בני נוער ורוחניות

פעמים רבות, פונים אלי בני נוער ומבקשים ללמוד רוחניות.

בעידן הדלי (העידן שאנו נמצאים בו היום) נחשפים כולנו לרוחניות,

בכל בית ובכל פינה שומעים רוחניות ונוגעים ברוחניות (פאנג שואי, קבלה, סדנאות, טיפולים אלטרנטיביים ועוד).

עולם הנסתר והרוחניות מרתק, אך יחד עם זאת, למרות שישנה פתיחות ואנו מדברים כיום בתקשורת רגשית (אינטליגנציה רגשית), עלינו להיות עם שתי רגליים על הקרקע, להיות יציבים מבחינה רגשית, להיות מחוברים לעולם החומר וההישרדות.

רוחניות אמיתית בעיניי, זה היכולת שלנו לתקשר היטב עם סובבינו, בני זוגנו, ילדנו – לכן אסור להתחבר בשלב מוקדם לעולם הרוחניות.

כבר נאמר בעבר "עת לכל דבר" – בני נוער חייבים בגיל זה לחוות את הילדות שלהם וכן אף את מרד הנעורים על מנת שיהיו מחוברים לעמוד השדרה שלהם ולאינדיבידואל.

במידה ובני נוער מתחברים בשלב מוקדם ונחשפים לרוחניות מעבר ל"פשט" הדבר עלול לבגר אותם בטרם עת, הם עלולים לפספס את נעוריהם ודבר זה יגרום לנתק מבני גילם.

מכיוון שהנוער שמתעניין כבר בוגר מגילו – להעמיק ברוחניות יגרום לפער גדול יותר מחבריו ומבני גילו ובכך, חוויות ילדות ונעורים יחסכו ממנו. דבר שיעיב בשלב מאוחר יותר בחייו.

לכן ממליצה אני ולכל ההורים – לא לדרבן את ילדיהם ללמוד רוחניות.

רוחניות כדאי ללמוד בשלב שבו אדם כבר יודע פחות או יותר את כיווניו בחיים, כבר יצר קשר רגשי/זוגי.

במידה והילדים לוחצים על לימודים כאלה או אחרים, הייתי ממליצה על סדנאות תקשורת, מנהיגות צעירה, אומנות ועוד.

על מנת שיוכלו להכיר ביכולתם.

שמעתי על ילדים שנחשפו מוקדם מדי לרוחניות וחייהם מונעים על ידי קריאה בקלפים, בייעוצים אסטרולוגיים, במדריכים ועוד. דבר זה מונע מהם את שיקול הדעת האינדיבידואלי והם יוצרים תלות. כמו כן ההסתכלות שלהם בודדה אותם מחבריהם ולפתע הם לא מצאו עניין בבני גילם, דבר שהוביל אותם לבדידות חברתית.

מאמר זה הינו בגדר המלצה בלבד.

כאמא ל- שלושה ילדים בגיל ההתבגרות – לא הייתי ממליצה לילדיי ללמוד בגיל זה (למרות עיסוקי).