כיצד נוצרות נשמות חדשות?

כיצד נוצרות נשמות חדשות?
ציטוט מתוך ספרו של זיו מאיר: "נשמות תאומות וזוגיות"
כידוע בעולם העתיק, כמות בני האדם על פני כדור הארץ הייתה קטנה בהרבה לעומת כמות בני האדם כיום.
הקבלה יודעת לספר, כי בעקבות התנפצותה של נשמת האדם הראשון למיליארדי רסיסים נוצר מאגר של נשמות אשר חיכו לבואם לרדת, מאידך, כיום כבר על פי הקבלה בנושא הנשמות חדשות, קיימת הסכמה כי נשמות חדשות אינן יורדות לכדור הארץ, אם כך כיצד מתווספים בני אדם? מאידך קיימת מחלוקת. אם אכן קיימות נשמות חדשות או שמא אין כבר חדשות, להלן ציטוט:

בספר שושן סודות כותב כך:

יש מחלוקת בין בעלי עבודה בזמן הזה אם יש חדשות אם לא, מהן אומרים אין כל חדש תחת השמש ומהם אומרים שגם בזמן הזה יש [נשמות] חדשות
שושן סודות - אות רכו - בעניין הנשמות

ומחלק שם בין הנשמות ע”פ מקורן מהן הן באות, שכן אלו הבאות מספירות מסוימות כמו המלכות ואחרות יתכן ותהיינה נשמות חדשות אך אלו הבאות מבינה ודוגמתה הן מגולגלות בוודאות.

גם הריקנטי מביא דעות שונות בנושא ואינו מכריע:

"אין עתה נשמות חדשות עד ימות המשיח... אמנם יש מבעלי הקבלה חולקים בדבר, כי יש בשרידים (בכוונה לאלו היודעים בחכמת הח"ן, או שמא שרידי העם) גם עתה מן [הנשמות] החדשות, וכן מוכיח בספר הזוהר... וברוך היודע".

גם לדעת הסבורים שקיימות כיום נשמות חדשות, ברור שאין הן נפוצות ומסתכמות במספר מועט של צדיקים שעליהם אמרו חז"ל "אמר רבי יוחנן ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור" (בבלי יומא לח:). הויכוח הוא עקרוני במהותו; האם בכלל יתכן שתהיינה נשמות כאלו בדורות של הסתר פנים וגלות העם והשכינה.

הארי ז"ל קובע במקומות אחדים, שכיום אין עוד נשמות חדשות. כפי שכבר הוסבר הרי נדרש זווג ליצירת נשמה, וזווג פנים בפנים ליצירת נשמה חדשה באיזושהי מדרגה שתהיה. כיום, אחר חורבן הבית והסתלקות השכינה, אומר האר"י בעץ חיים, שאין אפשרות לזיווג מעין זה, כי מעיינות היצירה המתחדשים נסתמו, והרי הכוחות הנובעים מזווג אחור באחור, כוחם מספק רק לקיום הנשמות הקיימות בצורתן האלמנטרית בלבד. כך כותב:

עוד יש בחי' אחרת בסוד הזווג אם לברוא נשמות חדשות או לחיות הנשמות שכבר יצאו לחדש להם מוחין. ואחר החורבן שאין זווג לזו"נ להוציא נשמות חדשות גם באו"א לא יש זווג לנשמות חדשות וז"ס לא אבא בעיר וגו' באופן שעתה אחר החורבן לא יש זווג פנימי לא שוה בשוה ולא בהרכנת הראש לא באו"א ולא בזו"נ וגם לנשמות ישנים ליכא אלא לחיות בלבד ולתת מוחין חדשים להם.
ספר עץ חיים - שער טו פרק א מ"ק
דהיינו מדבריו עולה שאין כיום נשמות חדשות.

לעומת זאת, בספר טעמי המצות כותב, שאכן ישנה משיכה של נשמות חדשות בזווג של ערב שבת, זמן זיווגם של תלמידי החכמים (ראה שו"ע או"ח סי' רפ), ומשמע שהדברים אמורים גם כן בזמן הזה:

טעם הזווג לת"ח כי ביום השבת אז הם נשמות השבת חדשות ממקור העליון ולא מן הבירור..."
טעמי המצות - פרשת בהר


ספר נהר שלום - דף ל עמוד ב' מנסה ליישב סתירה זאת ומסיק שם, שככל הנראה ישנה אפשרות מעין זו למשיכת נשמות חדשות בערב שבת של תלמידי חכמים, אולם מה היא משיכת נשמות חדשות? האם קיימות עדיין נשמות המחכות לתורן לרדת?

לפתירת סתירה זו, כותב בהגהת קול הרמ"ז (על פרי עץ חיים לרח"ו) חילוק עקרוני בין נשמות חדשות של ממש שלא היו כלולות כלל בנשמת אדם הראשון, לבין אלו שהיו כלולות בו, אלא שלא קיבלו את מלוא האורות להתפתחותן, ולפיכך נחשבות כ"חדשות" ביחס כי אין להן אפשרות תיקון עד שיינקו מזיווג פב"פ:

ק"ל (=קשה לי) שהרי בזהר שמות ובמ"א אמרו, שלא יהיו נשמות חדשות רק באלף הז'. וכ"כ בספר הגלגולים.
ונלע"ד עם הנזכר בספר הגלגולים, שיש כמה מיני נשמות חדשות. הא' אותן הנשמות שלא נכללו באדם הראשון כלל, והן העתידים לבא באלף הז', הב' הנקרא חדש במקצת שנכללו באדם הראשון, אלא שניתנו בו ע"י זיווג אב"א, וחסירה מהם בחי' פב"פ, ואלו יכולים לבא בזה"ז, ע"כ הגה"ה.
הגהה (א) קול הרמז על ספר פרי עץ חיים - שער התפלה - פרק ז:

כמוהו, חלק מן המקובלים, מסתמכים על דברי הזהר, שמדבריו עולה שקיימות נשמות חדשות העתידות לצאת רק לאחר שיגמרו כל תיקוניהן של הנשמות הישנות, ותבוא גאולה לעם ישראל, גאולה זאת תביא לדעתם לידי יציאת נשמות חדשות אלו, התלויות כאמור בכך שיתוקן כל אותו מאגר הנשמות ה"וותיקות". כלומר שבשלב זה עדיין אין נשמות חדשות, אלו העתידות לבוא הן נשמות חדשות התלויות בסיום תיקונן של הנשמות הישנות כולן, דבר שככל הנראה בדורות הקרובים לא עתיד להתרחש.



אם כך, גם אם יהיו נשמות חדשות בעתיד כדברי חלק מהמקובלים, ובין אם אין נשמות חדשות כדברי חלק אחר של מקובלים עדיין נשאלת השאלה:
מהיכן מגיעות ונכנסות נשמות לגופים (לתינוקות )החדשים, בכמות רבה מזו שהייתה קיימת קודם לכן?
אם נשוב רגע לתיאוריה האפשרית שפיתחתי קודם לכן, לעניין האנרגיות, המשויכות גם לחלק הפיסי, האבולציוני. הרי שכפי שכל דבר בטבע מתרבה על ידי שכפול והתחלקות, כגון התאים בגופנו, המתחלקים בתהליך הגדילה. או כאשר הם משתבשים ונוצר שכפול תאים בלתי מבוקר המוכר לכולם כמחלת הסרטן. או אפילו אותם יצורים מיקרוסקופיים המתרבים על ידי שכפול וחלוקה, מאחר וקיימת הקבלה, בין חוקי הפיסיקה וחוקי המטאפיסיקה, דהיינו בין החומר לרוח, הרי שגם הנשמות מתרבות באופן זה על פי צורך, כך נוצר מצב בו נשמה משוכפלת או מתפצלת, אולם כאשר הנשמה משוכפלת או מתחלקת לשניים, היא בתחילה נשמה זהה לחלוטין לחברתה, שהרי שתיהן בעלות מטען קארמתי זהה, אולם עם הזמן והשהייה בגוף הפיסי, היא חווה חוויות אחרות ומתחילה להיות בעלת מטען שונה מחברתה.
כולנו זוכרים את הכבשה "דולי", אשר שוכפלה פיסית בתנאי מעבדה, אולם, נשאלת השאלה האם בעקבות שכפולה הגנטי, גם זיכרונותיה הקארמתיים זהים לאחותה, לכאורה התשובה חיובית, היא אמורה להיות זהה לאחותה. שהרי מעבר לשכפול הגנטי נוצר צורך בנשמה נוספת, אשר סביר שהתפצלה או שוכפלה עקב הצורך שנוצר. (כידוע גם על פי הקבלה לבעלי חיים קיימת נשמה ברמה של נפש אליה עשויים להתגלגל נשמות אדם לצורך תיקון, ראו הרחבה לכך בספרי "המדריך לגלגול נשמות על פי הקבלה").
כך על פי צורך, הנשמות מתרבות על ידי שכפול או חלוקה של עצמן.