פרשת שבוע "פרשת שמות"

בס"ד
לעילוי נשמתו של אשר אנשל
בן יהודה והינדה ז"ל.

פרשת השבוע פרשת שמות.

* בתחילת פרשת שמות מוזכרים שמות השבטים היורדים למצרים עם יעקב וכך כתוב.
" ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו "
(שמות פרק א' פסוק א' )
* בהמשך מסופר סיפור מציאתו של משה ע"י בת פרעה
" ותיקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו"
(שמות פרק ב' פסוק י')
* גם בדין ודברים בין משה לה' אומר משה
" ואמרתי להם אלוהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" (שמות פרק ג' פסוק יג')
ענין השמות אינו סימן היכר חיצוני כדי להכיר בן אדם וזאת לימדונו חזל במסכת עירובין ( דף יג' עב' ) לגבי שמו של התנא רבי מאיר. וכך נאמר שם.
" לא רבי מאיר שמו אלא נהוראי שמו . ולמה נקרא שמו רבי מאיר, שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה"
למדנו מכאן שלשם יש משמעות. שם הוא ביטוי לאישיותו של האדם הנקרא בשם המיוחד לו
גם בספר הגילגולים לרבינו חיים ויטאל בפרק נט' מובא רעיון זה בהרחבה.
"והשם שקורין לו אביו ואימו בעת שנימול נכתב למעלה כי אין הדבר באקראי, כי הקדוש ברוך הוא מזמן אותו השם בפי אביו ואימו שיקראוהו כך"
כל אב ואם דנים בינהם כיצד לקרוא לרך הנולד ולבסוף הם מחליטים על שם מסוים אותו הם יתנו לתינוק. לדעת רבנים שונים החלטה זו היא מימוש רצונו של הקדוש ברוך הוא. המסקנה המתבקשת היא שאין להקל ראש בבחירת השם לרך הנולד, מפני שלשם יש השפעה על בן האדם.
בכתבי רבי צדוק הכהן מלובלין מובא שקריאת השם אינה רק מימוש אנושי של רצון ההשגחה העליונה אלא שיש לה השפעה מסוימת על אישיותו של הילד.
וכמו שאמר רבי צדוק בספרו דובר צדק.
" אבל ודאי השם הוא רושם לשרש הנפש"
נתינת השם לרך הנולד קשורה לתפקידם של ההורים לגבי ילדיהם וכך כתוב במדרש רבה קהלת פרשה ז' פסקה ג'.
" תני שלשה שמות נקרא לאדם הזה אחד שקראו לו אביו ואימו ואחד שקראו לו אחרים ואחד שקרוי לו בספר תולדות ברייתו."
ברצוני להרחיב מעט על השם שקראו לו אביב ואימו. לאדם יש את הבחירה החופשית לגלות את המהות המיוחדת לו. ולהורים יש תפקיד חינוכי לסייע לו בזה . וזה שאומר המדרש
"אחד שקראו לו אביו ואימו"