אנשים נוטים להתיחס להתרחשויות בצורה שונה.
הכתבה מביאה היבט על הנושא ואיך אנו מתיחסים לארועים הקורים בחיינו.
"האדם הוא בן חורין" יש לו צו מוחלט לבחור על פי מיטב שיכלו" (קנט). עיקר תורתו של קנט בנויה על משמעות קוסמית.
האדם על פי מיטב שיכלו צריך לחפש משמעות בחייו, ללמוד את צרכיו ורצונותיו.
בקוסמוס אין טוב ואין רע.. זהו מושג של בני אדם, בקוסמוס ישנה התרחשות.
מה שהיום נראה לנו רע, מחר הוא הטוב שלנו.
מכיוון שאנו פועלים מהרגש, סיווגנו למושגים של טוב ורע.
בשלמות שלנו יש הכל, אבל זה תלוי במינונים, קיים בנו כל סוגי הרגש, שנאה, קנאה, אהבה, נתינה, רכושנות, חוסר בטחון ועוד.
אדם שלומד
מודעות – לומד לשלוט על המינונים של הרגש ולנתב אותם למקומות הנכונים.
אדם לא מודע - מתעסק עם הטפל ולא פונה למהות האמיתית שלו – ומתעסק בשטויות – הוא עשה לי, היא עשתה לי, התחשבנויות ועוד
ואז יוצא מחוסר איזון.
לאדם מודע יש מטרה אחת, להתקדם הלאה מבלי להפריע לאף אחד ומבלי שיתן לאף יחד להפריע לו, הוא מרגיש עולם ומלואו.
האדם המודע חי את חייו גם אם בעיני הסביבה זה לא מוצא חן.
הוא מחובר לגופו, לתבונתו ולרגשותיו ואינו מתייחס לתגובות מסביב.
מהמקום הזה הוא מקבל את הסביבה ומאפשר לסביבה, לילדיו להתנהג, להרגיש ולחוות על פי דרכם ולפי צרכיהם. "חנוך הנער על פי דרכו".
כשאדם מודע, הוא אינו מסווג דברים לטוב ורע, הוא מעבר לזה ורואה את ההתרחשות מנקודת מבט אובייקטיבית ולא סובייקטיבית ולוקח כל אירוע למקום של בנייה.
ככל שאדם מודע הוא מתקדם בעולמו ומשיג את מטרותיו.
על מנת להתחבר למודעות – עליך להתחבר לגופך – מה שעושה לך טוב – הוא טוב.
מה שעושה לך רע – הוא רע.
אם נשמה מצליחה להבין את ההתרחשות – היא תצליח להקיא מתוכה רגשות של זעם, נקם ושנאה וכך יגיע לשקט ולנחלה – למודעות.
כדי לעבור למצב של נעים או לא נעים – עלינו לשבור תבניות.
ככל שאדם ברמת מודעות יותר גבוהה, הוא מתייחס לאותם דברים בצורה אחרת.
לדוגמא – ביום שקמתי על צד שמאל, אם נשברת לי כוס – זוהי טראומה, אך ביום אחר, אני אגיד "מזל טוב".
אדם מודע מאבד פחות איזון ולומד לאזן את עצמו בזמן קצר יותר.
אדם מתאזן, כשהוא חושב נכון.
עלינו ללמוד להתבונן בצורה לא שיפוטית ואובייקטיבית על המתרחש ואזי להפעיל את ההיגיון.
הרגש הוא סחבת שלא מאפשר לאדם לפעול בצורה נכונה.
רגש מודחק – הוא יותר גרוע מרגש פתוח.
צריך להסתכל לרגש בעיניים ולראות מה הוא בא להגיד לנו (האם אנו באגו? אז מה אם לא קיבלו את דעותיי, אז מה אם לא הבינו אותי? אז מה אם לא אוהבים אותי כמו שרציתי?)
הרגש מאפשר לנו – להתלהב, להתאהב, לחוות, להרגיש ולזוז הלאה, רגש אינו שלילי, אולם להיות במינון הנכון.
ללא רגש הנשמה לא יכולה להתייחס לאירוע ולחוות אותו כשלמות ולהכניסה לסל החוויות שלנו, אך ללא ההיגיון היא לא יכולה לנתח את אשר חוותה.
הרגש והשכל – צריכים לתמוך האחד בשני.
כאשר הגוף אינו מאוזן – זה גורם להפרות – אזי מגיעות המחלות, דיכאונות, פוביות ועוד.
אדם צריך להרגיש מלך – אפילו בדברים הקטנים ביותר.
לא להתפשר – אם האוכל קר במסעדה, ברגע שאתה משלם את מיטב כספך מגיע לך השירות והיחס הטוב ביותר.
ישנם אנשים שלא יודעים להביע דעה אפילו בדברים הקטנים ביותר, אפילו אם בא להם קפה או תה.
כשמתפשרים חיים ללא עמוד שידרה – ללא ביטוי לעצמי שלך.
בפשרה אנו מאבדים את האישיות וחיים על מנת לרצות מישהו אחר.
הגוף מאותת לנו – כאשר הגוף בוגד בנו – זהו איתות – לכן עלינו להקשיב לגוף ולהבין את המסר.
משגים הם חלק מההתנסות שלנו – וזה טוב לשגות – אך חשוב יותר ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה – כאשר אנו משנים את ההתייחסות לאותו אירוע.
לסיום אני מאחלת לכולנו – שנדע להקשיב לגופנו, לתחושותינו ולהגיון שלנו.