המאמר עוסק בתפקידו של הילד במשפחה בראיה הוליסטית, מה הוא משקף עבורינו ומה השיעור בתהליך גידול הילדים.
הילד משמש כתשקיף של ההורה, כלומר השתקפות.
כל ילד לוקח חלק מהאישיות, חלק מהתכונות, הילד משקף את תכונות הביצית וזרע
לכל ילד תפקיד משלו כאשר משולבים מהותו, תפקידו, יעודו והתחייבותו בתוך
הקארמה המשפחתית.
לכן, על מנת שכל נשמה תמלא את חלקה במערכת, תוכנן המעבר [גלגול] בהתאם
לתפקיד, כאשר כל צד ממלא את חלקו
בהצגה.
מכיון שהילד הוא השתקפותינו, רואים אנו את החלקים היותר יפים ואת החלקים
הפחות יפים. דרך הילד רואים אנו את ההתקדמות, ההתייחסות, הנסיגה, ההצלחה
וכך הלאה.
כאשר לא הבנו חלקים סבוכים בחיינו וכביכול פסחנו על חלק מסויים ללא הכרת המצב
כהוויתו, חוזרת חלילה אותה סיטואציה.
כלומר, אם חווינו אלימות בילדותנו ולא הבנו את הרעיון, נהפוך להורים אלימים.
מאחר ולא הבנו את רעיון האלימות, נראה זאת בילדינו, והדבר יקומם ויאכזב אותנו
עד אשר ייקלט מסר הרעיון.
ילד עצל, היפראקטיבי, פסיבי, שתלטן, שאפתן וכל התכונות שלא מיצינו בעברנו
יטפחו לנו בפנים בהתנהגות ילדינו.
מכיון שאנו סוחבים מטענים לא פתורים ואירועים אשר לא קיבלו התייחסות נכונה,
כסרט אירועים, והזכרונות חוזרים ומשחזרים את אשר קרה.
דרך הילד משפרים אנו את העבר, בונים את ההווה, ופונים לעבר עתיד שונה ואחר.
דרך הבנת אותם אירועים, זכרונות, משפרים אנו את ההווה של הילד ובונים לו עתיד
שונה ובכך מונעים ממנו לעבור טראומות אותם אנו חווינו.
ההתייחסות והסיטואציות מתאימות לחלוטין עם המהות הפנימית של הילד
וכאשר ילד מצטרף למשפחה כל זה נלקח בחשבון [לכן בחר להצטרף למשפחה
זו ולא אחרת....]
קורה והילד אינו רוצה לקחת חלק מן התכונות של האב או האם ואז מאמץ התייחסות שונה ופועל בדיוק בקוטביות השניה.
אזי המציאות טופחת בפניו, מכיון שהילד לא ירד לסופו של הרעיון.
דוגמא: אישה מבקשת להיות שונה מאימה, האם שתלטנית וחזקה, הדמות
הדומיננטית בבית. על פיה ישק דבר.
צופה בה בתה ומחליטה להיהפך לרכה יותר, פשרנית ורוצה לשאת ולתת.
אותה בת הופכת עם השנים לאשה רפה ללא עמוד שדרה.
לימים בתה של האשה, נהפכה לרודנית ושתלטנית, חזקה ודומיננטית - וכל אשר
ברחה האשה התגלה בבתה. "אשר יגורתי בא לי".
אם היתה האשה מבינה, מתוך ההבנה העילאית שרק אדם חלש נזקק לשליטה
וחוזקה, לא היתה נאבקת לא להיהפך לכזאת.
האשה בחרה בדרך של בריחה ולכן באה המציאות וטפחה על פניה בהשתקפות בתה.
חייכם כתשבץ, כל מילה קשורה למילה אחרת, ללא מילה או אות אינכם יכולים
להמשיך בפתרון. דמו לעצמכם את התשבץ.
כך גם בחייכם. ללא הבנתכם אירוע או התייחסות, הדבר יעיב על נשמתכם ויחזיר אתכם
אחורה בצעדיכם. אז מגלים אתם שכל התשבץ שחשבתם שהינו נכון - מוטעה
ועליכם לחזור לאותה טעות ראשונית.
תפקיד אדיר משמשים ילדינו בחיינו. כאשר תבינו את תפקידם ואת עזרתם לנו,
נשנה את כל התייחסותינו.
כל הנושא של קארמה משפחתית גדול מנשוא. כל אחד לוקח תפקיד ראשי בהצגה
וכאשר מלהקים את השחקנים [נשמות] הדבר נובע מתוך מחשבה עמוקה,
ההיערכות וחזרות אין סופיות.
זכרו למענכם, ולמען ילדיכם, למען משפחתכם, שאחד קשור בשני. אין להתעלם
אלא לפקוח עיניים ולרדת לעומקם של דברים. להבין מה מסתתר מאחורי כל מסר.
אזי תגיעו להידברות, פתיחות ורצון לשתף אחד את השני ולבנות מערכת יחסים
הרמונית, ללא מתחים, תסכולים ודברים לא פתורים.