חרדת מלחמה- התמודדות עם פחד רציונאלי

חרדת מלחמה - התמודדות עם פחד רציונאלי

מהו פחד? ומהי חרדה?
פחד היא תחושה שמתעוררת עקב סכנה מתקרבת וצפוייה.
חרדה היא רגש של פחד או בהלה מוגזמת.
זוהי תגובה פיזיולוגית למציאות סובייקטיבית, עיתים אמיתית, ועיתים דמיונית.
שתי התופעות גם פחד וגם חרדה הינן טבעיות ותפקידן לעזור לאדם לברוח מסכנה או להתמודד אתה. כל אדם חווה לעתים תחושת חרדה מסוימת. תחושה זו מאופיינת בתחושת פחד לא ממוקדת ומלווה בדרך כלל בכאב ראש, הזעה, דפיקות לב, תחושת עילפון, תחושת חנק, כאב בחזה, כאב בטן ושלשול. גוף האדם מגיב בצורה דומה הן לחרדה וסכנה אמיתית והן לסכנה מדומה.

חרדה לפיכך, נחשבת למחלה או להפרעה, רק כאשר היא מפריעה ומשבשת את התפקוד האישי היומיומי.

חרדת מלחמה
חרדת מלחמה וטרור הינה חרדה אמיתית רציונאלית, והישרדותית. הסכנה הקיומית מפעילה מנגנוני הישרדות בסיסיים והכרחיים להמשכיות החיים. בעיתות מצוקה, מלחמה וטרור, חווים אנשים רבים תחושות עזות ופחדים נוראיים. תחושות אילו מתבטאות בחרדות, כעסים, חוסר שליטה, חוסר אונים, עצב, חוסר בטחון ובטיחות, ודאגת יתר לאחרים. חלק ניכר מהתחושות מתעצמות יותר מכיוון שהן מעוררות באדם זיכרונות מחוויות קודמות ודומות.
בימים קשים של מלחמה, טבעי הדבר, שבני אדם יחוו מגוון רחב של רגשות ותחושות שליליות. תחושות אילו מתבטאות במישור הפיזי והמנטאלי כאחד. ניתן להרגיש עייפות נוראית, חוסר ריכוז, בעיות שינה, הפרעות אכילה, עצב ודכדוך, התפרצויות בכי פתאומיות, חוסר סבלנות והתקפי כעס בלתי מוסברים. רצוי אם כך בזמנים יוצאי דופן של מלחמה וטרור לקבל את המצב הנתון, להבין, להכיל, ולהתייחס בחמלה לעצמנו ולאחרים.
מאחר ובני האדם שונים זה מזה במהותם לפיכך גם שיטות ההתמודדות וההתגברות ייחודיות ושונות.
להלן כלים להתמודדות והתגברות במצבים קיצוניים של חרדת מלחמה

שינה - שינה של 6-8 שעות בלילה.
להימנע מקפאין ואלכוהול לפני השינה.

אכילה- אכילה מאוזנת של ארוחות קטנות בערך כל שלש שעות.
לאכול משהו קל לפני השינה, להימנע ממוצרי מזון עשירים.

יקיצה -להתעורר בשעה קבועה ללא קשר למספר שעות השינה.
ניתן תמיד לנוח במהלך היום במידת האפשר על מנת להשלים את החסכים. מומלץ להישאר ער ואקטיבי במהלך היום.

צפייה בטלוויזיה-להימנע מצפייה ממושכת שמתמקדת במאורעות המלחמה,
זו רק מעצימה את החרדות.

רגיעה- להימנע משמיעת חדשות וקריאת עיתונים לפני השינה.
להקשיב למוסיקה רוגעת ולעשות מדיטציה.

פעילות גופנית-הליכה יומית ופעילות שאינה ממריצה ביותר אך עוזרת לגוף
להתמודד עם לחצים.

יעוץ מקצועי-שיחות עם אנשי מקצוע ,רופאים, פסיכולוגים, עובדים
סוציאליים,ומטפלים. .
קבוצת תמיכה- פגישה קבוצתית מאפשרת לאדם לחלוק רגשות ופחדים, להקשיב לזולת, לשתף ולהשתתף.

יצירה-פעילות יצירתית ככל האפשר מביאה שמחה וסיפוק.

צחוק- צחוק בעיתות מצוקה עוזר להתמודד ולשנות את התחושות.

טיול קצר בטבע -בילוי בטבע מחבר את האדם לטבע ולעצמו ומרפה לחצים ומתחים.

חשיבה חיובית- לשנות מחשבה שלילית לחיובית. התהליך משנה את התגובות הפיזיות והרגשיות.

אין לפרט יכולת לשנות את הפעילות הצבאית ואת המתרחש בשדה הקרב, אך יש ביכולתו לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות אישיים על מנת להקל על עצמו וסביבתו.
חשוב להבין את המצב ולקבלו. לשנות את מה שאפשר לשנות, ולקבל את הדברים שלא ניתן לשנות.
תחושות של אהבה, אחווה, תקווה, חמלה, מתן עזרה לזולת, ואמונה, מהווים כלים עוצמתיים ליצירת מציאות סובייקטיבית חדשה וחיובית.

ד"ר חוה פרי Ph.D, C.H.T.
פסיכותרפיסטית,
יועצת רוחנית, מטפלת באנרגיות
מתמחה בטיפול בדמיון מודרך

03-6771269, 054-7296666