שיעור מודעות שביעי - פחד

שיעור מודעות שביעי
פחד

בשיעור הזה נתמקד על הדבר הכי בסיסי במודעות עצמית – פחד.
אולי אתם שואלים, למה הפחד זה שיעור שביעי ולא ראשון או שני? בגלל שלפני שנוכל להבין מהוא הפחד באמת אנחנו צריכים להבין את כל מה שעוטף אותו – האשמה, הרגשות, המילים וכל השאר.
אפשר לתאר אותם כחיילים המשרתים מפקד מסויים – הפחד הוא המפקד. ובשביל להגיע אליו עברנו קודם את החיילים.

פחד הוא קוד.
והמטרה של הפחד היא- להפחיד.
ישנם שני סוגי פחד- פחד אמיתי ופחד אשלייתי.
הפחד האמיתי הוא פחד שעולה בנו ממשהו אמיתי שקורה לנו כאן ועכשיו. למשל מישהו מבהיל אותנו ואנחנו נבהלים, אנחנו עומדים על שפת תהום ואנחנו מפחדים מהגובה, אנחנו רואים נחש או חיה מסוכנת אחרת ועוד.. אלה פחדים אמיתיים שהמטרה שלהם היא פשוט לאותת לנו שיש סכנה אמיתית לחיים שלנו.

וזו המטרה של הפחד – להרתיע אותנו מדברים שמסוכנים לנו בחיים.

פחד אשלייתי הוא תחושת פחד שעולה בנו מדברים שכבר לא קיימים. למשל, אם אדם פעם כמעט טבע, יכול להיות שכשהוא יתקרב למים בעתיד הוא יפחד מהם מאוד. וזה יכול להיות גם ממקלחת פשוטה.
אין לו באמת סיבה לפחד מאותו מקור מים אך בגלל הטראומה שהוא חווה הוא יפחד תמיד ממים גם שאין סיבה. ולכן הפחד הוא אשלייתי.

כמעט 90 אחוז מהפחדים שלנו הם אשליה.

כמו שכתבתי, המטרה של הפחד היא להפחיד. לגרום לנו לפחד מחוויה מסוכנת שיכולה לגרום למוות. כי כך פועל המנגנון ההישרדות שלנו – אם אנחנו ננשכים מזאב תמיד נזכור לפחד מזאב כי הוא יכול לפגוע בנו. אם כמעט מתנו בבריכה תמיד נפחד ממים.
כל חוויה שאנחנו מרגישים ממנה איום על חיינו אנחנו יוצרים קוד שאמור להרתיע אותנו מאותה חוויה, משהו שימנע מאיתנו לחוות זאת שוב.
כבני אדם, המציאות שלנו הרבה יותר מורכבת מהמציאות הבסיסית של חיות, בגלל שאנחנו יצורים עם רגש ומורכבות כך גם הפחדים שלנו יותר מורכבים ומסובכים- כמו פחד מהצלחה, מחוסר כסף, שאנחנו לא שווים וכו'. אלה פחדים שמין הסתם אין לבעלי חיים.
אך הפחד המהותי והבסיסי הוא הפחד מהמוות.
כחיות, הדבר החשוב ביותר לנו הוא הישרדות. וכילדים חסרי אונים אנחנו חייבים שידאגו לנו כדי לשרוד, כי לנו אין את היכולת לדאוג לעצמנו. לכן, כל דבר שנתפס לנו כחוסר דאגה – או חוסר אהבה, אנחנו מפרשים כאיום והופכים לפחד. וכך מתחיל הפחד להבנות בתוכנו.

אפשר לתאר שהפחד הוא כמו סוג של חיה שקיימת בנו. הוא כמו כלב מסכן שקשור באיזה פינה חשוכה וכל מה שהוא רוצה זה לשרוד (כי בשביל זה הוא קיים) וכל הזמן הוא רק נובח ומפחיד כל מה שמתקרב אליו. וכל נביחה היא בעצם מחשבה שבאה מההיגיון שלנו שאומרת לנו – תעשה ככה או אל תעשה ככה, העיקר שהכלב הזה יירגע ויפסיק לנבוח. אך הכלב הזה אף פעם לא יפסיק לנבוח – כי הוא קשור ואומלל. ואין דרך לרצות אותו, כמה עצמות שנזרוק לו הוא יאכל אותם וימשיך לנבוח, כמה שנתעלם ממנו- הוא ימשיך. בדיוק כמו הפחדים שלנו. כל דבר שקשור בכלב מתפרש כאיום. פחד אי אפשר לשנות ואי אפשר לספק – כי הוא פשוט קוד, או לפי הדימוי- כלב. מה שלא נעשה, הכלב יישאר כלב.
אם יש לנו כלב שנובח כשאנחנו לא טובים מספיק, לא משנה כמה דברים נעשה שנראים לנו שיגרמו לנו להרגיש טוב- הכלב הזה יישאר כמו שהוא. והכלב הזה תמיד ינבח כדי להגן על עצמו.

בהתחלה אנחנו לא יודעים שיש כלב, אנחנו שומעים רק נביחות – ואז הפחד הכי מפחיד. נביחות באפלה. והדרך היחידה להפסיק אותם זה או לקפוא במקום ולא לזוז, או להתקיף אותו או לברוח ממנו (ועל זה אני אדבר עוד מעט...). אך הכלב הזה מאולף להריח את מה שמפחיד אותנו. אם זה פחד מכישלון, אז הכלב הזה ינבח כל פעם שהוא יריח כישלון. וכדי להפסיק אותו, אנחנו צריכים קודם לגלות מי נובח, למצוא את אותו כלב (פחד) ולשחרר אותו.

הבעיה בפחד היא שאנחנו לא יודעים מתי אנחנו פועלים מהפחד ומתי מהאמת הפנימית שלנו.
ויש דרך דיי פשוטה לבדוק זאת. לראות איך אנחנו פועלים ומתי.
יש שלושה תגובות לפחד. אלה תגובות אינטואיטיביות שקיימות בכל בעל חיים ובנו:
קפיאה, בריחה או התקפה.
באנגלית קוראים לזה שלושת ה-F: Fleet, Freeze or Fight.
כאשר הגוף מרגיש איום הוא מגיב אוטומטית מגזע המוח באחד הצורות האלה. או שהוא קופא במקום, או שהוא בורח, או שהוא מתקיף. זה פשוט חוק. זוהי התגובה האוטומטית שלנו לפחד, ועל פי התגובה שלנו אנחנו יכולים לראות מתי אנחנו מפחדים. כך זה עובד בכל ממלכת החיות- למשל עכבר רואה נחש, אז או שהוא יקפא במקום והנחש יחשוב שזה אבן, או שהוא ינסה לברוח, או שהוא יתקיף את הנחש אם יש לו סיכוי.
והגוף שלנו בנוי לזה- כשהגוף מחליט למשל לברוח – הוא משחרר אדרנלין וכל המערכות בגוף מתכוננות לבריחה מהירה, במידת הצורך גם משתחררים הנוזלים כמו שתן. (זו הסיבה שאנשים משתינים מרוב פחד, כדי שהגוף יהיה כמה שיותר קל לבריחה!).

אצלנו ההתמודדות אותו דבר אך בצורה שפחות נראית לעין. לדוגמא אדם שרוצה להתחיל עם בחורה, או בחורה מתחילה איתו – אם הוא מרגיש פחד, אז הוא מגיב באחת הצורות האלה- או שהוא קופא: הוא שותק, מגמגם, לא יודע מה להגיד. או שהוא בורח: ממציא תירוץ הגיוני למה הוא חייב ללכת או לא פנוי רגשית. או שהוא מתקיף: מדבר בתקיפות, מנסה להוריד לה את הביטחון או אפילו מתקיף פיזית.

יש אנשים שכל החיים שלהם הם פועלים מתוך פחד, אנשים ביישנים, הם אנשים שכל מגע עם אדם אחר מעורר פחד ואז הם כל הזמן נמצאים במצב של קיפאון. ויש המון אנשים כאלה שפשוט כל החיים שלהם הם נמצאים במצב של קיפאון.
אנשים אלימים חיים את החיים שלהם מתוך פחד ומגיבים תמיד בהתקפה.
ואנשים שבורחים הם אנשים שמכל דבר ירגישו שהם קורבן וינסו לברוח מכל עימות לתחליפים אחרים.

כשאנחנו מתחילים להיות מודעים לצורה שבה שאנחנו פועלים ביום יום, אנחנו מתחילים לשים לב מתי אנחנו בתגובה לפחד.
כל פעם שאנחנו אדישים, אלימים, קורבנות וכל תגובה שיכולה לעלות לכם על הדעת שבאה מתוך התגובה לפחד, אנחנו יכולים לגלות מהו הפחד. פשוט בזה שנהיה מודעים לכך שאנחנו נמצאים במצב של תגובה לא מודעת לפחד ואז נחפש את מקור הפחד. אם אני עכשיו בפגישה עם חברים ואני במצב של ביישנות אז זה אומר שאני מגיב לפחד כל שהו. אז האחריות שלי היא לבדוק עם עצמי בכנות – מה הפחד? ממה אני מפחד דווקא עכשיו שאני עם חברים?

איפה אתם זוכרים שהגבתם באחת הדרכים האלה?

לשחרר את פחד.

הדרך הטובה ביותר לשחרר פחד- היא לתת לו לעשות את העבודה שלו – להפחיד אותנו. ברגע שאנחנו נותנים לעצמנו לבטא את הפחד כפי שהוא, אז הוא משתחרר, כי המוח רואה שאין איום בקוד הזה, שהוא סתם אשליה ואז הוא נעלם.
אם אנחנו חוזרים לדימוי שפחד זה כלב שקשור בפינה, כל מה שצריך לעשות הוא פשוט לשחרר את הכלב. ואז הכלב חופשי ונעלם ולא מפריע לנו יותר. אין לו סיבה לנבוח ולהטריד אותנו.
הבעיה היא שאנחנו מפחדים לשחרר אותו, אנחנו מאמינים שאם נתקרב אליו הוא ינשך אותנו, ואם נשחרר אותו אז הוא יפגע בנו.
אנחנו מאמינים שעדיף שהוא יהיה קשור בצד וינבח מאשר לנסות לשחרר אותו.
וזו אמונה שקרית.

אם אנחנו לוקחים דוגמא מהחיים- בזוגיות, הרבה אנשים נמצאים בקשרים שהם לא הכי מאושרים בהם, אך הם מפחדים לשנות מהפחד שהם יפגעו מהשנוי. הם מעדיפים להיות בזוגיות לא מספקת מאשר להתמודד עם הפחד להיות לבד. הם מאמינים שהם יהיו מאוד פגיעים כאשר הפחד יהיה משוחרר.
אנחנו מאמינים הרבה פעמים שנפגע קשה מהתמודדות עם פחד או שנפגע באדם אחר. אך הכל זה הגיון שמגן על הפחד.

זכרו שהפחד המקורי שלנו הוא פחד מוות, אותו פחד שנטמע בנו כילדים חסרי אונים הוא הבסיס לכל הפחדים שלנו. וכל פחד שקיים בנו מפחיד את תת המודע שלנו בדיוק כמו המוות. המטרה שלנו היא לקחת כל פחד ופחד ולראות האם הוא באמת נכון. האם באמת הפחד מאיים לנו על החיים או לא.

דרכים לשחרור פחד.
אחרי שגילנו שאנחנו פועלים מתוך פחד השלב הבא הוא פשוט לשחרר אותו ולתת לו ביטוי.
ניקח לדוגמא פחד מפרידה- אדם שנמצא במערכת יחסים לא מוצלחת אך מפחד לשחרר בגלל פחד מלהיות לבד.
הדבר המרכזי- בודקים איך אנחנו מתנהגים כאשר הפחד עולה בנו. מה אנחנו מרגישים כאשר אנחנו מפחדים באמת וכאשר אנחנו מרגישים את הפחד בשיא עוצמתו. למשל ברגעים שבהם בן הזוג שלנו נפרד מאיתנו...
עושים זאת בשני דרכים- אמיתית או דמיונית.
אפשר להיפרד ופשוט לחוות את הפחד ואפשר לצאת למסע בדמיון או במשחק שבו אנחנו מדמיינים את המצב שבו אנחנו לבד, בשיחת פרידה או כל מצב אחר שמפחיד אותנו.
העיקר בשניהם הוא פשוט לתת לפחד ולרגש את כל המקום שלו- לבכות, לצעוק, לכעוס ולעשות כל מה שעולה בנו. הרגש הוא הפחד שמביע את עצמו. בדמיון או במציאות.
והכי חשוב - להגיע למקור של הפחד. אם אנחנו לא מגיעים לכלב שקשור בפינה- אנחנו רק מתעסקים עם הנביחות שלו, שהפעם הם פשוט מאוד חזקות.
כדי להגיע למקור של הפחד אנחנו צריכים לנווט את המודעות שלנו יותר עמוק בזמן שאנחנו בשחרור רגשי. ואנחנו עושים זאת על ידי שאלות שאנחנו שואלים את עצמינו בזמן ההתמודדות כי זה הזמן שבו אנחנו הכי קרובים לפחד:
- האם זה באמת נכון?
- מה יקרה לי אם זה יתגשם?
- מאיפה אני מכיר את התחושה הזאת?
- איך זה גורם לי להרגיש?
- איך אני יהיה בלי האמונה הזאת?
- מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?

הדרך לזהות את מקור הפחד היא שבדרך כלל כאשר אנחנו מגיעים למקור הוא לא בא כמחשבה אלה כרגש טהור- לפעמים הוא כל כך חזק שהעוצמה שלו מפחידה אותנו- אנחנו ממש יכולים להרגיש פחד מוות. מחשבה היא לא פחד, היא המחשבה שנובעת מהפחד. כל עוד אנחנו מפחדים ממחשבה, אנחנו נמנעים מלהתמודד עם הפחד עצמו שהוא רגש.
אלה שאלות בסיסיות וכל אחד יכול להוסיף עוד. אני אתן דוגמא איך אנחנו משתמשים בהם:
ניקח לדוגמא את הפחד מלהיות לבד.
הפחד הראשון שעולה הוא הפחד שאני אף פעם לא אמצא מישהו. השאלה- האם זה באמת נכון?
עולה – אי אפשר לדעת... השאלה- אז ממה אני מפחד?
עולה- אני מפחד שאף אחד לא ירצה אותי... השאלה- מאיפה אני מכיר את התחושה הזאת?
עולה- אני מכיר אותה מהילדות שבבית ספר בחרו בי כבן זוג במסיבה... השאלה- איך זה גורם לי להרגיש?
עולה- אני מרגיש עצב.... וזו המטרה- רק להרגיש, בלי לחשוב. ואז פשוט בוכים ובוכים עד שפתאום מבינים, אז מה אם אני עצוב ולא בחרו בי במסיבה, זה לא כל כך נורא!
כי בתור ילד אותה חוויה היתה מאוד קשה לנו, והיא יצרה בנו פחד שאף פעם לא ירצו אותנו. אך בתור בוגרים אנחנו כבר יודעים שזה לא נכון, זו לא האמת. ובכך שאנחנו בוכים ומשחררים את הרגש שעולה בנו אנחנו נותנים ביטוי לפחד ומשחררים אותו.
זה תהליך קצר, יכול להיות שכדי להגיע למקור נצטרך לשאול את השאלות האלה כמה פעמים, ולעשות זאת במשך כמה ימים, כי לפעמים פחדים מסוימים כל כך מפחידים שאנחנו פשוט לא נוכל לראות אותם.
למשל, את הזיכרון מבית הספר לא בטוח שנעלה עליו בפעם הראשונה. יכול להיות שייקח לזה כמה שבועות עד שזה יצוף למודע. אך ככל שנתמקד בשאלה כך התשובה תבוא יותר מהר.
הכוונה בהתמקדות בשאלה היא שאפשר ללכת כמה ימים עם השאלה הזאת בראש ולהתמקד בה עד שבסוף התשובה תבוא לנו בדרך כל שהיא- פשוט זיכרון, חלום או מפגש עם משהו שקשור אליו.
מומלץ לעשות את התהליך הזה עם אדם שיש לו ניסיון כיוון שמנגנון ההגנה של הפחד יכול להיות מאוד חזק ויכול להטעות אותנו ולמנוע מאיתנו להגיע לבד למקור הפחד, וצריך אדם בעל ניסיון שיהיה אובייקטיבי לתהליך שידע לנווט אותנו למקור דרך השאלות המתאימות. מעבר לזה, חשוב לזכור לא לשפוט את עצמכם לרעה אם אתם לא מצליחים להגיע למקור. כיוון שכל התקדמות היא התקדמות, ואנחנו צריכים להתקדם בצעדים כדי שנוכל להגדיל את הכלי הנפשי שלנו להכיל את הפחדים הגדולים שלנו בלי שהוא יקרוס וישתגע. לכן קבלו באהבה כל הקדמות בידיעה שבהמשך אתם תתקדמו עוד.

זכרו שפחד = דחף. כל פחד אפשר להפוך למוקד משיכה. במקום לברוח מהכלב הנובח, נשאף להגיע אליו ולשחרר אותו. כך נשחרר את הפחדים שלנו ונתקדם לעבר מימוש הפוטנציאל האדיר שקיים בנו.

הדרך הטובה לשחרר פחד היא להוציא כל מה שגורם לנו לפחד. בכתיבה, ציור או פשוט דיבור.
לפעמים לספר לאדם קרוב מה עובר לנו בראש יכול לעשות ניסים. וזכרו שדווקא הדברים שעוברים לנו בראש שאנחנו מפחדים לדבר עליהם או להודות בהם- הם הפחד עצמו, ובכך שנוציא אותם החוצה אנחנו נותנים לפחד את המרחב שלו וכך אנחנו משחררים אותם.
גם אם אתם מרגישים שאתם רוצים למות, להרוג, לפגוע, להיפגע או כל דבר אחר שנתפס כ"אסור" תוציאו החוצה! כי זה הפחד עצמו. זה שאתם חושבים דברים מסוימים זה לא אומר שזה מי שאתם. זכרו שההיגיון הוא הגנה.
למשל אם אני עכשיו במצב של דיכאון כי אין לי עבודה ויש בי מחשבה ש"בא לי למות", זה לא אומר שאני הולך להרוג את עצמי, אך המחשבה הזאת קיימת וזו עובדה. אך אם אני מתבייש ומפחד להודות בה אני פשוט מעצים אותה וגורם לעצמי יותר לפחד מהמצב, כי אני אומר לעצמי- "כנראה המצב באמת גרוע אם אני חושב שאני רוצה למות..." אך ברגע שאני אומר זאת למישהו ומתגבר על הפחד אני פתאום רואה ש"היי, זה לא באמת נכון, זו סתם מחשבה שיש בי ואני לא באמת רוצה למות". וכך אני משחרר אותה.
וזה מניסיון אישי  .
זכרו ששיתוף וקבלת תמיכה יכולים לעשות שינוי גדול, והכי חשוב שתהיו כנים עם עצמכם, כי אף אחד אחר לא ייקח אחריות על החיים שלנו.

לסיכום:
ככל שאנחנו מתנגדים או מתעלמים מהפחד כך אנחנו נותנים לו יותר כח. וכל עוד שהפחד שם הוא יוצר לנו מציאות של פחד.
כל עוד אנחנו מפחדים ממשהו, לא נוכל ליצור לנו את המציאות שאנחנו באמת רוצים, כי הפחד נמצא בתת המודע ויוצר מציאות של פחד.
אך אם נדע לראות איפה הפחד בחיים שלנו כך נוכל לשחררו וליצור לעצמנו את המציאות הרצויה. לכן, הודו לפחד כשהוא מגיע, הודו לעצמכם כאשר המציאות שלכם לא המציאות המושלמת כי כך אתם יכולים לראות איפה הפחד ולשחררו.
אם למשל אנחנו רוצים כסף ולא מצליחים להשיג, אז זה אומר שיש בנו פחד שקשור לשפע! וככל שניקח אחריות על חיינו ונמצא את מקור הפחד, כך נוכל ליצור לעצמנו מציאות של שפע!










תרגיל:
כתבו מה הפחדים שלכם!
ואחרי כל פחד תשאלו ותכתבו – מה הגרוע ביותר שיכול להיות אם אותו פחד יתגשם?

ולסיום:
כמה מחייבות שאפשר להשתמש בהם לשינוי אמונות שקשורות בפחד:

- זה בטוח בשבילי לפחד.
- העתיד לי בטוח ומלא הפתעות נעימות.
- כאשר אני מפחד אני בטוח מסכנה מוחשית.
- הפחד הוא רק אשליה.
- אני לוקח אחריות על הפחדים שלי.
- אני אמיץ/ה.




באהבה גדולה!
אריאל גלילי