ספורט טיפולי הוא תהליך העושה שימוש באמצעים מתחום התנועה, המשחק והספורט במטרה לפצות על ליקויים ספציפיים בתפקוד הגופני והרגשי
מהו ספורט טיפולי ?
ספורט טיפולי הוא תהליך העושה שימוש באמצעים מתחום התנועה, המשחק והספורט במטרה לפצות על ליקויים ספציפיים בתפקוד הגופני והרגשי. ( לא בהכרח לתקן... )
במהלך שנות הילדות ובית הספר היסודי, מהווה מומחיות בביצוע המוטורי גורם מרכזי לצבירת הצלחות בביצוע מיומנויות הנדרשות בחיי היום- יום, בלמידה, במשחקים ובתחרויות. גזירה
,ציור , העתקה, כתיבה, שרטוט, נגינה, ריצה, קפיצה, זריקה , תפיסה ובעיטה מהוות רק חלק מהמיומנויות הבסיסיות אשר נדרשות מהילדים במסגרת הבית –ספרית.
שליטה במיומנויות מוטוריות מהווה גורם חשוב בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים וכן בתפקודי ההתנהגות והלמידה שלהם.
אצל רוב הילדים התפתחות המיומנויות המוטוריות מתרחשת בקלות יחסית – תנועה ומשחק הם אלמנטים יסודיים בתהליך ההתפתחות והלמידה .התנועה היא צורך ראשוני לאדם והיא דרושה לפעילותו במשך כל חייו כדי להתקיים,כדי להבין את סביבתו, כדי להסתגל אליה, כדי לשלוט בה וליצור קשר עם הזולת.
יחד עם זאת , כ - 20% מכלל אוכלוסיית הילדים בגילאי 4-11 , מציגים ליקויים מוטוריים בדרגות שונות .
מי יכול ליהנות מספורט טיפולי?
ילדים המציגים:
איחור בשליטה באבני דרך התפתחותיים ראשוניים- התהפכות, זחילה, ישיבה, הליכה וכו'.
קשיים במיומנויות יסוד ואיכויות תנועה ירודות- קפיצה, דילוג,טיפוס,זריקה , תפיסה, בעיטה ועוד.
קשיים במוטוריקה עדינה ומיומנויות הנגזרות ממנה- גזירה, ציור, השחלה, ציור וכו'
קשיים בתפקודים היום יומיים- כגון לבוש ואכילה.
קשיים בויסות חושי- צורך במגע חזק, הימנעות ממגע, צורך קבוע בתנועה, פחד מכוח הכובד וכו'
אטיות כללית ודפוסי תנועה מסורבלים.
הקושי הרגשי של ילדים עם ליקויים מוטוריים יכול להתרחש בדרך הבאה: ילד כזה מראה הישגים מוטוריים נמוכים וחווה כישלונות חוזרים ונשנים. החוויה השלילית גורמת לחרדה והימנעות מפעילות גופנית –עובדה הגורמת לנסיון מועט בפעילות גופנית ., חווית הגוף לא טובה, חולשה שרירית , כושר גופני ירוד - הפער בין הילד לילדים אחרים בני גילו – הולך וגדל , חווית הפער עלולה לייצר הערכה אישית נמוכה ודימוי עצמי שלילי.
הדגשים והמטרות בטיפול הם מגוונים:
1. הנאה מפעילות גופנית.
2. שיפור והקניית מיומנויות יסוד כמו קפיצה, בעיטה, זריקה וכו'.
3. מציאת שיטות עוקפות ופיצויים לשיפור תפקודים.
4. חשיפה לחוקי משחק, לגבולות ברורים ולשיתוף פעולה בקבוצה.
5. שיפור ופיתוח הכושר הגופני.
6. חיזוק ובניית מוטיבציה פנימית ואי ויתור לאחר כישלון.
7. חיזוק ושיפור יכולת ההתמדה במשימות.
8. שיפור הביטחון העצמי.
שיעורי הספורט הטיפולי מתקיימים בעבודה פרטנית או בקבוצות קטנות של עד שישה ילדים ובהם עוברים הילדים הערכת תפקודים לפני שיבוצם בקבוצה המתאימה להם מבחינת הצרכים והגיל.
הכותבת- נורית פרגל, בעלת "מרכז ספורט להעצמה אישית" בגדרה
ו"גלגולים" מרכז לספורט טיפולי באשדוד
. B.A. בחינוך גופני מטעם וינגייט, מורה לספורט טיפולי ורכזת
קורסי הכשרה לנשים חרדיות בלק"ח ירושלים בתחום
"תנועה מותאמת לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים" מטעם וינגייט.