פראדוקס המערכת החיסונית

פראדוקס מערכת החיסונית:
מדי פעם אנו שומעים על להקה שהתאחדה לה שוב. אלו היו ימי התום – שיער ארוך, ניפוץ גיטרות על הבמה, מעריצות מתעלפות ויום אחד זה נגמר והם התפרקו. לאחר שנים רבות החליטו לשוב ולהתאחד להופעה אחת אחרונה, לזכר הימים הטובים. הבעיה באיחוד שלהם, כמו באגדות, שאחד מחברי הקבוצה איננו עוד. אז הם לקחו להם מחליף.

מערכת החיסונית היא מערכת מדהימה. היא צריכה כל הזמן לנטר את הוירוסים והפולשנים המבקשים לצבור להם כח. מעבר לכך, המערכת עצמה יוצרת מכח ההוראות הפנימיות שלה וירוסים תואמים. כך נוצר מצב שהמערכת מתמודדת עם הנחיות מבית ומבחוץ. למי שלא הבין כיצד הדבר קורה, חשבו על האדם ועל יצר ההרס שבתוכו. הוא מתחיל את החיים בריא ואורח החיים שלו מתקלקל עם השנים בשל שימוש בסמים או אלכוהול. שני ילך אחר ההרס העצמי ויבחר באכילה מופרזת ורווית שומנים. שלישי ילך אחר הדאגות ועצבים רפויים.

אז תוך שיתוף פעולה עם הוירוסים המותרים מרשה לעצמו הגוף לקבל אל תוכו את מי שעתיד להשמיד אותו. מכיון שמערכת החיסונית היא מופלאה דיה היא לומדת להתמודד עם הנחיות כאלה כשיש לה תנאי הכרחי: לא לעבור חברויות של גידולים מעבר לנדרש. לצורך הענין, מספר החברויות המתאגדות הוא רב אולם כל עוד הגופים הללו אינם משתפים פעולה עם חבריהם, והכוונה לא יותר ממספר מועט של חברויות, הגוף ישרוד את התקופה בשלום. אומנם צלקות יופיעו, גידולים יופיעו ויעלמו אבל זה יהיה חלק אורגני מכורח המציאות. אולם ברגע שהחברויות הללו יתאחדו למספר קריטי מצבו של הגוף ישתנה לרעה והמחלה תפרוץ החוצה.
אם כן הבנו, ששיתוף פעולה עם מספר חברויות חריג וקריטי מביא עמו את התפרצות המחלה, דבר שמקשה על הריפוי המיידי. למדים אנו מהגוף, שנותן הוא סיכוי ועוד סיכוי, כמו הכתובת רשומה על הקיר. עצור, שחרר, הרפה תפסיק ללחוץ על הדוושה.

מהעבר השני, כשהגוף כבר חולה, והמחלה כבר מבעבעת נשאלת השאלה, מה ניתן לעשות?
והתשובה,
צריך לנתק חברויות מסויימות. למרות שנראה שהמחלה הרימה ראש יש להכיר את חולשותיה. בנקודת החולשה שלה יש לפרום את המארג, וברגע מסויים משהוא משתחרר המחלה כבר אינה פעילה עוד.

אהרון לב הארי איש קבלה, מורה דרך ומרפא.