הג`וג`יטסו

קיימים מיתוסים שונים אשר ניתן להזכיר את חלקם בנוגע לפיתוח הג'ו ג'יטסו:
1. קיימת אגדה על אלים שהשתמשו באומנות על מנת להעניש פורעי חוק בפרובינציות המזרחיות של יפן.
2. מסופר על לוחם סיני שפיתח סדרה של תנועות שנועדה להרוג או להטיל מום, שהגיע לטוקיו ביפן ומכר את סודותיו לשלושה סמוראים, שלמדו את הסודות ופיתחו אותם למה שמוכר כג'ו ג'יטסו.
3. מסופר על דוקטור שירוביי אקיימה (Akiyama Shiirobei), שנסע לסין ללמוד אומנת לחימה.
הדוקטור, שלמד טכניקות רבות אשר הצריך שימוש רב בכוח, הבחין ביום אחד, חורפי במיוחד, כי ענפי עץ הדובדבן שנערמה עליהם כמות שלג גדולה, נשברו, למרות חוזקם הרב, ואילו עץ הערבה שענפיו אינם כה חזקים אך מצטיינים בגמישותם התכופפו, והשלג שנערם עליהם צנח לקרקע והעץ שרד ללא פגע.
מראה זה הביא אותו לסוג של הארה וכך פותח הג'ו ג'יטסו.

למרות העובדה כי מייחסים למקורות הג'ו ג'יטסו היסטוריה של למעלה מ- 2000 שנה (בהסתמך על כתבים ואיורים עתיקים), קפיצת הדרך הייתה בסביבות המאה ה- 17, שכונתה תור הזהב של אומנויות הלחימה.
יפן הפיאודלית הייתה ארץ שסועת קרבות, בה אצילים נלחמו זה בזה לשם השגת כוח פוליטי, קרקעות וכבוד. בשדות קרב אלה קמו לוחמים אשר התבלטו מעל השאר בכישוריהם, לוחמים אשר טרחו להעשיר את ידיעותיהם ולבחון את כישוריהם ככל שיכלו. מכאן אין להתפלא שתקופה זו ואורח חיי הלוחמים הללו, היוו כר פורה להתפתחות סגנונות לחימה שונים.

האצילים שהבינו כי אין זה מספיק לסמוך על היכולת האישית של לוחמיהם, אם הם רוצים להשיג יתרון על יריביהם, לשמר או לקדם את מעמדם וכוחם. שאפו ליצור מסגרות מוסדרות וממוסדות שיעלו את רמת הלוחמים וכישוריהם ובכך ליצור בסיס של חיילים לוחמים מקצועיים (סמוראים). לשם השגת מטרה זו, הם שאפו להביא לוחמים המפורסמים בכישוריהם, בין אם משבטם גופא ובין אם מחוצה לו, והפקידו אותם בין אם על אימונם האישי, ובין אימונם של לוחמיהם.

בהתאם לאורח החיים והקודים הנהוגים באותה התקופה, שאיפת האצילים השתלבה עם צרכי הלוחמים, היות שלוחמים רבים חיפשו אדון אשר בתמורה לשירותיהם ונאמנותם ידאג לרווחתם ולרווחת משפחתם.
המסגרת מעין שבטית ו"משפחתית" שנוצרה, גרמה לכך שהלוחמים ו"סודותיהם" נשארו בחזקת השבט, ולכך שהידע הנצבר שהועבר מדור לדור, מורה לתלמיד, אב לבן, נשמר בקפדנות וסודיות יחסית.




התפתחות ועקרונות
כאמור הגו' ג'יטסו התפתחה בשדות הקרב של אותם ימים, לפיכך מטרתה הייתה לנטרל או לחסל את היריב במהירות ויעילות ככל שניתן. כעקרון הלחימה נעשתה תוך שימוש בכלי נשק דוגמת ה"קטאנה" החרב היפנית המפורסמת, טאנטו (סכין) או ה"יארי" (חנית) וכו', אך היות ובלחימה עסקינן, היו מצבים בהם לא ניתן היה לתפעל את כלי הנשק ביעילות או לחילופין כלי הנשק לא היו זמינים מסיבה כל שהיא וכאן באה לידי ביטוי אומנות השימוש בטכניקות הג'ו ג'יטסו.

בעת זו השימוש בחבטות לסוגיהן לא היו יעיל תמיד, היות והלוחמים המקצועיים ברובם לבשו שריון כזה או אחר שהוריד מיעילות המכות. עקב כך החלו להשתמש בטכניקות שיהיו יעילות בטווח קרוב של מגע מול לוחמים ממוגנים. טכניקות אלה עשו שימוש בפרקי הגוף שלא היו מוגנים יחסית, על מנת לפגוע או להכין את היריב לפגיעה תוך שימוש במכות, מנופים, בריחים והטלות.

פרוש המילה ג'ו ג'יטסו: JU – "עדין" / "רך" , JITSU – "אומנות" או "טכניקה" ומכאן נגזר המושג "האומנות הרכה" (pliable art), אך אין לטעות, אין הכוונה לכך שזו אומנות פציפיסטית או רכה בלחימה, נהפוך הוא, השימוש בה נעשה על מנת לנטרל את היריב בכל דרך.
הרכות מקורה בעובדה שבישום נכון של השיטה, אנו ננוע גופנית ומנטאלית, באורח זורם, ברכות וגמישות.
מכאן, השאיפה תהה שלא להשתמש בכוח על מנת לבצע את הטכניקה. הבנה והפנמה של עקרונות גופניים ומנטאליים אלו, מאפשרים באורח פוטנציאלי לאדם קטן ממדים, להתגבר על אדם גדול ממנו.




























ג'ו ג'יטסו היום
כיום קיימים סוגים רבים של סגנונות ג'ו ג'יטסו ברחבי העולם, אשר ניתן לשייכן לשני סוגים עיקריים:
1. אומנויות קוריו (אומנות לחימה יפנית מסורתית ששורשיה מתועדים אחורה לעת העתיקה) .
2. אומנויות מודרניות (אומנות לחימה שעברה שינויים והתאמות לעידן המודרני).
אם כי ביפן עצמה רוב סגנונות הג'ו ג'יטסו הם קוריו אשר נשארו במידה רבה נאמנות לדרכן הישנה (בעת האחרונה חל שינוי מסוים במגמה זו), בשאר העולם רוב סגנונות הג'ו ג'יטסו הם מודרניים.

הג'ו ג'יטסו נחשבת כ"אומנות אם" היות וממנה צמחו והתפתחו שיטות לחימה אחרות, אשר השתמשו בעקרונות הג'ו ג'יטסו ונטלו אותם לכוונים אחרים. חלק מהאומנויות אותן ניתן להזכיר כ"אומנויות בנות" הן אומנויות לחימה מוכרות מאוד כגון ג'ודו ואייקידו שהן למעשה אומנויות לחימה מודרניות (יחסית) אשר שורשיהן נטועים עמוק בסגנונות הג'ו ג'יטסו העתיקים, אשר מייסדיהן ג'יגארו קאנו (ג'ודו) ומוריהיי אאושיבה (אייקידו) התמחו ברמה גבוהה בסגנונות ג'ו ג'יטסו לפני שפנו לדרכם הייחודית.

סגנונות הג'ו ג'יטסו המודרני, מבוססים אמנם על אומנויות הלחימה המסורתיות ולוקחים את השראתם מן העבר, אך נדמה כי במידה רבה יותר מאומנויות לחימה אחרות, הם עברו שינויים על מנת להתאימן לתקופתנו אנו. לוחמים רבים שחשבו כי המסגרת הנוקשה של השיטות המסורתיות והטכניקות העתיקות אינן נותנות מענה מספק לאורח החיים המודרני ולבעיות אליהן אנו חשופים, השתמשו איש כרוחו בג'ו ג'יטסו המסורתי, כבסיס אליו הוסיפו טכניקות מאומניות לחימה אחרות, פיתחו טכניקות חדשות והתאימו טכניקות קיימות, על פי הנדרש, לשם חיזוק צדדים חלשים יחסית לדעתם באומנות.

בשנים האחרונות זכה הג'ו ג'יטסו לחשיפה גדולה מאוד, בעיקר עקב הופעת תחרויות הזירה למיניהן, תחרויות אלה אשר משכו אליהן את טובי הלוחמים, שינו במידה רבה את פני אומנויות הלחימה בעולם.
כבר למן תחרות ה- Mixed Martial Arts(MMA) הראשונה, אשר השתתפו בה לוחמים משיטות שונות (תחרות ללא מגבלות כמעט), החלה הפריצה המטאורית של הג'ו ג'יטסו ברחבי העולם עקב הצלחתם הפנומנאלית של בני משפחת גרייסי ושיטתם (התמחות בטכניקות ג'ו ג'יטסו קרקע) ששלטו בזירות השונות באורח כמעט מוחלט במשך כעשור. הצלחה זו הביאה לוחמים רבים בעלי רקע שונה מג'ו ג'יטסו, להכרה כי אם הם רוצים להצליח בזירה, עליהם לשלוט בטכניקות הג'ו ג'יטסו ברמה טובה.

אפילוג
סקירה זו נועדה לשפוך מעט אור על הרקע ממנו צמחה הג'ו ג'יטסו והדרך בה היא התפתחה עד לימינו אלה.
די ברור כי יש קווי דמיון כאלה ואחרים בין אומנויות הלחימה השונות, בין אם ברקע להתפתחותן ובין אם בטכניקות הכלולות בהן. גם אם אין ספק כי עולם אומנויות הלחימה רחב ופנים לו רבות, והאמירה כי אין אומנות לחימה אחת אולטימטיבית אשר גוברת בכל תנאי על אומנויות הלחימה האחרות היא אכן נכונה, מכיוון שלרוב יהיה חשוב הלוחם מאומנות הלחימה, חשוב למי שרוצה להתמיד ולהפוך את האומנות לחלק מחייו, לבחור את האומנות בהתאם לצרכיו ומטרותיו, ולא פחות חשוב, לבחור את המורה אליו יוכל להתחבר.
אם אכן ישכיל המתאמן לעשות כן, האומנות בה בחר אכן תיהפך לטובה מכולן... בעבורו.

אנו בראייתנו המשוחדת מה, הג'ו ג'יטסו בהיותה:

אומנות לחימה שלמה הנותנת מענה לפנים השונים של הלחימה והחיים.
אומנות לחימה שהשכילה לבדוק ולרענן עצמה כך שתתאים לימינו אנו.
אומנות לחימה מסורתית או מוטת מסורת (JJ מודרני).
אומנות לחימה מציאותית שפותחה בשדות הקרב.

תופסת מקום של כבוד בין ראשונים בעולם אומנויות הלחימה וללא ספק תמשיך להיות כזו.

תת קטגוריה – על השיטה

על Jikishin JuJitsu Assosiation

אגודת הג'יקישין ג'ו ג'יטסו הבינלאומית נוסדה רשמית ב- 1992 ע"י:

פרופ' טרי פארקר 9th Dan << תמונה או לינק אליה >>
ג'אנט פארקר 6th Dan (אשתו).

-- פרופ' פארקר, נשיא ומייסד International Jikishin Ju Jitsu Association (פרש מניהול שוטף).
-- חבר ב- British Ju Jitsu Association (BJJA), ארגון הג'ו ג'יטסו הרשמי בבריטניה,
ומשמש כחבר הועדה המרכזית של הארגון ואחראי בחינה ודרוג ארצי.
-- חבר מייסד של ארגון United Nations of Ju Jitsu (UNJJ) ארגון בו חברות מדינות רבות, המבוסס על ערכי חברות וסולידאריות, אשר שם לו למטרה להפיץ את הג'ו ג'יטסו בהתבסס על ערכים אלה.

פרופ' פארקר החל את דרכו באומנויות הלחימה בשנת 1953, כאשר שרת בצבא הבריטי בקוריאה ויפן.
לאחר סיום שירותו הצבאי, חזר לאנגליה הוא החל לאמן ג'ו ג'יטסו באזור אסקס, שם הוא גר עד היום.
המועדון והשיטה נחלו הצלחה רבה, ונפתחו סניפים נוספים בהם אימנו הוא, או תלמידיו הבכירים.
בשנת 1988 חזר אחד מבכירי תלמידיו לביתו שבמלטה, ובאישורו של פרופ' פארקר הקים את הסניף הראשון של הג'יקישין מחוץ לגבולות אנגליה, דבר שהפך להיות אבן הפינה בדרך להפיכת הארגון לבינלאומי.
מאז תלמידים נוספים של פרופ' פארקר שחזרו למדינות מוצאם, הקימו בהם סניפים הזוכים להצלחה רבה.
כיום, הארגון מונה עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם.
*** הפנייה למכתב של טרי ***
בשנת 1996 נוסד הג'יקישין ג'ו ג'יטסו בישראל ע"י:

רמי ששון 6th Dan, נציג השיטה הרשמי בארץ.
חיים אלבוחר 5th Dan.

להקמת הארגון בארץ קדמה עבודת לימוד והכנה ארוכה, שלוותה בסיועו ועידודו הפעיל של פרופ' פארקר.
כאשר ההכנות הגיעו לכדי בשלות, הוקם המועדון הראשון והראשי של השיטה בארץ.

מדוע JIKISHIN JU-JITSU

השם "JIKISHIN" אינו שם זר לעולם אומנויות הלחימה ואסכולות משיטות אחרות קדמו והשתמשו בו,
ויש להדגיש את העובדה שאין אנו קשורים או מתיימרים לקשר אל שיטות אלה כלל ועיקר.
לתרגום המילה "JIKISHIN" ביפנית משמעויות רבות, שרובן ככולן מכוונות בדרכים שונות לכוונה אחת:

Jiki- ישר/ הגון,
Shin- לב.

מכאן שהשם "JIKISHIN" נבחר בשל המשמעות אותה אנו מייחסים לו, משמעות שהפכה לדרך:

ליבנו ומוחנו הוא מקום הלימוד שלנו
The heart and mind are our place of study

ה"אני מאמין" שלנו

אנו גורסים כי הגישה הטובה ביותר למצבים מסוכנים היא הימנעות, ע"י לקיחת אחריות על חיינו , באופנים כגון: שליטה עצמית למניעת הידרדרות במצב המתפתח לכוון מסוכן, תשומת לב לסביבה ולסובבים אותנו, הימנעות מכניסה למקומות בעלי פוטנציאל לסיכון.

לצערנו לא הכול נתון לשליטתנו הבלעדית ולעיתים אנו עלולים להיקלע בעל כורחנו למצבים מסוכנים, לכן בהתאמה לאורח החיים המודרני, פותח הג'יקישין ג'ו ג'יטסו במטרה להגיע להכרעה מהירה, ובכך לתת מענה לסוגי תקיפה שונים בהם אנו יכולים להיתקל, כגון:

תקיפה ע"י תוקף יחיד או רבים.
תקיפה מצדדים וממרחקים שונים.
תקיפה במצבי עמידה, ישיבה או קרקע.
תקיפה בכלי נשק קרים או חמים כגון: מקל, סכין, אקדח.

לצורך ההגנה וההתקפה נעשה שימוש משולב בטכניקות שיאפשרו להגיע למצב של שליטה בתוקף או לפחות למצב בו נוכל לסגת באופן בטוח יחסית. הטכניקות בהן נשתמש לצרכי ההגנה, כוללות:
מכות ידיים, בעיטות לסוגיהן, הטלות, בריחים, שבירות מפרקים וחניקות מסוגים שונים, שימוש במגבירי כוח כגון מקלות באורכים שונים או סכינים.

חשוב לדעת כי העבודה נעשית לפי תוכנית (Syllabus) מוסדרת ומאורגנת, דבר המבטיח כי תלמיד הלומד בישראל, ילמד את אותם התכנים הבסיסיים אותם לומד כל תלמיד ג'יקישין, בכל מדינה אחרת.

היות ואנו רואים עצמנו כג'ו ג'יטסו מודרני, הלקטי במידה, איננו סבורים כי כל התשובות נתונות בידינו, לכן נשאף לשפר ולהגדיל את מאגר הידע שלנו ללא שיקולי אגו, ע"י: עידוד תלמידים מתקדמים לנסות שיטות אחרות, קיום קשרי גומלין מפרים עם מורים משיטות אחרות. כך להיחשף לטכניקות חדשות, אשר אם יוכחו בעיננו כאמינות ומתאימות לדרכנו, יוספו כנדבך הנוסף ל- Syllabus הבסיס. לדוגמא: שופרה עבודת הקרקע הקיימת אצלנו, ע"י הוספת טכניקות משיטת הג'ו ג'יטסו הברזילאי שלה התמחות ייחודית בתחום.

חובה להדגיש כי לצערנו אין בלימוד אומנויות לחימה ככלל והג'יקישין ג'ו ג'יטסו כפרט, תעודת ביטוח להצלחה בכל מצב, ובכל מקרה אין דרך אמיתית למתאמן הממוצע, להגיע להישגים משמעותיים בתחום תוך פרק של מס' שיעורים, אך להערכתנו המתאמן הרציני שיתמיד באימוניו לפחות במשך כמה חודשים, יוכל להגיע לרמה בסיסית, אך סבירה, של הבנה ויכולת תגובה למצבים בהם הוא עלול להיתקל.

אנו מאמינים כי לכולם קיימת הזכות ללמוד ולהתאמן בג'ו ג'יטסו ואם יש בעיה, יחד, ניתן להתגבר עליה.
כל אדם בהתאם ליכולותיו וצרכיו: ילדים ועד בוגרים, נשים וגברים, ספורטאים וכאלה שזו להם הפעילות הגופנית הראשונה. תרומה נוספת חשובה לא פחות לאלה שההגנה העצמית אינה עומדת בראש מעייניהם היא: שהאימון בג'ו ג'יטסו תורם לשיפור רמת הכושר הגופני, שיפור ושיכלול יכולות מוטוריות. הוכח כי אנשים המתאמנים באומנות לחימה, ילדים ובוגרים כאחד, משפרים את רמת ההישגיות, ריכוז, שקט הנפשי, ביטחון, מודעות עצמית ומקובלות חברתית, היבטים המשפיעים לא רק בזמן הפעילות עצמה, אלה בחיים ככלל.

אנו מתחייבים מורים ותלמידים כאחד:
ללמוד ולהתאמן
לשפר עצמנו כלוחמים וכבני אנוש
לשמור על רוח ה- Jikishin

סנסאי רמי ששון 6th Dan - מייסד ונציג השיטה הרשמי של Jikishin Ju Jitsu Association בישראל.
מאמן מוסמך מטעם ביה"ס למאמנים מכון ווינגייט, מאמן חדרי כושר,
משמש כמאמן פעיל, בעל ותק וניסיון רב למן שנת 1988, באימון: יחידות מובחרות בצבא, שומרי ראש, קבוצות ויחידים, מעביר קורסי הגנה עצמית לנשים, מעביר סמינרים בינלאומיים בארץ בחו"ל, מארגן ושופט בינלאומי בתחרויות ואליפויות ומפרסם מאמרים בתחום.
משתתף ומשתלם באופן קבוע בסמינרים בארץ ובחו"ל, אצל מיטב המאמנים דוגמת פרופ' טרי פארקר, ריקסון גרייסי (BJJ), בני (the jet) אורקידז, פרופ' ויטיקר מאנגליה, פרופ' קירבי מארה"ב, פרופ' הרב לאגו.
סנסאי רמי ששון משמש כעו"ד במקצועו, כראש מערך רגולציה ולשעבר כיועץ המשפטי הראשי של חברת ההשקעות הגדולה בישראל.
בעל תארים אקדמיים: B.B.A- תואר ראשון במנהל עסקים במכללה למנהל, A.L.L - לימודי משפטים במרכז הבינתחומי,L.L.M - לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן.


************************************************************************

סנסאי חיים אלבוחר 5th Dan - מייסד ה- Jikishin Ju Jitsu Association בישראל.
מדריך מוסמך מטעם ביה"ס למאמנים מכון ווינגייט.
משמש כמדריך פעיל, בעל ותק וניסיון רב למן שנת 1990, באימון: קבוצות ויחידים, ילדים ובוגרים, מעביר קורסי הגנה עצמית לנשים, מעביר סמינרים בינלאומיים בארץ, מארגן ושופט בתחרויות ואליפויות ארציות.
משתתף ומשתלם באופן קבוע בסמינרים בארץ ובחו"ל.
סנסאי חיים אלבוחר משמש כהנדסאי תוכנה בתחום ה- BI באחת מחברות ההייטק הגדולות במשק.