשים פחות אנשים מבוגרים כדי לוודא שהם משיגים את מבוקשם.
• מבחינה מוטורית בגיל הזה נראה כי ילדים שהתפתחותם עד גיל זה היתה מאורגנת מאוד יאהבו דברים שקושרים בתנועה ואילו אלו שהתקשו ימנעו ממנה. מבחינת המוטוריקה הגסה יהוו משחקי הריצה, משחקי כדור, שחיה את האתגר הגדול עבורם, כאשר עוד מיומנויות הולכות ומשתכללות עם הבגרות והיכולות המתקדמות. השיא המוטורי של הגיל הזה מתבטא ברכישת היכולת לרכב על אופניים ללא גלגלי עזר. יכולת זו מראה על שילוב בין מערכת שיווי משקל מפותחת, לבין התארגנות תנועתית טובה, לבין יכולת קשב פנימית, המאפשרת אינטגרציה של כל המערכות יחד.
• מבחינת המוטוריקה העדינה - והגרפו-מוטוריקה תהיה ציפיה כי לקראת גיל 5-6 תהיה אחיזה טובה של כלי כתיבה או מספריים עד למעבר לכיתה א`. ילדים שאביהם חשמלאי או נגר, יוכלו להתאמן גם על החזקה של כלי עבודה כגון מברג או מברגה, פטיש ומסמרים וכו`.
• מבחינה שפתית בגיל שלוש הרוב הברור של הילדים כבר יודעים לדבר או לפחות להביע את רצונם. משלב זה ואיל מתחילה הרכישה של סמלים רשומים כהתחלה של מיומנויות הכתיבה-קריאה. ילדים בגיל זה יכולים להבין הוראות דרך סימנים כמו מספרים לגזירה, צבעים שונים לצביעה של אזורים וכן הלאה. יש להם כבר קטגוריות ייצוגיות של שפה.