אנו חיים בעידן בו הדיבור הפך לכלי אומנות בכל התחומים:בתקשורת, בפרסום ואפילו בפוליטיקה.לכן נוצר צורך בקשב עמוק יותר.
קשב מודע שהופך לקשב נקי
ישנן כמה צורות הקשבה :
הראשון : הקשבה חסומה – הקשבה בה אנו לא פנויים להקשיב בכלל, בגלל טרדות שונות בעיקר קיומיות. יש לנו חסימה לשני ואנו לרוב פותרים אותו בהנהון ראש.
לדוגמה: הילד שרוצה לספר לנו דבר מה חשוב מעולמו הפנימי ואנו מהנהנים לחיוב ובמקרה הטוב גם נותנים חיוך, תוך כדי חשיבה על דבר מה אחר.
זה קורה לרובנו ונתן לזהות זאת ע"פ המבט בעיניים – מבט ריק וחסום.
השני : הקשבה לא רציפה – הקשבה בה אנו מקשיבים ומידי פעם חוזרים לעולמנו הפנימי ולענייננו
זו הקשבה שלא מאפשרת את קליטת כוונתו של השני, רצונו והבנתו במדויק.
הרבה מחוסר עניין בשני, לפעמים מיוהרה.
השלישי : הקשבה עמוסה-
עומס- החסימות(טראומות), משענות, הגנות סביבתיות שפיתחנו בילדות. הילד משתמש בעלבון להשיג מטרה, מבוגר- העלבון הוא המטרה.
הקשבה בה אני מביא את עצמי בכל שלב כמעט בהקשבה לשני , ז"א המקשיב מוצא את עצמו מתערבב עם השני אין הפרדה לכן הנאמר מעורר התנגדות אצל השומע , התנגדות של הילד שבי שרוצה להתגונן מדעה אחרת או מביקורת ולכן מיצר תגובה מהירה מהרגש .
אני לא באמת פתוח להקשיב אלא מגיב רגשית לנאמר יש לי תשובה לנאמר לפני שהשני מסיים.
הכלי שדרכו אדם מתבונן זה קשב, מעביר מסר מבחוץ פנימה ועובר דרך הנפש של האדם. זאת ההסתכלות ההרגלית. אם יש ביקורת אני מייד רואה שזה נגדי... זה משקפי הנפש שלי. הקשב הזה, שלא קשור למה שנאמר אלא למה זה עושה לי. אפילו לא את מה שרציתי לשמוע. מה שהאדם מולי רוצה להגיד נהיה בכלל לא רלוונטי לי כרגע, אני לא קשוב לצד השני אלא למשקפי הנפש שלי, לתגובות האוטומטיות שאני מופעל על ידם לפי סיטואציה, מילה, טון דיבור...
***כל סוגי ההקשבות שציינתי לא מאפשרים את הבנת הנשמע, לא מאפשרים התקרבות לקליטת הנשמע. כל זה מביא אותי לדבר על ההקשבה הרצויה
הרביעית : הקשבה נקייה – הקשבה בה עוברים להקשבה שנוגעת בלב הקשבה בה אנו קודם כל רוצים באמת להקשיב לשני מהלב שלנו לחוש את הנאמר ולהבינו לא רק מהמילים. לסלק את מרכיבי העומסים שלנו היוצרים רעשים שונים בזמן ההקשבה ולפנות אל הלב, כדי להבין את מהות הנאמר.
***דרך קשב נקי יש את הבנת הנשמע, אז אנו קולטים את כוונתו של השני ואת רצונו האמיתי. אז גם הפרטנר: בין אם זה בן או בת הזוג, לקוח עסקי, בוס או פרטנר אחר לעבודה ואפילו הילד שלי , מרגישים בקשב, ברצון שלי להקשיב מתוך רצון אמיתי.
הקשב הנקי הוא ביטוי של נתינה לזולת: אני נותן את כל תשומת הלב, זה הרבה מאוד ובהכרח גם יניב פירות בטווח קצר ורחוק.