אודות הרמב"ם ותפיסתו ברפואה

אודות הרמב"ם

רפואת הרמב"ם

תולדות חייו של הרמב''ם (1135-1204. הרמב''ם נולד בשנת 1135, בערב פסח, י"ד ניסן ד' אלפים תתצ"ה, בעיר קורדובה שבספרד . אביו שימש כדיין בעיר הזאת. העיר קורדובה היתה עיר של ברכה. קודם לכך פעל בה ר' חסדאי אבן שפרוט, ששימש כרופא בחצר הכליף עבדור-רחמן השלישי הידוע גם מניסיונו לבוא בדברים עם מלך המדינה היהודית הכוזרית. מרכז היהדות בקורדובה, קם במערב אחרי חורבן החיים התרבותיים בבבל עם מותו של רב סעדיה גאון.
ניתן לומר כי רבים מגדולי ישראל התרכזו בקורדובה כאילו השכינה עברה מבבל לקורדובה, שהפכה להיות מרכז יהודי פעיל ליהדות ספרד.
אביו ר' מימון שהיה דיין, לימד תורה את בנו בשיטת רבו- ר' יוסף אלפסי, אביו לימדו לא רק תורה אלה גם מדעים ופילוסופיה בת זמנו.
בהיותו בגיל המצווה עלו האלמוחדים, הקנאים מאפריקה על אחיהם האלמורבידים . באנדרלמוסיה שנוצרה הם הרגו את כל אלה שלא קבלו עליהם את דתם, בעיקר החריבו את בתי הכנסיות ובתי המדרש שהיו וכל הקהילה היהודית נכרתה, ונגזר עליהם או להמיר את דתם או לגלות מארץ מולדתם.
ר' מימון ובני ביתו עזבו את העיר ונדדו בספרד המוסלמית והנוצרית, וכך בשנת 1160 הגיעו לפאס שבאפריקה. נראה כי בגלות הארוכה שעבר הרמב"ם, נתגבשה השקפת עולמו הפילוסופית על היהדות. הוא שאף מאוד להחזיר לעמו את תורתו ההולכת ונשכחת. בפאס הוא למד את מדעי הטבע , ההנדסה ושקד על למודי הרפואה אצל חכמים ומלומדים ערבים. אולם הדבר לא מנע ממנו לעסוק גם בהלכה היהודית. בגיל 16 חיבר את חיבורו הראשון "מלות ההגיון", ובגיל 23 חיבר את מאמר העבור – "חכמת התכונה" שניהם בערבית.
בימי הרדיפות והגזירות שהתפשטו בעולם המוסלמי שהגיעו עד פאס שבמרוקו, רבים התייאשו מיהדותם והגיעו למסקנה כי ה' עזב את עמו, אז כותב ר' מימון אביו של הרמב"ם את "אגרת הנחמה" שהייתה חיבורו היחיד, ואילו בנו הרמב"ם כותב את המאמר על "קדוש השם" אשר שימש כתב הגנה לאנוסים, חיבורו זה מלמד על תפיסתו את המציאות ואת כושרו להיות מנהיג לעמו בעתיד. ולדעתו כל עוד שהצוררים דרשו רק "הודאה בפה", לא מרדו האנוסים בה' ולא עזבו את הדת.
עם עלות הכליף יוסף לשלטון בשנת 1164, והריגתו של רבו הגאון ר' יהודה הכהן אבן שושן
על קדוש השם בעיר פאס, נמלט הרמב"ם לארץ ישראל באניה אשר טולטלה בסערה 30 יום בים והגיע לחוף עכו.
בארץ משלו הצלבנים אותה עת, הישוב היהודי היה דל וקטן, לפי עדותו של ר/ בנימין מטודלה היו בארץ רק אלף משפחות, מרביתם חיו בדלות ובעוני. גם משפחת הרמב"ם לא הצליחה למצוא מחייה בארץ, מעכו עלה הרמב"ם עם אביו לירושלים, משם הלך לחברון להשתטח על קברות האבות, ולאחר מכן חזר לירושלים ועלה על הר המוריה הקדוש והשומם, והנה שם התנבא בחלומו את חלום יעקב אבינו, על המלאכים ה"עולים ויורדים", הוא חזר לקברי האבות בחברון, שם קלטה אוזנו בת קול הקורא לו לרדת מצריימה כדי לקבץ את נדחי ישראל...ולהפיץ שמה את התורה ברבים, בין אוכלוסי היהודים המשכילים הרבים שהיו שם, כדי להכשירם לעלות לארץ ישראל בבוא הזמן. כך ירד הרמב"ם עם משפחתו למצרים ...
בשנת ירידתו למצרים 1166 מת עליו אביו, באותה השנה טבע גם אחיו היחיד דוד ועמו כל רכוש המשפחה. הוא היה קשור מאוד לאחיו שדאג לפרנסת המשפחה בעוד הוא למד תורה. מרגע זה היה עליו לדאוג גם לאלמנת אחיו וגם למשפחתו. לצורך כך החל לעסוק בחכמת הרפואה כדי להתפרנס ולדאוג לקרוביו.
מכל מקום, עוד בימיו כבש השולטן צלאח-אלדין את הארץ מידי הצלבנים, הרשה באדיבותו ליהודים לשוב לארצם והבטיח להם חרות שלמה.
הרמב"ם חיי במצרים התיישב באלכסנדריה ומשם עבר לפוסטאט (קהיר) בה נשאר כל ימיו, עבר תלאות שונות בשל הישיבה בארץ מצרים בניגוד לאיסור על פי התורה לשבת במצרים, הוא נפטר שם ואת עצמותיו העלו לארץ. הסברה אומרת שהוא נקבר בטבריה ע"י קברם של ר' יוחנן ור' כהנא הראשון, ויש אומרים שנקבר בחברון ע"י מערת המכפלה.
הרמב"ם, היה פרשן ומחוקק בהלכה, פילוסוף ורופא מפורסם.
הרמב"ם היה הראשון שאיבחן את מחלת הסכרת והציע טיפול.
הרמב"ם הרבה להשתמש בצמחים הגדלים באיזור הים התיכון לטיפול במחלות שונות, ורשם מרשמים רבים הכוללים שימוש בצמחים.
הרמב"ם שימש כרופא החצר של השולטן המצרי וטיפל בחולים שהגיעו אליו מכל
האזור. הוא כתב 10 ספרי רפואה ופרסם מאמרים רבים בנושא, שתורגמו
לשפות רבות. הרמב"ם היה הראשון שדיבר על רפואה מונעת, כלומר אורח חיים
בריא (תזונה, פעילות גופנית וכו' ). כמו כן היה הראשון ביהדות שאיבחן את הקשר בין