על תערוכת "נופים"

כשאנייוצא אל הנוף ההרגשה היא שהטבע הוא יצירת אומנות אחת גדולה שהיופי בה מופר מדי פעם בגושי אפור ולבן של בטון ואבן.
אלו הם סימני הפלישה המתמדת של השטח הבנוי לתוך השטח הטבעי הירוק והנקי, תהליך שלצערי הולך ומתגבר בשנים האחרונות, ובהרבה מקרים ללא תיכנון.
ניסיתי באמצעות טכניקת גירי פנדה וגירים צבעוניים יבשים לתת ביטוי אישי לחוויה של עוצמת התפרצויות הצבע בנוף אותה קשה להעביר למשטח המצוייר, אבל טכניקות אלו אפשרו לי להעביר מכסימום אפקטים של מסיביות הצבע במשולב עם עדינות ורוך של מעברי צבע.
כשאני לבד בנוף ומולי סטנד הציור אני הולך ומתחבר לנוף לאט לאט תוך כדי התקדמות הציור ואז ברגע מאד מסויים שהצלחתי בצורה של דחף להעביר ספונטנית צבע הבא מרגש ההתפעלות האיחוד עם הטבע ההתרגשות עזה עד דמעות.
לא נותר לי אלא לאחל לכולנו שמלחמת האפור בירוק תסתיים באיזון בין אזורי הבנייה לבין שטחים ירוקים של הטבע הנקי והטהור שמגיע לו בלי ספק שנקצה לו מקום וכבוד.