אוכל כפרס או עונש

שמי גילה סטולרו אני עובדת סוציאלית מנחת קבוצות ותומכת אישית בהרזיה. במסגרת נסיונות ההרזיה שלי, הפחתתי 15 קג' ממשקלי ואני שומרת על ההישג מזה 10 שנים. כל זאת באמצעות "שיטת אחת לאחת" שפיתחתי עם השנים.
השיטה בנויה מפגישת הכרות הנמשכת כשעתיים ומתקיימת באזור מגורי הלקוח. בעקבות פגישה זו מקבל הלקוח תכנית אכילה, וממפה ראשונית את נסיונות ההרזיה, אמונותיו לגבי אוכל ושיטות ההתמודדות שבהן הוא נוקט.
אני מבקשת לספר לכם על א. שהיתה הלקוחה הראשונה שלי. אישה במשקל 100 קג' גובה 1.65. עוסקת בתחומי המודעות העצמית ובטוחה בעצמה עד מאד.
היא מייד נכנסה לתכנית, דבקה בתכנית האכילה והקפידה על זמני ההתקשרות ומענה לשאלות.
בשלב השאלה על אמונות לגבי אכילה. שאלתי את שאלת האוכל כפרס או עונש במשפחתך ואצלך. היא מייד ענתה כי משפחתה היא משפחה פתוחה וכל אחד אוכל מה שרוצה ואין באוכל היבטים של פרס או עונש.
יומיים אח"כ חזרה אלי ואמרה ששאלתי הטרידה אותי מאד. היא פנתה לאחיה בשאלה וזה ענה לה כי אוכל מעולם לא היה עונש עבורה, אך עבורו בהחלט.
הוא הסביר לאחותו הקטנה כי אמם היתה קפדנית מאד, בעיקר ליד שולחן האוכל, וכשהוא כילד "שיחק באוכל" היא תדירות שלחה אותו לחדרו ללא ארוחת ערב.
א. הקטנה שהאירועים נגעו לליבה כלכך, מעולם לא המרתה את פי האם , תמיד אכלה כל מה שנתנו והתנהגה למופת ליד השולחן. עד היום......
א. היתה נרעשת מן הגילוי והבינה שהתנהלותה באוכל 50 שנה אח"כ מגיעה מזכרונות קודמים שהדחיקה. בעקבות כך נפתחה א. להשפעת האוכל על חייה, עבודתה ,יחסיה עם המשפחה והחברים.
היא עשתה דרך מדהימה. ירדה 14 קג' ממשקלה וממשיכה בכוחות עצמה, עם מפגשים חודשיים איתי.
מאחלת לכולנו שנצליח להגיע לשורש המניעים הרגשיים לאכילתנו על מנת שנוכל להתחבר אליהם ולהשאירם מאחור אחת לתמיד.
בהצלחה
גילה
תומכת אישית בהרזיה
052-4816678