משירי ארץ אהבתי

נולדה בפולין ב-1947. בגיל ארבע עלתה עם הוריה לישראל, למעברת "שער עלייה" שבחיפה. לאחר מכן עברה המשפחה להתגורר בקרית חיים. בילדותה החלה אלברשטיין לשיר ולנגן על גיטרה ואף למדה פיתוח קול, לאחר שזכתה במלגה מיוחדת של כישרונות צעירים. בגיל 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה. היא הצטרפה ל"מועדון זמר" של מאיר הרניק ושם התגלתה על ידי המלחין נחום היימן, שפתח לה דלתות בשוק המוזיקה בארץ. לאחר שרותה הצבאי, בו הופיעה כזמרת סולנית, הוציאה אלברשטיין את תקליטה הראשון "פרח הלילך" שכלל את השירים "פרח הלילך" ו"פנס בודד". אלברשטיין נעה בשני מסלולים: שירי ארץ ישראל והקלטת אלבומים עם שירים מוכרים ביידיש מאת מיטב יוצרי היידיש בעבר. לכאורה, היה זה צעד מפתיע לזמרת צעירה שגדלה בארץ לשיר שירים ביידיש. בראיונות שנערכו עמה סיפרה, כי כבר בילדותה שמעה יידיש מבית הוריה ומחבריהם להם נהגה להאזין. כך התחברה לשפת היידיש. עיקר הצלחתה בשנים אלה הייתה הודות לאלבומים שהוציאה בסגנון פולק ושירי ארץ ישראל מאת יוצרים נודעים, כמו סשה ארגוב, משה וילנסקי, תרצה אתר, נעמי שמר, נחום הימן, נורית הירש, אהוד מנור, מתי כספי ועוד רבים וטובים, שירים כמו "חיוכים", ""את חרותי" ועוד רבים היו ללהיטים גדולים והפכו את אלברשטיין לזמרת מצליחה. כמה מהבלדות הידועות והמרגשות ביותר שהקליטה בתקופה זו קשורות להיסטוריה של העם, חלקם למלחמות ולשכול ובהם "מרדף", שנכתב על המרדפים בבקעה בזמן מלחמת ההתשה, "בשביל אל הבריכות" המדבר על אהבה של זוג צעירים הנגדעת במלחמה, "משירי ארץ אהבתי" - שיר אהבת הארץ חרף ענייה של לאה גולדברג (שיר שלאה גולדברג כתבה במקור על ארץ הולדתה - ליטא), "לו יהי" של נעמי שמר, שנכתב ובוצע בעת מלחמת יום כיפור והפך לשיר המזוהה ביותר עם מלחמת ההתשה. אלברשטיין הוציאה במהלך שנים אלה גם אלבומים של שירי ילדים, ובכך הייתה לאחת הזמרות הראשונות שהקליטה שירים לילדים. אחד השירים שהפך ללהיט ילדים גדול היה "מקהלה עליזה" (נאור / הירש). ובאמצע שנות השבעים השתתפה .אלברשטיין בתוכנית הטלוויזיה לילדים "קרוסלה", בעקבותיה הוציאה שלושה אלבומי ילדים עם שירים מהתוכנית. עד כאן להפעם. נמשיך ונספר לכם אודות הזמרת הנפלאה הזו במאמר הבא.
בברכה
מוטי דביר– "צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com