סדנת צחוק - הצחוק כאמצעי ריפוי

הצחוק, כשיטת ריפוי
בשנת 1989 נוסדה במסגרת שרותי הבריאות של מערב בירמינגהאם בבריטניה מרפאה לשחרור ממצבי לחץ ובשנת 1991 הקים רוברט הולדן במסגרת שרותי הבריאות הלאומיים מרפאת צחוק ראשונה.


הצחוק כתרופה אינו תופעה חדשה. חוקרים ואנתרופולוגים מצאו הוכחה לתרופת הצחוק בהרבה מהתרבויות העתיקות. בעבר הרחוק נהגו לערוך פסטיבלי צחוק כדי לזרז ריפוי של חולים מהקהילה.
מאחר ואנו כבר יודעים שמתח, מחשבות שליליות, צער ואבל יכולים לפגוע בבריאות הרי החיוך, הצחוק, מחשבות חיוביות ושמחה יכולים לרפא את התחלואים שלנו. פעמים רבות כאשר נכנסים למרפאה שלי מטופלים עם עיניים כבויות, אנחות תדירות ורשימה של תלונות, אני דואגת בראש וראשונה להפשיר את האווירה ולגרום למטופל לחייך. לפעמים החיוך מלווה בבכי משחרר, אבל כאשר הוא עוזב את הקליניקה אני רואה תקווה בעיניים ואז אני יודעת שהדרך לריפוי החלה.
האנרגיה של הצחוק משחררת ומשפיעה על הרגש, הגוף, הרוח והנפש.


ד"ר פריי ויליאם, הקדיש שלושים שנה מחייו לחקר פוטנציאל הריפוי הטמון בהומור, בצחוק ועליזות. בראיון שנתן בשנת 1991 אמר: "ההומור משנה את האדם. כוח השפעתו אינו מסתיים לאזור הצוואר, הוא מלווה בזעזועים של כל הגוף. הוא פורט עלינו כאילו היינו גיטרה ענקית. זו התנסות של הגוף כולו, שבה משתתפות מערכת השרירים, העצבים, הלב, המוח, ומערכת העיכול. לצחוק שני שלבים: גירוי בריא והתרגעות עמוקה".
ד"ר פריי אומר שהצחוק הוא כמו תרגיל אירובי טוב. מאוורר את הריאות, משחרר את השרירים והעצבים. מחקרו מצביע על כך שהצחוק מאיץ את פעולת הלב, מעלה את לחץ הדם, מאיץ את הנשימה, מגביר את קליטת החמצן ואת שחרורו. בעת שאנחנו צוחקים צחוק בריא מופעלים הריאות והלב, שרירים שונים בכתפיים, בזרועות, בבטן, בסרעפת וברגליים.
הפילוסוף הרברט ספנסר, אשר חי במאה התשע עשרה, היה מחלוצי המדע שהתייחסו ברצינות להשפעות של הצחוק על הבריאות. הוא האמין כי תפקיד הצחוק לשמש כשסתום בטחון כדי לעמוד בהצפה של כוחות מתח נפשי וכדי לשחרר תנועת שרירים לא רצויות. הוא האמין שהצחוק הוא מנגנון חיוני לחידוש רווחת הגוף ולהבאתו למצב של הרמוניה ביולוגית וסדר פנימי.


החיוך הוא תכונה מולדת אצל בני אנוש. כולם מחייכים. תינוקות, עיוורים, חירשים, כל בני התרבות עוד בטרם למדו שפה כלשהי כולם יודעים לחייך. זוהי שפתו הראשונה של התינוק.
זו שפה בינלאומית המקשרת בין כל בני המין האנושי. בשפת הצחוק והחיוך אנו יכולים לתקשר עם כל אחד, מאוד חבל שאין משתמשים בה מספיק.


פרופ' זיו אבנר מרצה בנושא ההומור באוניברסיטאות ואף כתב ספר "פסיכולוגיה של הומור" בו הוא מתייחס לגישות פסיכולוגיות להומור וצחוק.
לדבריו ההומור והצחוק עושים את חיינו נעימים ואפורים פחות.
ההומור הוא אחת הסיבות העיקריות לצחוק, אם כי לא הסיבה היחידה. קיימים גירויים נוספים העשויים לעורר אותנו לצחוק. לדוגמא הדגדוג. האמנות על כל צורותיה אינה פוסחת על נושא ההומור והצחוק, כי אם להיפך. באמנות אנו מוצאים את הסאטירה, הבדיחות, הקומדיות, המוסיקה, המחול והציור. כל אלה משתמשים בהרבה מתחום ההומור ביצירותיהם.
לא מכבר התפרסמו מחקרים על חולים שהבריאו בעקבות צפייה אינטנסיבית בסרטים קומיים שגרמו לפרצי צחוק בריאים. בהרבה בתי חולים, גם בארץ, במיוחד במחלקת ילדים, דואגים להביא מופעים מצחיקים של בדרנים וליצנים. הם מחזירים את התקווה, החיוך והאור לעיניים, גם לאותם חולים קשים שאולי כבר אין להם מרפא.


חולה בשם קאזינס חלה במחלה פתאומית שפגעה בעמוד השדרה, אשר גרמה להתנוונות מהירה של אברי גופו. בדצמבר 1976 הוא כתב מאמר בכתב העת הרפואי של ני-אינגלנד, בו סיפר על החלמתו המדהימה שהחלה בגילוי המשמח כי ל 10 דקות של צחוק בטן אמיתי הייתה השפעה מרגיעה שאפשרה לו שעתיים של שינה ללא כאבים. לאחר שהשפעה זו חלפה נהג לצפות בסרטים מצחיקים והאחות המטפלת הקריאה לו קטעים מספרי הומור ובדיחות.

קאזינס מוכר כיום כמוביל בהפצת רפואת הצחוק. הוא כתב ספרים שזכו להצלחה רבה ואף מונה לפרופסור עוזר בבית ספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, בלוס אנג'לס.


איך משפיעה הרגישות שלך לדעתך על אחרים – על הצחוק שלך ? חוקרים מצאו כי יש קשר: צחוקן של נשים מלודי יותר – כי אכפת להם מה אומרים. גברים מתחשבים פחות – הצחוק שלהם מעיד על כך. נעמי שוורץ ליקטה ממצאים חדשים – מתה מצחוק ונשארה בחיים.

המדע קובע: הצחוק הוא עניין רציני ! מעט מאד ידוע עליו ורק לאחרונה בודקים אותו באופן אמפירי במעבדה.


גואן בורובסקי, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת וונדרבליט , ומיקל אורן. פרופ' מקורנל החליטו לבדוק את הצחוק במלוא הרצינות.
המחקרים מתפרסם בכתב עת הרפואי הידוע
Journal Of The Acoustical Society of America

צחוק באמת טוב לבריאות.
הצחוק מפיק חומרים כימיים המשחררים את כלי הדם ומפחיתים ע"י כך את הסכנה להתקף לב. מסתבר שהאקסיומה כי הצחוק טוב לבריאות מסתברת כנכונה.

כך טוען דר' מייקל מילר, מנהל המרכז למניעת מחלות לב באוניברסיטת מרילנד. בבולטימור. במחקרו בחן מילר 150 פציינטים חולי לב וכן 150 אנשים בריאים. כקבוצת ביקורת. שתי הקבוצות נשאלו למקום שההומור תופס בחייהם. הסתבר שבקרב קבוצת הבריאים נמצאו בעלי חוש הומור מפותח יותר.

מילר טוען שבעתיד ישתמשו בצחוק למטרות ריפוי. אין כל סיבה מדוע לא נשלוט בשרירי הצחוק, נתרגל אותם ונשתמש בהם בצורה מבוקרת.

מילר מגלה עוד שמחקרים רבים מוכיחים שרגשות כעס וזעם גורמים להגברת ייצורו של חומר כימי הגורם להתכווצות כלי הדם, כתוצאה מכך נגרמת עליה בלחץ הדם ולליקויים בלב.

צ'ארלס דארווין כתב ב 1872 עבודה בשם: " הבעת רגשות באנשים ובעלי חיים", בה טען שכאשר אנו צוחקים מחזור הדם הופך מהיר יותר, העיניים בורקות יותר ונוסף צבע בפנינו. המוח המגורה ע"י זרימת דם מוגברת מגיב לכוחות הרוח.

מסתבר שהצחוק גורם להפרשת אדרנלין ונוראדרנלין ומשחררת גם קטכולאמינים, אשר יחדיו מגבירים את זרימת הדם, כמו כן מופרשים שני נאורופפטידים כימיים: אנדרופינים ואנקפאלינים, שניהם חומרים משככי כאבים. מפחיתים דלקות, מזרזים תהליכי החלמה וגורמים להתעוררות הגוף כולו.
אנרגיית הצחוק נחשבת למאמץ הבריא היותר של גופנו. זו אנרגיה זולה, חסכונית וחברותית לסביבה. הבה נשתמש בה לעיתים קרובות ככל שאפשר. זו אנרגיה שניתנת לנו חינם וכאשר אנו מעניקים אותה גם לאחרים, הרווח יוצא כפול ומכופל.

ניטשה אמר: "מי שצוחק יותר מכולם היום, יצחק גם אחרון".

במרפאתו של רוברט הולדן תלויה סיסמא:
"היום המבוזבז ביותר, הוא יום שלא צחקנו בו".
ואכן כך הדבר. אם עבר עלינו יום ללא חיוך וללא צחוק נרגיש בסיומו מותשים וחסרי חיים. עבר עוד יום חסר טעם.
תרגילים לצחוק:
לצחוק ללא סיבה.
לחפש בכל דבר את הצד החיובי והמצחיק.
להשתטות.
לעשות תרגילי מימיקה ופרצופים מצחיקים מול המראה.
להשתתף בסדנאות של יצירה וחזרה לילדות.
לחפש את הילד שבתוכנו. ולהתנהג כמוהו.
לצפות בסרטים קומיים והצגות מבדרות.
כדי לבצע צחוק רציני, כדאי בבוקר כאשר מתעוררים לשבת ישיבה מזרחית לפני המראה ולפרוץ בצחוק משך שתי דקות ללא כל סיבה. היום מובטח להיום יותר טוב.

ניסוי בחיוך:
חייך היום יותר מאשר בכל יום אחר. חיוך, כמו הרבה התנהגויות אחרות, מידבק.
מהרגע שאתה מתעורר החל לחייך. המשך במשך היום לחייך לכל מי שנקרה בדרכך. בני המשפחה, השכנים, חברים בעבודה ולכל אחד אחר. בסיכום היום תעלה בזיכרונך את כל התגובות שקבלת על חיוך ותיווכח שהם מאוד נעימים.

"הצחוק הוא מחלה של התמכרות חיובית, מידבקת מאוד. אם מישהו מתחיל קשה מאוד להפסיק". ר.הולדן.

הצחוק הוא תרופה לאלרגיה [04-01-2002]
צפייה בסרט קומי של צרלי צאפלין הפחיתה את התגובה האלרגית (בעור) לאלרגנים בהשוואה לצפיה בסרט דוקומנטרי על אקלים. במחקר השתתפו 26 אנשים.
The Journal of the American Medical Association 2001;285:738

השפעת צחוק על מתח ועל פעילות המערכת החיסונית [26-09-2003]
לבחינת ההומור כשיטת טיפול משלימה לחיזוק המערכת החיסונית, חילקו 33 נשים בריאות לשתי קבוצות כשהאחת רואה סרטים מצחיקים והשנייה סרטי תיירות. במעקב אחרי תגובות הצחוק של הנשים, תחושת העירות ורמות תאי החיסון מסוג NK-natural killer, נמצאה קורלציה בין מידת הצחוק ובין רמת תאי ה- NK והורדת רמת המתח. העלייה ברמת התגובה החיסונית (רמת NK) מעידה שאכן כדאי לנסות להשתמש בצחוק להגביר עמידות למחלות כמו איידס או סרטן.
Altern Ther Health Med. 2003, 9(2), 38-45

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_u...

http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/285/6/738

צחוק משפר מצב סוכרת [01-06-2003]
בבחינת רמות הסוכר בדם אחרי ארוחה מצאו כי למשתתפים שראו 40 דקות קומדיה הייתה רמת סוכר נמוכה יותר מאשר כשהם ראו הרצאה משעממת. התוצאות היו דומות לסוכרתיים ולבריאים.
Diabetes Care, 2003, 26, 1651-1652

http://www.mercola.com/2003/may/31/laughter_blood_sugar.htm

צחוק נגד דיכאון [10-01-2003]
בגרמניה משווקים עכשיו CD עם הצחקות לעזור לאנשים להשתחרר מדיכאון. היות שהצחוק מדבק נמצא הצחוק לעזור לאנשים עם דיכאון יותר מגישות אחרות.

http://www.health24.co.za/news.asp?action=art&SubContentTypeId=47&ContentID...

צחוק מקל על כאב אצל ילדים [22-02-2002]
21 ילדים, גילאי 8-14, שניתבקשו לטבול את ידיהם במים קרים השאירו אותן יותר זמן בקור כשצפו בסרט וידאו מצחיק. אלה שצחקו הכי הרבה זכרו הכי פחות את הכאב.
http://news.bbc.co.uk/hi/english/health/newsid_1833000/1833854.stm

ליקט ואסף מתוך האינטרנט אלון שפריר מורה למודעות ומפתח שיטת האפשור פרויקט freewill וסדנאות צחוק והשתטות.

להרחבה על סדנאות הצחוק לחץ כאן