"החולמים"

לאורך הדרך פגשתי אנשים רבים, חלקם חלמו על חיים, חלקם חיו את חלומם. מנקודת מבטי החיים נראים משעממים מאד אם אין לך חלום. סתם לקום בכל בוקר לשגרה משעממת ולקטר על כך בשארית הזמן, ותוך כדי כך להסתכל על אחרים חיים דרך מרגשת יותר, עושים כפי יכולתם לממש את חזונם, לא לכך נוצרנו לפי אמונתי. לא משנה כמה אנשים מאמינים בחלום, מספיק אחד שיאמין בו. כן, רק אחד, והאחד הזה הוא אתה או את, שקוראים מילים אלו עכשיו.

לכל אחד יש חלום. לא כל אחד מאמין שהוא יתגשם. אלו שהגשימו את חלומם יצאו ממודעות הקולקטיב, מהיפנוזת ההמונים, האומרת מה אפשר ומה אי אפשר להגשים. נסיון החיים שלי מלמד (בחוויתי לפחות) שזה בסדר לשמוע דעות של אחרים מדי פעם, עם זאת את ההחלטה יש לקחת בעצמך. וכל כך למה? רק לחולם עצמו יש את התסריט המלא להגשמת חלומו ורק לו יש זכויות יוצרים לשנות, לשכלל, להוסיף פרטים. שיתוף פעולה זה דבר נחמד כל זמן שאלה החולקים איתך את החלום מלאים באותה תשוקה ואמונה שחלום זה אכן מתגשם. גם למתנגדים לחשיבה חסרת גבולות, שבפניהם אתה שוטח את חלומך, יש תפקיד חשוב, לפחות בשלב הראשוני של החלום. תפקידם להעלות בפניך את ספקותיך, ליצור אצלך מיקוד והתכוונות של יצירה. כשאדם מאמין בכל הרבדים שחזונו יתממש, לעיתים אותם מתנגדים הם הראשונים לעזור
לו להגשים חלום זה.

מעניין נכון? לחיים יש דרך מאוד מיוחדת לסייע לאדם להגשים את חלומו. זה לא שאתה עומד למבחן אם ראוי אתה להגשים, אלא ההתפתחות שבתהליך, ההתלהבות, התשוקה, הנחישות, הרצון, הם רק חלק מהמתנות שאדם מפתח בתהליך יצירה זה ובודאי שיש מתנות רבות נוספות. יש חלומות שישנו לרבים את החיים ויהוו אבן דרך חשובה, השראה אם תרצו. יש חלומות יותר אינטימיים ואישיים ועם זאת לא פחות חשובים ברמה רחבה וקוסמית. מכיוון שאדם מפתח את עצמו הוא נמצא בתדר היצירה הקוסמית והקרנתו על סביבתו יוצרת עניין. אנשים מתקרבים, רוצים לדעת מה השינוי שעשית. כולם רוצים אותו דבר בסופו של יום, לאהוב ולהיות אהובים. כל
השאר מצטרף לתהליך, אין לו ברירה, זה פשוט מגנטי.

נכון שיש חלומות שיש בהם תעוזה גדולה ונראה שהקדימו את זמנם. ההיסטוריה האנושית מלאה ב"חולמים" שבזמנם נחשבו הוזים יותר מחוזים. מישהו היה צריך לחלום על המחשב הזה בכדי שתוכלו לקרוא מילים אלה ממש עכשיו, ועד כמה שאני יודע הוא ממשיך ליצור עוד דברים נפלאים רבים, וכן הוא מפוצץ בכסף. לפניי שאתם אומרים כן הוא מוכשר, או הוא מהנדס, או יש לו קול יפה, או יש כבר הרבה שחולמים את החלום שלי, אתם מוזמנים לחשוב שוב ויותר מדויק להרגיש שוב. כל חלום ראוי להגשמה גם אם רק אתם חווים הגשמה זו וגם אם מיליונים חווים זאת. הדמיון הוא כלי עוצמתי חסר גבולות שכל בני האדם התברכו בו ברמה כזו או אחרת. בעזרת אותו דמיון אנשים רואים את עצמם עפים. כך המטוס נוצר. תארו לכם שאם היינו רוצים להגיע למדינה אחרת היינו עושים זאת על גבי כרכרות רתומות לסוסים.

בעבורי, לקום בגיל שלושים ושתיים, לקבל החלטה לשנות כל דבר שהאמנתי בו עד לאותו רגע, לקחת את הכוח לידיים ולהחליט שמאותו יום אני מצייר ומנחה סדנאות העצמה ומודעות בעבור רבים אחרים, היה אחד הרגעים המשמעותיים בחיי. מעולם לא למדתי לצייר. אין לי תעודות שמעידות על השגיי והסמכתי בדרך לימוד מקובלת. מבחינתי, הסמכתי את עצמי להיות מי שאני היום, עם עזרה רבה ממקורות עליונים. עם זאת, כששואלים אותי איך אני מצייר או יודע משהו לגבי תהליכים של יצירה ומודעות, אני עונה בפשטות הילדותית שבי ובכנות רבה שאני לא כל כך יודע את התשובה. ואני מחייך, כמו ילד שמצא אוצר.

יש דברים רבים נוספים שאני לומד בתהליך החיים ונהנה מכל רגע, גם אם לפעמים לא הכל קורה כפי שתכננתי. אחת המתנות היפות שהחיים לימדו אותי היא ליצור תוכניות ומטרות ואז לאפשר לחיים להגשים ביחד איתך את משאלות לבך בדרכים בלתי צפויות. למדתי על גמישות, אלתור, התמקדות בעשייה, ביציאה לדרך מאמונה וידיעה שתהליך החיים עושה הכל, אבל הכל, בכדי שאממש חלום זה. תובנה זו זמינה בעבור כולם.
אציין גם שגדלתי בתחושה והשתלה שממני דבר לא ייצא ולמען הבריאות הנפשית שלי עדיף שאעשה מה שכולם עושים. לקח לי זמן רב להשתחרר מהשתלות אלו, להאמין שאני יכול, לא משנה מה הן הנסיבות הסביבתיות. אם אחזיר היום את נשמתי לבורא הראשוני (סליחה על הדרמטיות) אעשה זאת בתחושה של ניצחון ושל שלווה, של הגשמה, למרות שעוד לא מימשתי את כל חזוני. בשבילי ההגשמה היא ששחררתי את עצמי מכל אמירה שאומרת מה אפשר או אי אפשר בעבורי להגשים.

"כל צעד למען ההגשמה מכיל את רטט ההגשמה כולה". מילים אלו עומדות לנגד עיניי כאורים ותומים בכל צעד במסעי האישי. הבנת חשיבות הדרך, ללא מרכיב הזמן, מספקת בעבורי דלק
חשוב להמשך היצירה.

אתם מכירים בודאי את הסטיקר "השפע בעולם הוא של כולם". כולם יודעים זאת ובכל זאת לא כולם מאמינים שבעבורם זה אפשרי. ככל שבני אדם יסכימו, קודם כל עם עצמם, שאין גבולות והכל אפשרי, לאט לאט במהירות האור תובנות חדשות אלו ייצרו מציאות חוויתית שונה ממה שהכירו קודם לכן. כיף לדעת ולהרגיש את זה, נכון? כמובן שאפשר גם בלי, אבל ההשלכות של "בלי" מודעות זו יוצרות תסכול, תחושת החמצה, קנאה, שהמקור המואר של הרגשה זו הוא יצירתיות, שמחה ודמיון. וזה לא עולה אפילו שיקלון קטנטן.

החולמים הם אלה שערים לחלוטין, הם אלה שממזגים רוח לחומר, שמיים וארץ, מקדשים יצירה באמצעות צורה. אסיים בציטוט מתוך הסרט "טאקר האיש והחלום". לטובת אלה שלא ראו את הסרט המקסים הזה אספר בקיצור ש"טאקר" יצר מכונית שנחשבה כמקדימה את זמנה. בסוף הסרט נאמר לו: "אבל בנית רק חמישים מכוניות". והוא ענה: "זה לא משנה אם חמישים מכוניות או חמישים מיליון, זה רק מכונות, מה שחשוב זה הרעיון... והחלום."

תאמינו או לא, השיר שמתנגן עכשיו ברדיו הוא "לא לוותר על החלומות" (טל גורדון הענקית)..

חלומות נעימים.
בהכרת תודה, ירון פאר.