אודות היוצר-יורם טהרלב

יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938)
נולד וגדל בקיבוץ יגור. שימש ככתב בעיתון "במחנה". וכמו כן, שימש במשך שנים רבות כעורך בהוצאת משרד הביטחון.

כתב מספר רב של שירים ופזמונים לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. כמו כן פרסם ספרי שירה, ספרי פזמונים, מדריכים לכתיבת ביוגרפיות של הזמר העברי ועוד.

בין שיריו הרבים והמגוונים אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירי רעות ושירי הומור. השיר "גבעת התחמושת" הוא בין השירים שהשאירו את רישומיהם בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. את "על כפיו יביא" בביצועה של רבקה זוהר כתב טהרלב על סמך ראיון שערך עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, שהראה לו כיסא שהוא שומר לאליהו הנביא.

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" המבוסס על מאורע מ-1945, כשליגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר".

המנגינות למילותיו נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי, ביניהם משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, מתי כספי, מוני אמריליו, שלום חנוך ואפי נצר. קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות צה"ל, בהם: "ישנן בנות", "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן" ו"אין כבר דרך חזרה". שירים נוספים שכתב ללהקות הצבאיות היו השירים ההומוריסטים "חסקה", ""אידישע פיראטען","אני מת" , "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "נגן אקורדיון", ועוד..
מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים" ועוד..

אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל.

טהרלב כתב גם שירי ילדים בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" , "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זוהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון.

בנוסף לעיסוקו במוזיקה כתב עשרות ספרים. מלבד קובצי פזמונים, יצאו לאור ספרים הסוקרים את תולדות הזמר העברי, הוא כתב פרשנות הומוריסטית על ספר אורח חיים יהודי שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ. קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד הפזמונים המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדים בבית ספר תיכון. לפני שנים אחדות יצא לאור ספר שלו בשם "מצע אשה מצע טוב", (פראפרזה על פסוק מספר "משלי", "מצא אשה מצא טוב"), ובו פרשנות אישית לגבי דמויות תנ"כיות נשיות שונות.

לרגל חגיגות ה-60 לישראל הוציא את הספר "איזו מדינה!", בו התאים פזמונים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה.

בשנים האחרונות מרבה טהרלב להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמר/ת.

יורם טהרלב נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בנימוקי הזכייה צוין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל"
כאמור, אנחנו ניפגש בערב משיריו שחלקם הגדול צוין בנ"ל.

תודה ולהתראות במועדון הזמר. בברכה
מוטי דביר-צמד הווי ובידור.