שיעור מודעות חמישי - טוהר המילה

שלום שוב לכולם. אני שולח לכם ולי הרבה אהבה על ההתקדמות המשותפת שלנו בשיעורים .

אחרי שלמדנו מהי אחריות, מחשבה, רגש ואשמה, אנחנו מתחילים ללמוד כלים מעשיים ליום יום שיעזרו לנו להטמיע את השלווה בחיים ולשחרר את הפחד והאמונות הישנות.

מהי מחשבה? מהי אמונה? מהו הקוד שלנו? מעבר לאנרגיה, הם כולם בסופו של דבר אוסף של מילים שמתארות חוויות, תמונות ורגשות שחווינו. אך המילים הם אלה בסופו של דבר שמוציאות את תת המודע אל המודע.
הם צינור ההגשמה.
המילים יוצאות לנו מאזור החזה- הלב כאנרגיה של טוהר ועוברות דרך הגרון ששם הם מקבלות ביטוי ולבוש מתאים למצב הנפשי שבו אנחנו נמצאים.

מודעות למילים שלנו, אלה שאנחנו חושבים ואלה שיוצאות לנו מהפה, היא מאוד חשובה.
הרי מחייבות הם מילים, מילים חיוביות, סליחה, אשמה, הכל מילים. ולכל מילה יש אנרגיה.

המילים משפיעות באופן ישיר על תת המודע שלנו.

קראו כל מילה ותגידו אותה בראש: נחל, אש, עץ, אבן, חול, צחוק, בכי, אהבה, פחד, אשם, אלוהים.. . איזה השפעה יש לכל מילה עלינו?
כל מילה משפיעה עלינו באופן שונה. ישנם מילים שמכווצות ומרחיבות. לכל מילה יש אנרגיה אחרת בגוף שלנו.

התחלנו לקחת אחריות על עצמינו. אחריות על הסבל שלנו, על הפחדים ועל האשמה. עכשיו אנחנו עולים שלב ומתחילים לקחת אחריות על המילים שלנו.

המטרה של מודעות למילים היא שנשתמש במילים שמעלות את האנרגיה שלנו ושל הסובבים אותנו, ולא במילים שמורידות. המטרה היא לנסות להיות כמה שיותר בחשיבה חיובית על כל דבר וכך אנחנו משיגים שני דברים:
1. אנחנו נמצאים תמיד בתהליך של החדרת מחשבות חיוביות לנו ולסביבה.
2. ברגע שעולה בנו מילה שלילית אנחנו יכולים לזהות ישר שהמקור שלה הוא מאמונות ישנות.

אז מה הם מילים שליליות?
כל מילה שבאה מתוך פחד.
וחיוביות?
כל מילה שבאה מאהבה ללא תנאי והעצמה.

ככל שנדבר ונחשוב חיובי- ניצור לעצמנו מציאות חיובית, וככל שנהיה מודעים למילים השליליות שלנו נוכל לשחרר יותר פחדים וקודים ישנים.

המילון החדש שלנו בא לפי מספר כללים פשוטים:
• מחליפים מילים שליליות למילים חיוביות עם מילת שלילה לפניהם. כמו – קשה הופכים ללא קל, ולמה זה? כי תת המודע שלנו לא מבין את המילים – לא ואל. ואז הוא מבין את המילה – קל. למשל: דפוק = לא נעים, עייף = לא ערני, מכוער = לא יפה. לא כל מילה כאן היא מילה שלילית, אך בסיטואציות מסוימות מילים רגילות נתפסות כשליליות ואז מומלץ להחליף אותם בחיובי.

• מחליפים מילים של כפייה במילים של חופש. המילים: צריך, חייב, מוכרח וכו', הם מילים שבאים מתוך כפייה ולא מתוך אהבה. השתמשו במילים- רוצה, בוחר וכו'. את המשפט: "אני חייב ללכת לעבודה" מומלץ להחליף: "אני בוחר ללכת לעבודה" כי זו האמת. אנחנו לא חייבים כלום, הכל זה בחירה שלנו. ואם אתם מרגישים שאתם באמת "חייבים" אז תשאלו את עצמכם למה אתם בוחרים במה שעושה לכם סבל?

• מילים שבאות מתוך אי לקיחת אחריות: זו אשמתך, זו בעיה שלך, אתה ככה וככה. הם לא האמת. האמת היא שאנחנו לוקחים אחריות על החיים שלנו כל הזמן. אם אנחנו בסיטואציה אז יש לנו מה ללמוד בה. דוגמא: "זו בעיה גדולה שאין לי כסף עכשיו". הופכים ל: " זה מצב שהוא באחריותי שאין לי כסף עכשיו". כשאנחנו לוקחים אחריות, אנחנו פותחים את עצמינו לשינוי וללמידה ממה שלא נעים לנו. המילה "בעיה" היא קושי שאנחנו לא רואים בו פיתרון, כשמשתמשים במילים כאלה, אנחנו מנציחים את הקושי והסבל ולא את השינוי שאפשר להשיג.

• מילים של סלנג: שימו לב, שכל המילים שהם תחליף ל"אוהב אותך" הם קשורות במשהו רע. "אני מת עליך", "חולה עליך" שרוף, מטורף ועוד... הנטייה שלנו היא לא להביע רגש, ואנחנו משתמשים במילים הפוכות כדי להימנע מחשיפה. אלה מילים של פחד. תגידו- אני מחבב, אוהב, שמח וכו'. ככל שתשתמשו במילים האלה יותר אתם תפתחו לאנרגיה שלהם. המילה: "כאילו" בסלנג אנחנו מכניסים אותה כמעט לכל משפט, אך המשמעות שלה שאנחנו כל הזמן מטילים ספק בעצמנו. כי זה רק כאילו, זה לא באמת. זו הבריחה שלנו מהאמת. זכרו שלפעמים האמת היא לא נעימה. ואנחנו מעדיפים להגיד לאדם "אני מת עליך" מאשר לא להגיד כלום בשביל לרצות אחרים. תרגילו את עצמכם להגיד את האמת או לא להגיד כלום. בסלנג גם משתמשים במילים: "מת, קרוע, הרוג" ועוד כדי להעצים רגש- "אני מת לישון!". אני באמת רוצה למות?

• תחליפו מילים של הימנעות ודחייה במילים של עשייה: אני אנסה, אני יכול... אבל..., אולי מחר, אני אחפש, אני בבעיה ועוד. תחליפו במילים: אני עכשיו עושה, אני מוצא, אני מוכן לעשות עכשיו. תהיו כנים- כן או לא. אם אתם רוצים לעשות- תגידו כן, אם לא- אז תגידו לא. מילים שמתארות את הבעיה תחליפו בפיתרון: "אני מחפש, אני הלכתי לאיבוד, אני עמוס" ועוד... תחליפו ב- "אני מוצא, אני בדרך רק הלא נכונה, אני עובד הרבה" ועוד...

• קללות: כשאנחנו מקללים אנחנו מקללים את עצמינו. קללה מגיע כשאנחנו מרגישים חוסר אונים ואז מאשימים את הסביבה במה שמתרחש בתוכנו. במקום לקלל- תאמרו את האמת: עצבנת אותי עכשיו ואני מאוד כועס. ואם כבר מקללים, אל תקללו אנשים אחרים, זה בסדר לשחרר איזה מילה של כעס, עצבים וכאלה, כי זו גם דרך לשחרר אנרגיה. אבל לא על אנשים אחרים. תצעקו, תבעטו במשהו אבל אל תפגעו באחרים במילים שליליות.

• מילים של זלזול וביטול: אם מישהו מספר לכם שהוא הולך לעשות משהו שנראה לכם שהוא שטות גמורה, לא יצליח ובזבוז של זמן- זו הבחירה שלו, תעודדו אותו באהבה. יש לנו נטייה להאמין שאנחנו יודעים יותר טוב לאחר, ואז אנחנו אומרים לו מילים כמו: "זה לא יצליח, חבל על הזמן שלך, זה בזבוז" וכו'. איזה אנרגיה אנחנו מעבירים לו? שימו לב לשימוש במילה "אל" זו הנטייה שלנו לחנך- "אל תעשה את זה". כשאנחנו אומרים זאת, אנחנו מבטלים מעשה, מחשבה ורעיון. אנחנו מורידים אדם על סמך השיפוטיות שלנו. נאמר: "אולי תחשוב על זה שוב?, אתה יכול לבחור בין זה לזה, האם שקלת את האפשרויות?" ניתן את הבחירה לאדם. בעיקר אם זה הילדים שלנו- תנו להם את האפשרות לבחור במה שמתאים להם.

• כשאנחנו מדברים לאדם, נסו לדבר לרגש ולא לשכל. שאלו: "מה אתה מרגיש?" מאשר "מה אתה חושב?". ככל שנתמקד ברגש כך נוכל לשחרר אותו יותר. כי המחשבות הם ההיגיון שהוא ההגנה על הפחדים ועל הקודים. כך גם עם עצמכם- תבחנו את הרגש ולא את המחשבה.

• מילים של השוואה מאוד משפיעות על תת המודע שלנו. כשאנחנו אומרים למישהו – "אתה טוב" זו מילה שבתת המודע היא אומרת "אתה טוב לעומת...". כשאנחנו משווים אנחנו מדברים לאגו, וכשאנחנו מדברים לאגו אז אנחנו תמיד נגע בפחד שיש שם. כשאנחנו משווים אנחנו גורמים לאדם השני לרצות אותנו ולא לעשות דברים מתוך האמת הפנימית שלו. לכן, במקום להגיד "אתה טוב" תגידו "אתה גורם לי שמחה" אמרו איך זה מרגיש לכם, ואיך זה משפיע עליכם ברגש. כך אתם נותנים לו לבחור איך לפרש זאת מהאמת שלו. וכך לגבי כל מילות ההשוואה.


הביטוי הפירוש לכן אמרו

אני אנסה אנסה – לא אצליח אני אעשה
אני חייב / אני צריך אין לי בחירה אני רוצה/בוחר
אני לא מאמין מה שאני רואה- אינו נכון אני מאמין
כאילו מה שאני אומר אינו אמיתי (אל תגידו)
אני לא יכול אני לא טוב מספיק אני יכול
לא מגיע לי אני לא שווה מגיע לי
אין לי כח אני חלש יש לי כח
כן...אבל אני לא סומך על עצמי כן או לא
יש לי בעיה אני לא לוקח אחריות אני במצב ש..
קשה לי אין לי סיכוי לא קל לי
אני מת עליך אני רוצה למות? אני אוהב אותך

הכלל הפשוט ביותר הוא- להיות כנים ולשים לב למילים ולמשמעות שלהם. במילה אחת אתם יכולים להרים אדם: ילד קטן שמצייר בפעמים הראשונות- אם תגידו משהו רע- הוא יותר לא יצייר לעולם, תגידו משהו טוב- הוא ימשיך לעשות זאת באהבה.


רכילות:

סיפור שלוש המסננות-
אחד בא לסוקרטס ואמר : " האם שמעת כבר מה שמספרים על הידיד שלך?"
"לא" ענה סוקרטס , "אבל, לפני שאתה מספר , תגיד לי:
האם העברת את הדבר על ידידי דרך שלוש המסננות?"

"אילו מסננות ?" שאל האורח .

"הראשונה – מסננת האמת.
האם אתה בטוח שהדבר שאתה עומד לספר לי על ידידי אמת ?"

האורח היסס : " בעצם , אני לא בטוח . אני רק שמעתי את הסיפור מפי אחר.
ומה המסננת השניה ?"

"המסננת השנייה – היא מסננת הטוב.
האם הדבר שאתה עומד לומר לספר לי על ידידי הוא דבר טוב?"

" להיפך" , אמר האורח, " זה משהו נורא ואיום.
והמסננת השלישית?"

"השלישית היא המסננת של הנחוץ",
המשיך סוקרטס , " האם זה נחוץ לי לספר לי את הדבר הנורא של ידידי , שאתה בספק אם הוא אמת?"

אחרי הפסקה קצרה אמר האורח:
"לא , אין זה נחוץ כל כך ".
" אז תשתוק " אמר סוקרטס.



מה זו רכילות?
זו העברת שמועה מפה לאוזן כדי לקבל צומת לב.
כשאנחנו מרכלים אנחנו מנסים לקבל צומת לב בכך שאנחנו מספרים לאדם אחר משהו שהוא לא יודע על חבר משותף כדי להרגיש בעלי כוח. שיש לנו ידע שהוא לא יודע ואנחנו מוכנים לשתף אותו במידע היקר הזה... אנחנו מחפשים את הכח במילים.

רכילות נובעת גם מקנאה ופחד מחולשה. אנחנו מדברים על אנשים אחרים ומשמיצים אותם כדי להרגיש טוב עם עצמינו. שאם מישהו שותף לדעה שלנו אז זה מחזק אותה. שיש לנו אישור לפחד שלנו אז הפחד נחלש, כי לא רק אנחנו מפחדים אלה עוד אדם.
כשאנחנו מקנאים אנחנו מרגישים פחד- כשהפחד הזה לבד בתוכנו הוא מאוד מאיים, הוא משתק אותנו. כשאנחנו משתפים את הפחד הזה עם מישהו אחר ורואים שגם בו יש את הפחד הזה אז הפחד פחות מאיים.
אך בגלל שאנחנו לא רוצים להודות בפחד, אנחנו עושים זאת בדרך עקיפה של זלזול באדם המאיים.
זה בסדר לפחד ולהרגיש קנאה, אך במקום לתת לאגו לשלוט ולרכל דברים רעים על אדם תמים, אפשר פשוט להיות כנים ולהגיד מה מרגישים.
דוגמא לרכילות: "נכון אבי? ראית איזה דפוק הוא? הוא קנה אוטו חדש בהמון כסף. ואיזה טעם גרוע יש לו! כזה צבע מכוער... לא חבל על הכסף? איזה אידיוט הוא.. זוכר איך שהוא פעם השתכר והקיא ברחוב? איזה דפוק!"
איזה קוד עולה ברכילות הזאת?

הרגש שעולה זו קנאה לעושר של החבר. אך במקום להודות בא, האשמנו את החבר וזלזלנו בו.
במקום לרכל, נאמר את האמת: "זוכר את אבי? אז הוא קנה אותו חדש בהרבה כסף. אני מקנא בו כי הוא יכול להרשות לעצמו ואני לא. גם אתה? אני שמח בשבילו ואני מאמין בעצמי שגם אני אצליח. מה אתה מרגיש גורם לי להיות תקוע בחוסר כסף?"
בדוגמא הזאת אנחנו גם אומרים את האמת, גם פותחים את עצמינו לשלוח אהבה לחבר, וגם פותחים את עצמינו ללמוד מהחבר שלנו ומהחוויה עצמה. כך אנחנו גדלים ולא שפוטים של הפחד.

רכילות מביאה עלינו סבל. כשאנחנו מרכלים אנחנו נותנים כוח לאמונות השליליות שלנו, ואנחנו מקבעים אותם עוד. ואנחנו מגשימים אותם.

לסיכום הדברים, אני יודע שלא קל לשנות שפה ולהיות מודעים למילים שלנו. קחו את הזמן, אך תשאירו את הדברים האלה במודעות. עם הזמן מילים מסוימות ייעלמו לכם מהשפה. והאמת תהיה יותר ויותר ברורה לכם. לאט אתם תראו שאתם לא מסוגלים לרכל או לקלל, וזכרו שזה לא תוך יום יומיים. זכרו שזה תהליך שצריך להתאמן בו. וככל שתשימו לב יותר איפה אתם משתמשים במילים שליליות כך תוכלו לראות איפה הפחד. ככל שתהיו מודעים לפחד תוכלו לשחרר אותו.
כשאתם רואים שאתם משתמשים במילה שלילית, תנסו במקום להחליף אותה לחיובית. אתם תראו איזה שינוי זה יעשה לכם בו במקום. גם אם אתם בשיחה אם אדם, אתם תראו איזה חיוך זה יעלה לו. זה ייתן לכם כוח להיות יותר ויותר אמיתיים עם עצמכם.

בתרבות שלנו חונכנו לא להגיד את האמת, מהפחד שנפגע במישהו. אך בסופו של דבר כשאנחנו לא אומרים את האמת- אנחנו פוגעים גם בעצמינו וגם באותו אדם. האחריות היא לעצמינו ולא לגאול אחרים. כל אחד אחראי לעצמו, וכשאנחנו כנים אנחנו נותנים לאחרים השראה להיות גם.

טוהר המילה- שהמילים יבואו מהטוהר שלנו.

מאוד חשוב- מותר וכדאי להוציא מילים שליליות החוצה. כשאתם כותבים מחייבות למשל, בטור תגובה תוציאו את כל החרא שיש בפנים עם כל המילים שעולות לכם בלי לנסות להיות מודעים אליהם. אני ממליץ לכולם לכתוב כמה שיותר, הכתיבה מנקה אותנו ממילים ומאנרגיה ישנה. היא מבהירה לנו את הפחדים והקודים שלנו. אחרי שכותבים מומלץ לקרוא ולראות איפה השתמשנו במילים שליליות ומתוך זה להבין איפה הפחדים שלנו.
תרגיל מומלץ: אם יש לכם יומנים מהשנים האחרונות, קראו משהו מידי פעם ושימו לב מה כתבתם באמת בין השורות, מתוך זה תוכלו למצוא דפוסי התנהגות שיש בכם ולהתחיל לשנות אותם. תוכלו גם להשוות את מי שהייתם עם מי שאתם היום ולראות את ההתפתחות.


באהבה, הצלחה והרבה כיף
אריאל גלילי