יש בי צורך לשתף אתכם הקוראים במחשבה שעלתה בי לאחרונה, בעקבות שיחה עם חבר מהעבודה:
בהיותי עובדת במשרד, חברי נכנס לחדר נרגש, חיוך גדול על פניו הגאות. שאלתי בתמיהה "מה קורה, מה ההתרגשות הזאת? העלאה במשכורת?"
ענה לי חברי בחיוך: "מה פיתאום העלאה? ועוד במיתון"
"אז מה?" עניתי, "מה החיוך הזה, ספר!"
"לא, סתם" הוא ענה, "בתי התקשרה כרגע, נרגשת, סוף סוף היא מרוצה מבית הספר, מהמורים, וכיף לה ללמוד"
"היי,יופי, איזה בית ספר?" שאלתי בהפתעה.
"בית ספר פרטי" ענה בגאווה.
לקראת הערב, מחשבותיי נדדו שוב לאותה שיחה.
למחרת בבוקר שאלתי את אותו חבר, "תגיד, מה רע בבתי הספר הרגילים, למה שלחתם אותה לפרטי?"
והוא ענה, "החינוך שם רדוד, המורים לא משהו... ולמי יש כח וזמן להאבק בחינוך הממשלתי?"
אוקיי, אני לא יודעת מה אתכם, אבל משהו עמוק בוער בעצמותיי, אני בת למשפחה מרובת ילדים וממוצעת, בחיים ההורים שלי לא היו יכולים להרשות לעצמם להקנות לי השכלה כזו, בקושי ספרים הם מימנו.
תחשבו מה יקרה בעוד 10 שנים, או אפילו פחות? מוסדות ההשכלה הגבוהים יעדיפו תלמידים מביתי ספר פרטיים, יעלו את הרף וידרשו לא רק פסיכומטרי ותנ"ך (כלומר בגרות), מה יקרה אז?לילדים העניים והממוצעים לא יהיה סיכוי להתחרות עם ילדי השמנת, ולגבי מכללות, למי יש כסף?
במקום לה א ב ק בהעלאת החינוך הממשלתי, מה עושים העשירים? שולחים את ילדיהם לפרטי, משלמים כסף (והרבה כסף) לחינוך טוב יותר.
אתם יכולים בוודאי לאמר, שהרי תמיד היה זה כך, שהילדים האמידים קיבלו יותר וכו', זה נכון כמובן, אך תחשבו יותר לעומק, יש במצב זה סכנת הכחדה לחינוך הממשלתי, שלא כמו בעבר, כיום התלמידים האמידים "בורחים" מהחינוך הממשלתי, יוצרים חינוך אחר! והפער רק הולך וגדל עם השנים! החינוך הממשלתי יהיה לממוצעים ומעטה בלבד, והמסוכן ביותר יהיה, שלמי שיכול להשפיע, לא יהיה אכפת.
מדוע לילדים שבאו ממשפחות ממוצעות ומעטה לא תהיה הזדמנות?
לפחות בעבר תמיד הייתה הזדמנות לכל ילד להשתנות ולהצליח, לשנות את גורל הבינוניות. אך כל זה עומד להשתנות...
אולי הכתבה הזו נראית לכם פרנואידית, אך לצערי בעוד 8-10 שנים היא לא תהיה!!