סדנת ג`יבריש

ג'יבריש הוא כינוי לדיבור הנשמע כשפה טבעית אך למעשה אינו אלא רצף של מילים חסרות פשר, שאינן מובנות אף לדובר עצמו. באופן דומה, יש גם טקסט הכתוב ג'יבריש, כגון "ממוקינו קישנו מתיוש תבוה בנתילו". (מתוך ויקיפדיה)
מקור השם – משערים שהשם הנו על שמו של ג'אבר אבן חיאן אלכימאי בן המאה השמונה עשרה. הוא המציא שפה שתסתיר את עבודתו מעיני אחרים.
יתרונות הג'יבריש:
• אי חשיבה – להניח בצד את החשיבה, הביקורתיות – שלנו כלפי עצמנו והחשש מה האחרים חושבים עלינו, התעלמות מהכללים הטבועים בנו,הסרת התכנון.
• לתהליך זה בו אנו מנקים את מוחנו ממחשבה נקרא קתארזיס.
חזרה לילדות – חזרה לשמחת חיים, לספונטניות. התרגול של שפת הג'יבריש מאפשר למבוגרים לחוות שוב את שלב התמימות ולהתנהג כמו ילדים.
• התגברות על מתח וסטרס.
• אחרי שימוש ממושך בג'יבריש חשים הקלה קוגניטיבית ושחרור מנטאלי ורגשי.
• חשיבות אי החשיבה ביצירתיות – הביקורת העצמית וההיצמדות לכללים ולתבניות ידועות עוצרים בעד היצירתיות. מבוססת על יצירתיות שמושגת באמצעות אי חשיבה על מה הולכים לדבר. לא חושבים בכלל לפני שמתבטאים. הג'יבריש גורם לפירוק ושחרור אדיר של דברים האצורים בנו.
בג'יבריש עובדים על תנועות גוף, ידיים, פנים, פנטומימה, צחוק וכל דבר שמועלה על הדעת.
• ג'יבריש הנו סוג של מדיטציה – כפי שמדיטציה גורמת להרפייה ולבריאות, ג'יבריש משחרר אותנו מחשיבה באותה צורה שהמדיטציה עושה זאת.
• ג'יבריש נותן ביטוי בלתי אמצעי וחסר עכבות לכאן ועכשיו.
• ג'יבריש מכניס שמחת חיים וצחוק, צחוק המשחרר אנדורפינים ומשחרר מתחים.
• אי הבנה , אי משמעות, אי פרשנות - להשגת קירוב לבבות, גישור, הבנה וקבלה הדדית.
להניח למשמעות ולחשיבה, לקבל את האי הבנה.
שפת שלום כלל עולמית, ללא חשיבות למוצא האתני והדתי (כמו הצחוק שהינו שפה אוניברסאלית). ייחודה של שפת הג'יבריש היא שאין לה משמעות, אי אפשר לריב בה, להתווכח בה, לשנוא בה.