אי פגיעה ואמת בתירגול ובהוראת היוגה

עבודה זו התחילה בשיטוט באינטרנט ובהיתקלות במאמר של אייל שפרוני: אהימסה וסאטיה בתרגול האסאנות.
http://www.yogaonline.co.il/articles/yoga-ahimsa-and-sathya.php

מאמר זה עורר את סקרנותי מאחר ומצאתי בו חיבור בין התיאוריה שמקורה בכתבי פטנג'אלי לבין תרגול היוגה כאן והיום. שני העקרונות, אהימסה וסאטיה, כבר היו מוכרים לי מעבודה קודמת בקורס שעסקה במהטמה גנדהי ובתורתו. החלטתי אף להעמיק בנושא ולהרחיבו, מעבר לתרגול, גם להוראת היוגה. המשכתי לחפש מידע ומצאתי מספר מאמרים העוסקים בנושא (רובם באנגלית – שזכו לתרגום שלי). בנוסף לכך ערכתי סקר בין חברי, הלומדים יחד איתי בקורס, שכתבו את התייחסותם לנושאים אלו. מצאתי שלכל אחד ואחד יש ההיבט שלו בהתייחסות לשאלות הנדונות

את ארבעת הנושאים אפשר אולי לתמצת במשפטים הבאים:

אהימסה – אי אלימות, בתרגול היוגה משמעותה תרגול ובצוע האסנות בזהירות, תוך הקשבה לגוף וכוונון עצמי, כדי לא לפגוע במתרגל עצמו.
סאטיה – אמירת אמת, בתרגול אסנות משמעותה שהמתרגל צריך למצוא את האיזון בין השאיפה לתרגול ה"מושלם" לבין יכולות הביצוע כאן ועכשיו. מציאת האיזון בין רצונו לתרגל לבין כל הסיבות לא לתרגל, או לא לתרגל מבי לפגוע בעצמו.
אהימסה – אי אלימות, בהוראת היוגה משמעותה בכך שהמורה חייב, כל העת, לשמור על תלמידיו ולהימנע מפגיעה בהם. הפגיעה יכולה אפילו להיגרם בעת מגע מכוון של המורה בתלמיד.
סאטיה – אמירת אמת, בהוראת היוגה משמעותה בכך שהמורה חייב להוות דוגמא אישית לתלמידיו.

התנסות אישית שלי בעבודה זו:
ההתנסות מתחילה בתיאור בניה של אסנה אתגרית תוך שימוש בשני העקרונות ומסתיימת בתיאור אירוע טראומתי שעברתי תוך הוראת היוגה וממנו אני עדיין מתאושש. ההרגשה שלי היא שהפגיעה בי חלה לא באופן מקרי, בעת שאני מכין עבודה על אי פגיעה ואמירת אמת. אני מקווה שכתוצאה משילוב הניסיון האישי שלי והעמקה בשני עקרונות אלו, לא אגיע שוב למצב של פגיעה בעצמי תוך תרגול או תוך כדי הוראה. אהיה ער וקשוב לתמידי כדי למנוע מהם פגיעה תוך אמירת האמת.


את העבודה המלאה אפשר למצוא בכתובת:
http://www.yogibear.somee.com/a-himsa_satia_in_asana3.pdf