מסע בבארוק האיטלקי

תקופת הבארוק נמשכה באופן רשמי בין 1600- 1750. שורשיה בעבר, והשפעותיה מורגשות אפילו עד ימנו. איטליה מילאה בתקופה זו תפקיד מרכזי בהתפתחות הסגנון. תוכנית הקונצרט מדגימה את הבארוק האיטלקי מהזווית האינסטרומנטלית, סולו ובהרכב מצומצם, עם המאפיינים הוירטואוזיים, השירתיים, והשכלתניים שלו, ומשקיפה גם אל מעבר לקצוות הבארוק מטרם היותו ועד לניצני ההתפתחות שלאחריו.

להלן מובאת סקירה קצרה של תולדות היצירות והמלחינים המופיעים בקונצרט:



פאולו בנדטו בלינצאני (168? - 1757) – סונטה בסול מינור או. 3 מס. 4

Paolo Benedetto Bellinzani – Sonata g-moll op.3 nr.4

אדג'יו-אלגרו-אדג'יו-פרסטו Adagio-Allegro-Adagio-presto



בלינצאני מייצג בתוכנית את הבארוק המאוחר האופייני. כמעט נשכח בימנו, עבד בשעתו בערים שונות באיטליה ביניהן ככל הנראה אודין, פסארו, פרארה, בולוניה ואורבינו, וכתב בעיקר מוזיקה דתית. כמו כן לימד כמרים מזמורים ופוליפוניה. יצירתו זו היא משנת 1720, ומהווה דוגמא קלאסית לסונטה לחלילית ובאסו קונטינאו בסגנון ובמדיום שהיה כה נפוץ אז.



דומניקו גבריאלי (1651/9 - 1690) – ריצ'רקאר מס. 7

Domenico Gabrielli – ricercar no.7



גבריאלי, נציג מרכז הבארוק, ידוע כנגן הצ'לו הבולט הראשון, ובייחוד כמי שכתב חומרים לכלי זה בתקופה בה הדבר היה נדיר ביותר, כולל עבודתו זו משנת 1689. כמו כן ראוי לציין את כתיבתו לחצוצרה ולכינור. כתב מוזיקה דתית וחילונית, כולל אופרות. גם בעבודותיו הגדולות בולטים תפקידים לצ'לו ולחצוצרה. כמו כן ראויות לציון תרומותיו להתפתחות הסונטה, ולהרחבת השימוש בסולמות בעלי יותר מזוג דיאזים או במולים. פעל בעיקר בבולוניה.



דריו קסטלו (c.1590 – c.1630) – סונטה פרימה לסופרן סולו

Dario Castello – Sonata Prima a Sopran Solo



פעל בוונציה. מעבודותיו שרדו 29 חיבורים. יצירתו מלאה בכושר המצאה, וירטואוזיות, ושימוש בסגנונות שונים, החל ממסורתיים כגון הקאנצונה, ועד לסגנון החדש של הסונטה, וביצירותיו מונגדים תדירות קטעים הכתובים בפוליפוניה נוקשה עם רצ'יטטיבים ופאסז'ים חופשיים ומהירים. לעבודתו נודעה השפעה רבה והיא בולטת בייחודיותה. יצירתו זו משנת 1629 מדגימה את האמור לעיל היטב. ראוי לציין שיצירותיו המשיכו לראות אור בבארוק אף לאחר מותו, ככל הידוע לנו עד שנות החמישים של המאה ה17.





אורליו וירג'יליאנו (סביב 1600) – ריצ'רקטה סולו מתוך 'איל דולצ'ימלו'

Aurelio Virgilano – Ricercata from 'Il Dolcimelo'



לא הרבה ידוע על וירג'יליאנו, אולם סביב 1600 הוא הוציא אוסף הכולל בעיקר יצירות סולו ובו גם מדריך קצר לכלים השונים המיועדים לנגן אותם, בין היתר – טבלת איצבוע לחלילית. הריצ'רקארים מתאפיינים בתחכום רב, המשולב באופי כמעט אלתורי ווירטואוזי, ובעושר סגנוני משתנה הדחוס בהם בצפיפות . יצירה זו היא המוקדמת ביותר כרונולוגית בתוכנית.



ג'ירולמו פרסקובלדי (1583 – 1643) – טוקטה 9, ספר ראשון

Girolamo Frescobaldi – Toccata nona, Primo Libro



פרסקובלדי הוא מהדמויות החשובות לאורך ההיסטוריה בין נגני המקלדת וכמלחין לכלי זה. פרסומו כנגן בימי חייו היה עצום. הוא פעל בעיקר ברומא, ומעריצים רבים היו עולים אליו לרגל. כתביו השפיעו על דורות של מלחינים. י.ס. באך היה בין אלו שהעתיקו את אחת מעבודותיו המרכזיות. יצירותיו, ובייחוד הטוקטות שלו, מתאפיינות במעברים חדים וקפיצות בין סגנונות שונים, מסורתיים וחדשים, כמו גם בוירטואוזיות גבוהה, ובהתייחס אליה פרסקובלדי כתב, בהקדמה לספר שממנו לקוחה טוקטה זו, שיצא לאור לראשונה בשנת 1615, כי הנגנים רשאים לנגן רק חלקים מהיצירה, ואין חובה לנגן את הטוקטות במלואן.



ארקנג'לו קורלי (1653 – 1713) – לה פוליה (או. 5)

Arcangelo Corelli – La Folia (op. 5)



קורלי, הממוקם שנות דור לפני שיאי הבארוק הגבוה, הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר על התפתחות הבארוק שבאה אחריו. היה ידוע ככנר בעל צליל מופלא (הטוב באירופה), וחיבוריו היו פופולאריים, ותרמו רבות להתפתחות הקונצ'רטו גרוסו. יצירתו זו לקוחה מאו. 5 משנת 1700 – האחרון שהוציא בחייו, הכולל סונטות לכינור ובאסו קונטינאו. האוסף זכה להצלחה רבה, כמו גם לטרנסקריפציות לכלים אחרים במהלך המאה ה18. במיוחד ידוע מתוכו אוסף הואריאציות על הנושא של לה פוליה. נושא זה זכה לטיפולם של מלחינים רבים מספור, אולם דומה שניתן להעז ולקבוע כי טיפולו של קורלי הוא הידוע והאהוב ביותר.



ג'וזפ סמרטיני (1693-1750) קונצ'רטו בפה מז'ור

Giuseppe Sammartini – Concerto in F



סמרטיני, שהיה ידוע גם כנגן אבוב, הוא המאוחר מהמלחינים שבתוכניתנו. אמנם איטלקי במוצאו, אך עיקר פעילותו התרחשה באנגליה. באותה תקופה שם המוזיקה התחילה לקבל מאפיינים קלילים יותר, ומלחינים רבים הושפעו מכך ונודעה להשפעה זו תרומה חשובה להתפתחות הסגנון הקלאסי. במקרה של סמרטיני למשל, ראוי לציין את ביקורו של היידן הצעיר אצלו. בקונצ'רטו זה ניתן לשמוע את הפשטות לכאורה, המוכרת מהקלאסיקה, אך עדיין מוקפת בסגנון ומאפייני הבארוק. כמובן – הצ'מבלו ממלא כאן תפקיד רדוקציה של תזמורת קטנה שניגנה במקור אל מול החלילית.





את הקונצרט יהיה ניתן לשמוע בחודשים הקרובים ברחבי הארץ. לעידכונים באשר למועדים והמיקומים מומלץ לסור לhttp:virtualadi.com

כמו כן, ניתן לחפש באתר חוג תחת השם "עדי זילברברג" הצעות להוראת חלילית, נגינה באירועים, הזמנת קונצרטים, הרצאות וקונצרטים מוסברים, ועוד.