חוק הבחירה - ביטוי עצמי

אנו מבטאים את האנרגיה הרגשית שלנו על ידי מגוון הרגשות שקיימים בנו. כאשר יש חסימה בביטוי הרגשות עלולים לסבול מבעיות שונות בגרון, בקיבה ובמערכת העיכול, הגב התחתון, כאבי ראש, מתח ונוקשות בשרירים ועוד. רכישת הרגלים חדשים לביטוי עצמי יביאו לריפוי הגוף ושחרורו ממעצורים ומכאובים.

חשוב לבטא את עצמנו בפני אנשים ולא רק בדרך של אומנות או יצירה פיזית אלא במלל, דיבור. ביטוי והקשבה ללא שיפוט והאשמה נותנים הרגשה של תמיכה והבנה. ביטוי חיובי כמו עידוד, תמיכה או אפילו שירה, מעשיר מלהיב ומעניק השראה. לקיחת אחריות אישית, חשיפה עצמית והודאה באמת הרגשית מעצימה ותומכת בנו ואילו ביטוי שלילי כמו קללות, תלונות ללא סוף והעברת ביקורת על האחרים, פוגע והורס כי אנו מרגישים חסרי אונים.

יש לבטא את כל הרגשות ללא שיפוט מחושב, האם הרגש שלילי או חיובי. לפעמים אנו כועסים וזה בסדר. הכעס כשלעצמו לא יכול להרוס. אם מדחיקים אותו אז הוא הופך להיות אנרגיה חסומה שעלולה להתפרץ והכעס הופך להיות לזעם בלתי ניתן לריסון. כלומר, כשאנו מבטאים את הרגשות השליליים שלנו אנו לא פוגעים באחרים. כשאנו מספרים לאחרים שנפגענו אנו לא הופכים לחלשים יותר. כשאנו מבטאים את עצמנו, אנו מאירים. נותנים מקום של כבוד לחלק שהיה "אסור". כלוא ואסור לביטוי.

ככל שנבטא את רגשותנו בצורה חופשית נלמד גם לומר אותם בצורה אסרטיבית ואף נגיע למצב שבו לא ניקח את הדברים באופן אישי, דבר שיביא לשיפור כל מערכות היחסים. וזה לא אומר שלא נרגיש יותר. זה אומר שנאמין בעצמנו, נדאג לעצמנו ונכבד את עצמנו ועל ידי כך נוכל גם להתנהג אל האחרים באותו היחס.

יש לנו אפשרות לבחור כיצד נגיב ונבטא את עצמנו וחוק הבחירה מלמד אותנו שהדרך בה אנו שופטים, כלומר מרשים או אוסרים על עצמנו להגיב, היא הנותנת את כוח החיים לדברים ואת הצורה בה הם יופיעו לנו בעתיד.

כאשר מרגישים מצוברחים, חשוב לתת ביטוי לרגש ולחוש אותו עד סופו, גם אם לא מבטאים אותו במפורש בפני אחרים בשלב ראשון, אלא ביני לבין עצמי, פשוט להניח להרגשה הרעה לשלוט בגוף ובמחשבות, לרחם על עצמי, להרגיש אבוד, חסר אונים ואפילו מסכן. זהו חלק השייך לביטוי הרגשי ללא שיפוט. כי אנחנו מחונכים לא לכעוס, לא לרחם על עצמנו ואפילו לא לבכות אלא להיות חזקים. להיות גיבורים. מה שאומר, שהחלש "אסור". לא טוב. החינוך הזה יוצר חסימות עצומות והכחשה של חלק ניכר מהרגשות שלנו.

לא ניתן להסביר רגש בצורה הגיונית. לכן, זה חסר טעם לשפוט את הרגשות. זה גם שולל את הזכות הבסיסית של האדם, להיות מי שהוא. לבטא את עצמו כמו שהוא וללא חשש מפגיעה. כאשר אנו חווים את הרגש ונותנים לו ביטוי הוא מתפוגג, בדיוק כפי שאנו חשים התלהבות ממשהו ואחר כך חוזרים לשיגרה.

בהדרכה לאנושיות לומדים כי כל רגש שלילי או חיובי, מוביל אותנו לרגש שמכיל את כל הרגשות, האהבה הנובעת מהענקה. לאחר שאנו מבטאים את עצמנו בצורה אסרטיבית אנו מגלים שהעולם לא התמוטט ואין חדש תחת השמש אך, יש חדש מעליה...

אביה הבר, יועצת רוחנית, מאמנת, מלווה תהליכי שינוי ויוצרת "הקשביה - הדרכה לאנושיות במטרה לחיות של(ו)ם ביצירת יש מעין".