אומנויות לחימה

שלב ההיכרות

שלב זה חשיבותו גדולה כיוון שעל התלמיד להיות פתוח לגבי המאמן/מורה אחרת התלמיד אינו ישתף פעולה בשום דרך.
נכון שלהכיר משהו לוקח זמן, בגלל זה יש להתחיל את האימונים במשחקים שהילדים מכירים, אין ילד לא אוהב משחקים, מטרת המשחקים צריכה להיות פיתוח המוטיבציה לאימון ומה שהמדריך מעביר להם, כמובן המשחקים צריכים לפתח להם את הקורדינציה והמוטוריקה הגסה (כגון: תופסת, משחקי כדור, עבודה עם חישוקים וכדומה) כול משחק לא יתנהל יותר מ-5 דקות אחרת התלמיד יחשוב שמטרת האימון הוא משחק .
שלב הבא של האימון על המדריך לגלות את הגבולות של התלמיד וכמובן לגרום לתלמיד להבין מה שהוא מציב לעצמו לא תמיד יכולתו האמיתית, זאת אומרת לגרום לתלמיד לביטחון עצמי גבוהה יותר ממה שהוא עצמו נוטה להאמין בעצמו.
לרוב תלמידים עם אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז יש להם נטייה לא להאמין בעצמם בגלל מצבם ולכן הם גם לא מנסם בכול כוחם לבצע מטלות הנראות להם קשות למרות שאלו מטלות פשוטות למדי שילד רגיל כן יבצע בלי שום בעיה.
עוד בשלבים הראשונים יש להציב גבולות וכללים שאסור להפר אותם ויש לשמור עליהם בזמן האימון, עם זה תוך כדי האימון או מחוצה לו.
לילדים בעלי היפראקטיביות יש נטייה לאלימות לכן עליהם יש לקבוע כללים וגבולות יותר קפדניים ועם יש צורך גם להיות להחמיר איתם אז לא לפחד להחמיר איתם בנושא המשמעתי, אחרת תלמידים אלה יכולים להשתמש במה שנלמד בשיעור על תלמידים, מורים, הורים, אחים וכו' שזה כמובן בלתי יעלה על הדעת.
לכן לא לפחד להחמיר בנושא המשמעת אבל ברגש, לתת להם להבין שזה לא בסדר להיות אלימים, עם ילד לא מבין שאלימות זה לא בסדר אז הוא לא יבין את מטרת הגבולות המוצבים לו.
כמובן יש לחזור על הכללים והגבולות בכול שעור ואימון חדש.

מטרות באימונים

כמו כול דבר בחיים אנחנו כאנשים בוגרים מציבים לעצמנו מטרות ויעדים להגיע ולכבוש, כך גם יש לבצע בזמן האימונים.
בכול אימון יש לקבוע מטרה חדשה, אומנם ילדים בעלי אוטיזם הם ילדים שלא מסתגלים לשינויים, לכן ישנם מטרות שייקח להם זמן לבצע אז לתת להם את הזמן שלהם, אבל אסור לוותר להם שיקח כמה אימונים שיש צורך.
יכול להיות שזה יתחיל לשעמם אותם לבצע את אותה משימה לכן יש לנסות כול מיני דרכים ושיטות להגיע למטרה הסופית, בשום אופן לא לוותר ולא לתת להם להרגיש שאם זה קשה אז בסדר לוותר, כול הזמן יש לתת חיזוקים חיוביים גם אם לפעמים זה לא מושלם ואז לשפר ולתקן את טעות שהם מבצעים.
כול הזמן יש לדרוש מהתלמיד לבצע את המטלה גם היא ניראת בעיניו כקשה. אין צורך בביצוע מושלם אלה בביצוע כללי, כול הזמן יש לדרוש את המשמעת והכללים הבסיסים להצלחת התרגיל בכדי להגיע להצלחה והגשמת המטרה.

לדוגמא : תלמיד מתקשה לבצע גלגול ראש, כאן תפקידיו של המאמן להיות צמוד לתלמיד ולעשות איתו יחד את כול הצעדים הדרושים לביצוע הגלגול. אם יש צורך בכך שהמאמן ייקח את ידיו של התלמיד וישים אותם בנקודות הנכונות ואז את הראש בנקודה הנכונה, על המאמן לעשות את זה ולעזור לתלמיד, גם עם יש צורך בסימונים אז לסמן את הנקודות הללו כדי שהתלמיד ייעזר בהם.
כמובן כול הדרך המאמן משגיח שהתלמיד אכן מניח את הידיים והראש במקומות המסומנים ולא לוותר, תמיד לדאוג שהתלמיד לא יוצא מהגבולות שנקבעו.

שלבי האימון

אחרי שהכרנו את התסמונת או ההפרעה הקימות אצל התלמידים יש לחלק את התלמידים לפי אותם הפרעות כדי לטפל בהם בצורה המתאימה. הצורך בהפרדה חיוני בגלל שלא בכול הפרעה הסממנים דומים.
בכול הפרעה או תסמונת הסממנים שונים זו מזו לכן הצורך להפריד הוא חיוני בגלל השוני הקיים, ישנם תלמידים שהקליטה שלהם מהירה ולך יש צורך להתקדם איתם בקצב מהיר יחסית לשאר, לא לשכוח שהם עדיין לא ילדים רגילים והקידום שלהם צריך להתבצע בהתאם.
לרוב אנו מטפלים באותה הצורה בכול ההפרעות והתסמונות אך היחס האישי צריך להיות שונה, ישנם תלמידים הצריכים לקבל יותר חיזוקים מהשאר ולכן ניתן להם את החיזוק הזה, כאשר תלמיד מקבל פחות יחס מהשני הוא יחוש פגוע, לכן יש לתת לכול התלמידים את אותו היחס בגלל זה גם החילוק עוזר, יש לראות בחילוק ככלי עזר למאמן או למורה.
לאחר החילוק לקבוצות יש להתחיל את האימון במשחקון מוכר להם כדי ליצור קירבה בין התלמידים והמאמן.
האימון חייב להתנהל בצורה הכי פשוטה שאפשר זאת אומרת שהמאמן מדגים והתלמידים מחקים את תנועותיו, כאשר תלמיד אינו מבצע נכון את התרגיל המאמן חייב לתקן אותו, גם עם יש צורך לבצע את התרגיל עם התלמיד ביחידות ומספר פעם עד שהתלמיד היה מסוגל לבצע לבדו את התרגיל.
ילדים אלו מתקשים לקבל שינוים לכן האימון צריך להיות דומה בכול שעור אבל בכול אימון חייב להכניס שינוים קטנים כדי לא לשעמם את התלמידים.

תהליך האימונים השנתי

שלב א'- שיחה פתיחה
תהליך האימונים נעשה בהדרגה, בכל אימון שרציפות בו הוגדרה מראש (התדירות נקבעת לפי הצורך) מתרחשת שיחה בין התלמידים למדריך/מאמן על אף הכרות מוקדמת משנים קודמות עם המדריך/מאמן ועם שיטת האימון, חשיבות השיחה בונה קשרי אמון, סובלנות ונותנת תמונה כללית לגבי כל תלמיד. בהתאם לזאת ניתן להסביר לתלמיד את חשיבות האימונים והכללים שאנו מצפים ממנו. אחד העקרונות החשובים שאנו מקנים כבר מהשיעור הראשון הוא שהאימון נועד להגנה עצמית בלבד, מה שמוגדר כמקרה חרום במצב שאין מבוגר או אחראי שאפשר וזמין לפנות אליו במקרה הצורך ושאסור להשתמש או לבצע אל תלמידים אחרים או בני משפחה.

שלב ב' – חימום ראשוני
לאחר ההכרות, מתבצע משחקון המבהיר בצורה מעשית יותר את הכללים. (לדוגמה: התלמידים מסתובבים באופן חופשי בתוך מתחם מסומן, שסומן למטרות אימון כאשר נשמעת מחיאת כף על התלמידים להסתדר בשורה).
לכל תלמיד יש תגובה משלו ל"מצבים מפתיעים" שמתבטאים אצל כל תלמיד באופן אינדיבידואלי, בהמשך בתגובה הנ"ל ישנן מספר תפיסות שונות של התלמידים את המושג "שורה", יש כאלה שיסתדרו על הקו הדמיוני של "השורה" ויש כאלה שיסטו ממנו בצורה קלה.
כעת המדריך/מאמן מבצע את התרגיל פעם נוספת לא לפני שהדגיש, הסביר והדגים את המושג "שורה" ואת הציפיות שלו מהצלחת התרגיל.

שלב ג' – חימום וגמישות
בשלב זה מבצע המדריך/מאמן תרגילים שמטרתם לפתח גמישות אצל התלמידים. שלב זה חשוב לפיתוח הגופני של התלמידים לשיפור היציבה, חוזק הגוף והארכת שרירים. תרגילים לדוגמה הם: מכרע צידי, מכרע קדמי, שפגאט, גשר, מתיחת רצועת הכתפיים.
התגובות לתרגילי הגמישות בפרט ולשינויים קיצונים (הפתעות וחידושים) הם בעיקר תופעות לחץ בשני המישורים הגופני והנפשי שכתוצאה ממנו נוצרת קשיחות מסוימת בשרירים.

שלב ד' – תהליך לימוד התרגיל
לימוד תרגיל הינו משימה לא פשוטה, בגלל שלכול תרגיל מספר תנועות, ולפי ניסיוני האישי עם ילדים בעלי אוטיזם הם מתקשים לבצע מספר תנועות יחד, לכן יש לפשט את התרגיל לכמה שיותר תנועות וללמד תנועה אחרי תנועה וזה דורש רמה גבוהה של סובלנות מהמדריך/מאמן כלפי התלמידים.

לאחר הפשטת התרגיל למספר תנועות ולימוד התנועות יש לנסות ולחבר את התרגיל מחדש אבל עדיין לא לחבר הכול יחד אלה לבצע 2 עד 3 תנועות יחד, גם כאן ניתן היה לראות שהתלמידים מתקשים בביצוע.
אומנם זה לא קל לתלמידים אז יש להיות עקשנים אך סבלנים כלפי התלמידים בביצוע של מספר תנועות.
יש תלמידים שקלטו את התרגיל בצורה מהירה אבל זה עדיין לא אומר שיש לתת להם תנועה נוספת בתרגיל, יש לדרוש שימשיכו לבצע את המוטל עליהם אחרת תנועות בסיסיות אלו ישכחו והיה על במדריך/מאמן ללמד הכול מחדש, יש לזכור שתנועות אלו צריכות להיות כתגובה טבעית של הגוף ולכן יש לתת להם לתרגל כמה שיותר את 2 עד 3 תנועות בסיסיות אבל לא להגיע למצב של שעמום הקבוצה.

נכתב ע"י משה יאלוביץ מאמן אייקי קרב מגע ומתמחה בעבודה עם ילדים בעלי הפרעות קרש וריכוז.