אומנויות לחימה פופולאריות – מה לומדים דרכן?

מהן אומנויות לחימה?
אומנויות לחימה השונות הן פעילות ספורטיבית לכל דבר ועניין, ופעמים רבות בעלות מימד תחרותי. אומנויות אלה מבוססות לרוב על תפישת עולם הוליסטית, בה מטרת המאבק עם היריב איננה לגרום לו נזק או פגיעה אלא לשמור על מימד הגנתי, כאשר על הצדדים למאבק מוטלת החובה להקפיד על דרך ארץ ועל כללי מוסר ברורים. ישנן גם אומנויות לחימה בהן הדגש הוא פחות על המאבק עם היריב ויותר על תנועותיהם ההרמוניות ומלאות החן של הצדדים למאבק. היום קיים מגוון רחב של אומנויות לחימה הנבדלות זו מזו באופן השימוש בגוף ובאיבריו או בכלי הלחימה, כאשר רובן כוללות טכניקות שונות להתקפה לצד טכניקות להגנה עצמית.

אומנויות לחימה מסין
סין היא אחת המדינות הראשונות בהן התפתחו אומנויות לחימה במקביל להתפתחות תפישות עולם רוחניות, הבודהיזם והדאואיזם. סגנון ההיאבקויות העתיק ביותר בסין הוא סגנון השוואי ג`יאו, שהתפתח לפני כ-4,000 שנה וכולל הטלות והיאבקויות. בעידן המודרני עברו אמנויות הלחימה הסיניות שינויים רבים והיום הן שונות מאוד מהסגנון העתיק.
• קונג פו – אומנות לחימה זו היא שם כולל לשורה ארוכה של אמוניות לחימה סיניות, השייכות לשיטות הקרויות "חיצוניות". שיטת הלחימה בענפי הקונג פו היא רכה מאוד, בעלת עוצמה ומהירה. המאבק בין היריבים משלב הגנה ומתקפה באמצעות הידיים והרגליים ומתבצע בטווח קרוב מאוד.
• טאי צ`י – היא אומנות לחימה סינית המבוססת על תרגול רצף תנועות זורמות, בקצב קבוע ואחיד, ובאיטיות. לבד מהערך ההגנתי או ההתקפי של תנועות הטאי צ`י, יש להן גם השפעה בריאותית מיטיבה על הגוף. ביצוע תנועות הטאי צ`י דורש ריכוז רב, ונהוג לכנותו גם "מדיטציה בתנועה".
• שינג אי צ`ואן – זוהי אומנות לחימה סינית השייכת לאומנויות הלחימה הפנימיות. באמנות לחימה זו מושם הדגש על תנועת הגוף כיחידה שלמה אחת, כאשר שיטות ההגנה והמתקפה נעשות מתוך כוונה וריכוז רב. תנועות ההגנה נעשות עם כל הגוף בתנועה מעגלית ומינימליסטית, ומהוות חלק בלתי נפרד מהמתקפה. שחרור הכוח של המתאמן מזכיר מעט את תנועתו המעגלית של נחשול גדול.

אומנויות לחימה יפניות
גם ביפן ישנו עושר רב של אומנויות לחימה, שמקורן בהיסטוריה רבת תהפוכות ומאבקים. שיטות הלחימה היפניות מבוססות על רצף של תרגילים לשני יריבים או אפילו יותר.
• אייקידו – היא אחת מאומנויות הלחימה היפנית הוותיקות. משמעות השם "אייקידו" היא "הדרך אל הרמוניה באמצעות שימוש באנרגיה". שיטה זו היא שיטת לחימה רכה מאוד, כאשר במהלך האימונים מושם הדגש על ההרמוניה של תנועות הגוף ועל פיתוח הגמישות. ההגנה והמתקפה מבוססות על תנועה ספירלית מסביב למרכז אנרגטי ותוך ניצול האנרגיה של היריב במטרה להכניעו.
• קראטה – שיטת לחימה זו מבוססת על מאבק ללא שימוש בנשק. משמעות השם "קראטה" היא "ידיים ריקות", כאשר המתאמן צריך לנצח את היריב שממולו ללא נשק ובעזרת האנרגיה הפנימית בלבד. התכלית האמיתי של הקראטה איננה הניצחון אלא השלמות של אומנות הלחימה והתנועות. היריבים מגיעים אל המאבק ללא תחושת שנאה או עליונות אלא מתוך תחושה של עוצמות פנימיות.
• ג`ודו – הג`ודו צמח מאומנות לחימה עתיקה שנקראה "ג`יו ג`יטצו". פירוש המונח "ג`יו ג`יטצו" הוא "דרך עדינה". ואכן הג`ודו נחשב לאומנות לחימה רכה, המבוססת על הנפות, תפיסות, ריתוק והכנעת היריב כמעט ללא מכות.