שלום רב.
להלן מאמר שערכתי אודות יוצר ענק – נחום (נחצ`ה) היימן אשר תרם ותורם את כל מרצו לקידום הזמר העברי .
בסוף חודש זה,יתקיים ערב זמר– "משיריו ומשירי הגבעטרון" .
בערב זה, יהיה לנו הכבוד והעונג לארח את נחצ`ה היימן.
אשמח ואודה לתגובות.
מאחל לכם הנאה רבה.
נחום "נחצ'ה" היימן.
נולד ב-6 במאי 1934, מגדולי המלחינים בזמר העברי בישראל. רבים ממאות הלחנים שכתב במשך שנות פעילותו הארוכות, הפכו לנכסי צאן ברזל בתולדות הזמר העברי.
היימן נולד בריגה, עיר הבירה של לטביה לפנינה וחיים, עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1939, כשהיה בגיל חמש החל לנגן בפסנתר, אך לאחר שחלה בשיתוק ילדים עבר לנגן באקורדיון. שלוש שנים הוא שכב בבית החולים מחובר לריאת ברזל, עד שהתגבר על מחלתו.
בגיל 14 , בעקבות גירושי הוריו, עבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ נען וזכה להדרכה מחברי הקיבוץ יהודה אורן ודוד זהבי. לאחר נישואיה השניים של אימו, עבר לגור בביתה ברחובות, בה כתב בגיל 17 את שירו הראשון "ניצנים נראו בארץ", לפי מלים מ"שיר השירים". מאחר שלא הסתדר עם בעלה של אימו עבר לכפר המכבי, שם פגש את מתתיהו שלם מהקיבוץ הסמוך- רמת יוחנן. עבד איתו ברעיית צאן וקיבל ממנו ומחבריו הדרכה מוזיקלית.
בשלב מאוחר יותר בחייו הפך לאקורדיוניסט
בחוגים לריקודי עם בהשפעת גורית קדמן, מחלוצות ריקודי העם בארץ. זכה להיות במסגרת שרותו הצבאי אקורדיוניסט מחליף למלחין דובי זלצר בלהקת הנח"ל בגרסתה הראשונה. בתקופת שירותו הצבאי נישא לדליה קולטון ועבר איתה לקיבוץ בית אלפא
.
מטעם הקיבוץ נשלח ללימודים במדרשה למורים למוזיקה ולמד אצל המלחין פאול בן חיים. בתום ההשתלמות הקים את חמישיית גלבוע, חמישייה כלית שאף נמנה עליה כנגן אקורדיון. בו זמנית היה המנהל המוזיקלי ואחד המייסדים של להקת הגבעטרון, שכללה ברפרטואר שלה חלק משיריו, כשהמפורסם שביניהם השיר "לאן נושבת הרוח" על שני הלחנים.
בנוסף לעבודתו כמלחין טיפח זמרים רבים בראשית דרכם, ביניהם, חוה אלברשטיין, לה גם הלחין בין היתר את השיר "כמו צמח בר", את צמד הפרברים, עליזה עזיקרי, הצמד אורנה ומשה דץ וחני ליבנה. בתו היא הזמרת סי היימן. שיתוף פעולה פורה במיוחד שלו היה עם המשורר נתן יונתן, שהוליד עשרות שירים שהיו לקלאסיקה בזמר העברי, ביניהם "חופים", "שיר אהבה ישן" ועוד רבים וטובים.
מילות המקור לשיר "חופים" שונו בידי נתן יהונתן וזאת כדי להקל על היימן את הלחנת השיר. היימן הלחין גם פסקולים רבים לסרטי קולנוע. הראשון שבהם היה סרטו של מיכה שגריר "המלחמה לאחר המלחמה" לו הוא הלחין את השיר "מרדף" שכתב ירון לונדון, וביצעה חוה אלברשטיין. אחת מיצירות המופת הגדולות של היימן היא הנעימה לחליל צד "הנסיעה לירושלים" שהולחנה לסרט "אין שמות על הדלתות" (1996), ומושמעת בפתיחת שידורי הבוקר של רשת ב'.
בסוף שנות ה-60 נסע לצרפת, וזכה להצלחה בינלאומית כשגדולי הזמרים שרו משיריו ביניהם, ננה מושקורי,מייק בראנט, וריקה זראי.
היימן שב ארצה באמצע שנות ה-80 והפיק את המופע "חופים" עם אמנים בראשית דרכם, ביניהם משה דץ וחני ליבנה. נחום היימן לקח על עצמו לשמר את הזמר העברי באמצעות פרויקט בשם "מורשת הזמר העברי", במסגרתו הוא מעלה על גבי תקליטורים הקלטות ישנות ואף מחדש ומקליט מחדש שירים ותיקים, ובכך משמר שירים וביצועים שייתכן והיו יורדים לתהום הנשייה.
ביחד עם דובי זלצר נבחר נחום היימן לקבל את פרס ישראל בתחום הזמר העברי ביום העצמאות 2009 . את בחירתו של היימן נימקו השופטים במילים: "נחום היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי. עבודתו מאופיינת במשך כמעט שני דורות בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון, יזמות ויצירתיות בלתי נלאית ותרומה רחבת היקף לזמר העברי, לקידוש השפה העברית, להפצת השירה העברית והישראלית ולכבוד משורריה.
נחום היימן הלחין יותר מ-1000 שירים ויצירות מוסיקליות לאורך יותר מחמישים שנות יצירה, אשר רבים מהם הפכו לזמר מושר בפי העם, נכסי צאן ברזל לזמר העברי לדורותיו".
עד כאן.
בברכה
מוטי דביר מ-צמד הווי ובידור.