טכניקות עיסוי – חלק ב`

מקור, מטרה והסבר
מאת: איתן גינוסר

עיסוי תאילנדי
העיסוי התאילנדי המסורתי הוא אחת ממסורות הריפוי העתיקות בעולם. נראה שמקור העיסוי התאילנדי בהודו של ימי בודהה, לפני כ 2,500 שנים. על פי המסורת הועברה תורת העיסוי על ידי האב המרפא שיוואגו קומארפאהי, בן תקופתו של בודהה, ויש אומרים רופאם של בודהה ושל מלך הודו. בתאילנד של היום, תורת העיסוי הינה מסורת המועברת מאם לביתה ומאב לבן. בראש ובראשונה משמש העיסוי את בני המשפחה כדי לעזור ולסייע האחד לשני לפתרון בעיות וכאבים. כבר מהעת העתיקה ועד היום שימש העיסוי התאילנדי כדרך לשחרור השרירים לאחר יום של עבודה מפרכת בשדות האורז או במפעל.
בפועל, העיסוי התאילנדי הינו הפעלת מניפולציות על הגוף באמצעות מתיחות ולחיצות המבוצעות לאורך קווי זרימת האנרגיה של הגוף. מטרת העיסוי התאילנדי לסייע לגוף:
o לכוון את מבנה השלד
o לשפר את גמישות הגוף
o לשחרר את השרירים ולהקטין את המתח במפרקים
o לגרות את האיברים הפנימיים לשפר את פעילותם
o להביא לאיזון הזרימה האנרגטית של הגוף

עיסוי תאילנדי יסודי אורך כשעתים ומתבצע על גבי מזרון המונח על הרצפה או על מיטת טיפולים. המטופל לובש בגד העשוי מבד טבעי רפוי, שאינו צמוד לגוף. העיסוי המסורתי מתבצע באמצעות לחיצות על הגוף תוך שימוש בידיו וברגליו של המעסה ובאמצעות מתיחות האיברים. רבים יתארו את חווית העיסוי הראשונית כסיוט כואב, אך ככל שהמטופל וגופו מגיבים לטיפול הופכת החוויה לנעימה וטובה יותר. בעזרת טכניקות אלו, המתבצעות באווירה מרגיעה, מגיב הגוף בהדרגה לתהליך העיסוי ומחזיר לעצמו את גמישותו ואת השקט הנפשי. מתח ורעלים משוחררים מן המפרקים ומרקמות החיבור. מערכת האנרגיה והאברים הפנימיים מגורים לחדש פעילותם על ידי לחץ על נקודות היקפיות בגוף. הטיפול משפר את התחושה הפיסית, את ההרגשה הכללית ואת מצב הרוח, מסייע לגוף לחזור לאיזון באופן טבעי ועל ידי כך מעלה את חיותו. תוצאת העיסוי התאילנדי היא הרפיה כללית מצד אחד ותחושה של אנרגיה מוגברת מצד שני. במידה רבה דומה קבלת עיסוי תאילנדי לתרגול יוגה מבלי להשקיע המאמץ המחייב בתרגול יוגה.
עיסוי תאילנדי אפקטיבי נמשך שעתיים (120 דקות) ולא מומלץ לקצר משך זמן זה.

אקופרסורה
האקופרסורה היא טכניקה סינית עתיקה המבוססת על עקרונות האקופנטורה ומשתמשת בלחץ האצבעות (ללא המחטים) על נקודות האנרגיה שלאורך 12 המרידיאנים ועל התעלות המיוחדות הדומות לרשת מעברי אנרגיה בגוף. ע"פ הרפואה הסינית לאורך המרידיאנים פזורות נקודות שדרכן ניתן להשפיע על זרימת אנרגיית החיים בגוף. למעשה המרידיאנים הם מעין מפה של קווי זרימת האנרגיות השונות בגוף, אנרגיה הנקראת בפי הסינים צ'י. האנרגיות מיוחסות לאיברים השונים וגם קרויים על שמם כמו מרידיאן הכבד, מרידיאן הטחול וכו... גם המדע המערבי הצליח לאמת ולמפות את הנקודות האלה בעזרת מכשור אלקטרוני עדין.
האקופרסורה מעוררת ומפעילה את אנרגיות הגוף השונות בכדי ללחום במחלות ולהחזיר הרמוניה לגוף. חלק מנקודות הלחץ חשובות מהיותן נקודות בעלות השפעה ישירה על איברים מסוימים בגוף וחלקן כלליות יותר בהשפעתן.
חלקן פועלות ישירות על הפחתת מתח ולחץ, כאבים ומחושים, כך ניתן לשכך כאבים של דלקת מפרקים או התכווצויות ווסתיות. אך ניתן גם להשתמש האקופרסורה במסגרת רפואה מונעת ולאיזון כללי של הגוף.
בגדול האקופרסורה מעודדת וממריצה את מערכות ההחלמה של הגוף כאשר הנקודות ע"ג המרידיאנים הם למעשה דרך גישה לשחרור גודש או חסימה של אנרגיה.
ע"י הסרת חסימות ושחרור הצטברויות אנרגיה או רעלים ברקמות השריר והגוף משוחרר הלחץ מהשרירים. לחץ וקשיות של השרירים יוצרים עומס יתר על מערכת העצבים, מערכת הדם ומערכת הלימפה (המערכת החיסונית) אשר בתורם יוצרים לחץ על המערכת השלדית ועל האיברים הפנימיים.
האקופרסורה מבוצעת כמו בעיסוי רגיל ע"י הפעלת ממניפולציה על נקודות אשר נמצאות ע"ג המרידיאנים בעזרת האצבעות, כף היד, המרפק או עצמים שונים בתנועות מעגליות מהירות יחסית בלחץ בינוני. ניתן לבצע אותה בישיבה או בשכיבה.
האקופרסורה טובה למקרים של כאבים כללים, כאב ראש, מגרנות, נדודי שינה, דיכאון, כאב שיניים, סחרחורת, כאבי מחזור, בחילות בוקר, מחלת ים או טיסה, לחץ ועייפות.
בכל המקרים טכניקת עיסוי זו משתלבת היטב בכל שיטה טיפולית רפואית אחרת.

עיסוי לומי-לומי
טכניקת הלומי לומי מגיעה אלינו מהוואי, ובדומה לעיסוי התאילנדי והסיני מקורה קדום מאוד והיא הגיעה להוואי יחד עם המתיישבים הפולינזיים הראשונים. בדומה לרפואה ההודית העתיקה - האיורוודה ולרפואה הסינית, עיסוי הלומי-לומי הוא רק שיטת טיפול בתורה רפואית שלמה המתייחסת אל המחלה כאל ביטוי של רגשות מודחקים, הפרעה מנטאלית או חוסר איזון והרמוניה נפשיים. ה"קהונה", (המרפא השמאני) היה פותח כל מפגש ריפוי בחקירה עמוקה למקור הדיסהרמוניה. בהמשך, הותאמו למטופל צום, תפילה ומספר ביקורים באוהל הזעה, לשם איתור הבעיה. לאחר איתור הבעיה היה פותח ה"קהונה" בעיסוי עם אבנים חמות וצמחי מרפא בעזרת אמות הידיים, בתנועות קצביות. יש המייחסים את התנועות לריקוד מסורתי של השבטים בהוואי.
עם הגעת המיסיונרים הראשונים ב 1820 להוואי נתפסו מסורות הריפוי כעבודת אלילים. ב- 1893 לאחר שינויים פוליטיים בממשל המקומי, הוצאה טכניקת ריפוי זו אל מחוץ לחוק והלומי-לומי ירד למחתרת. רק ב- 1970 שונה החוק והלומי-לומי זכה בכתר והוכתר כעיסוי הרשמי של הוואי. החל משנת 1979 הותר להפיץ את תורת השיטה לכל מי שהביע רצון כנה ללמוד אותה.
כיום הפך הלומי-לומי לטכניקה מוכרת בטיפול ההוליסטי ומטרתו להזרים אנרגיה מהלב אל הגפיים ולהזרים דם מהגפיים אל הלב. הדבר נעשה בתנועות מקצביות כמו ריקוד. בנוסף לעבודה על שחרור וריכוך שרירים תפוסים, הטיפול מביא לכוונון והתאמה של המפרקים ולשיפור זרימת האנרגיה. העיסוי מתבצע עם שמן חמים, ללא בגדים, בכיסוי מגבת או סדין. אני נוטה לשלב אותו במהלך העיסוי המשולב וכן נוטה להשתמש בו כעיסוי בפני עצמו יחד עם טיפול קצר באבנים חמות.

עיסוי באבנים חמות
העיסוי באבנים חמות עושה שימוש בעיקרון התרמותראפיה: באמצעות חשיפת הגוף לחום ולקור מתרחשות תופעות פיזיולוגיות אשר בשילוב עם מניפולציות מסוימות מעודדות תהליכי ריפוי, ניקוי וחיזוק המערכת. העיסוי באבנים חמות מאיץ את זרימת הדם, נוזלי הלימפה והעיכול ומבוצע על כל חלקי הגוף, בעזרת שמנים וחלוקי אבן חמות. חום האבן חודר בקלות את שכבות השרירים התפוסים וגורם לאבן לספוג אליה את האנרגיה השלילית המשתחררת מגופו של המטופל.
במערב, הטיפול בתרמותרפיה היה נהוג בקרב האינדיאנים. הללו הבינו שהחום גורם להזעה, וההזעה מנקזת את הרעלים מהגוף ומביאה להחלמה. במזרח (בסין), נעשה כבר לפני אלפי שנים שימוש באבנים חמות להפגת מתח משרירים מאומצים ועייפים. למעשה מקור השיטה בתרבות השבטית הקדומה הן ביבשת אמריקה והן ביבשת אסיה. להבדיל מהעיסוי התאילנדי, לדוגמא, לא ניתן לשייך שיטה זו למקור אחד, אלא כטכניקת טיפול שמקורה בתרבות השמאנית השבטית ברחבי העולם, ששאריות ממנה נוכל למצוא גם היום.
היתרון הגדול בשיטה הוא שניתן לשלב אותה בקלות עם כל סוגי העיסוי האחרים וכן עם שיטות טיפול מגוונות אחרות מלבד עיסוי. אני נוהג להשתמש בשמנים אתריים במטרה להביא את הגוף לאיזון.
אורך טיפול מומלץ באבנים חמות הינו שעתיים (120דקות).


אהבת את המאמר?
אתה מוזמן לבקר בספריית אתר מגעים למאמרים נוספים.