אמָהוּת בדרך שלך

במאמר הקודם כתבתי על כך שהאִמָּהוּת שלנו והרגשות שלנו כלפי עצמנו, מושפעים ממגוון מיתוסים ואמונות ופירטתי את הדעות הרווחות ביותר שביניהם. אם את לאחר הלידה, את בטח כבר יודעת שהמציאות ההורית מורכבת הרבה יותר משלל אמונות ומיתוסים.

ייתכן שכשקראת את פירוט הדעות והאמונות לגבי האמהות , מצאת את עצמך והסכמת עם חלק מהדברים שנכתבו, ואילו כלפי חלק מהם הרגשת שהם לא מתאימים לך כלל ורחוקים ממך שנות אור. את לא צריכה להתנצל על כך שאת מרגישה אחרת- זה מה שהופך אותך לייחודית.

אמהות, כיצורים אנושיים, מתחברות ומרגישות דברים שונים לגבי תחומים שונים- אנו לא זהות זו לזו ואנחנו לא אמורות לשאוף להיות כאלו. כל רגש שאת מרגישה לגבי האמונות הללו הוא רגש לגיטימי והוא הנכון ביותר עבורך.

מה לעשות כשהמציאות אינה מה ששציפית ?
אם את מרגישה שדברים אינם כמו שחשבת שיהיו, שחשבת שדברים יהיו אחרת, ייתכן שאת מרגישה אכזבה, בלבול, ייאוש, חוסר אונים, חוסר וודאות, חסרת ידע ועוד ועוד. טבעי שתרגישי כך- זה מאוד מבלבל לפגוש משהו שונה ממה שמתכננים, ועוד בדבר היקר לנו מכל.

ישנן דרכים רבות ומגוונות שיכולות לסייע לך להרגיש טוב יותר בקבלת המציאות והתנאים שעמם את מתמודדת היום. אציע לך דרך אחת, שמצאתי אותה נכונה עבורי.

מודעות- מודעות לציפיות, לאמונות ולדעות שיש סביבנו, שחלק מהם הפנמנו וכבר חלק מאיתנו. בנוסף, מודעות לכך שהאמונות הללו, כמה שזה יישמע לך אולי מהפכני- אינם הדבר הנכון ביותר באופן אבסולוטי.

אמונות, דעות וציפיות לגבי האמהות משתנים מאוד מחברה לחברה ומתרבות לתרבות. נשים במקומות שונים ובזמנים שונים הושפעו מציפיות חברתיות שונות לחלוטין, ובעצם, לעולם לא נדע מהי ה"אמהות הנכונה ביותר" או "הדרך הנכונה ביותר לגידול ילדים".

מה מתאים לך ולמשפחתך ? על כן, במקום לנסות ולאמץ את הציפיות החברתיות ולחשוב שהן הדבר הנכון ביותר, נסי לחשוב מה באמת מתאים לך וממה את מעוניינת להיפרד.

סביר להניח שחלק מהאמונות והדעות לגבי האמהות מדברים אל ליבך ומתאימים לך ואילו חלק רחוקים ממך - זה בסדר גמור. כך את יוצרת את הייחודיות האימהית שבך ואת הדרך הנכונה והמתאימה לך. מה שמתאים לך הוא בהכרח מה שנכון עבורך. אין דבר אחד נכון לכל האמהות ואין רגש אחד שנכון להרגיש- ישנם מגוון של רגשות והתנהגויות.

לדבר על זה - לדיבור והשיתוף ברגשות, והחוויות לאחר הלידה יש שני ערכים חשובים ומשמעותיים.

החשיבות הראשונה לדיבור על הרגשות הוא - בקשת עזרה ותמיכה בך. את לא אמורה להצליח להניק לבד, להסתדר לבד ולדעת הכל על הטיפול בתינוק. שתפי את בן זוגך (אם קיים) ואת הקרובים לך ברגשותייך וצרכייך, ותנסו למצוא פתרונות שיוכלו לסייע לך להתמודד ולהרגיש טוב יותר.

החשיבות השנייה לדיבור על רגשותייך וצרכייך הוא תחושת הפורקן והאפשרות לקבלת תמיכה. השיתוף עם נשים ואנשים בחוויות והרגשות שלך, יאפשר לך להבין ולהרגיש שאת לא לבד בתחושות שלך ושיש נשים רבות המרגישות בדיוק כמוך.

דיבור על הרגשות במקום תומך ומפרגן ייאפשר לך להרגיש טוב יותר עם התחושות והרגשות העולים בך לאחר הלידה ובכך יסייע לך לכבד את עצמך, את הרגשות שלך ואת הבחירות האימהיות שלך.

ההבנה שנשים רבות מתמודדות עם מציאות דומה לשלך, יכולה גם לסייע לך לראות את ההתמודדויות שלך בפרופרוציה המתאימה, לסייע לך להיפרד בהדרגה מהאמונות והציפיות שהיו לך וכבר אינן מתאימות לך, ולחזק אותך בדרך המיוחדת והנכונה לך.

לכבד את הבחירות, הרגשות, ההתנהגויות והאימהות שלך - ללמוד להרגיש בנוח במי שבחרת להיות, למרות שייתכן שתקבלי ביקורת, עצות והטפות על הדרך שבחרת.

אם תגובות הסביבה מערערות אותך, באפשרותך להרחיב את הידע שלך לגבי הנושאים השונים שלגביהם את מתלבטת, על מנת לבסס את הבחירה שלך.

גם שיתוף אמהות נוספות, הפתוחות לדעות ולצורות חשיבה שונות, יכול לסייע לך להרגיש טוב יותר לגבי רגשותייך ובחירותייך, מכיוון שהן תוכלנה לחזק אותך בהתמודדויות שלך.

לאחר שתרגישי בטוחה יותר בבחירות שלך, ברגשות שלך ובאימהות שלך, תוכלי בהדרגה להיפרד מרגשות האשם, התסכול והאכזבה שאת אינך מה שחשבת שתהיי. תלמדי להוקיר ולכבד את עצמך על שלל תכונותייך, רגשותייך והתנהגותך ולהרגיש טוב יותר באימהות המיוחדת לך.






מקורות:
אידלמן, דיאנה (2005). הכנה להורות: על המפגש עם הקטנים שהופכים אותנו לגדולים. הוצאת
כתר.
גוטליב- רגב, מיכל (1998). פתאום הורים: על התהליכים האישיים שעוברים הורים חדשים.
הוצאת זמורה-ביתן.
סטרן, דניאל (1998). הולדתה של אם: השפעת הלידה על האשה. מודן הוצאה לאור.
פיג'ס קיית (1999). החיים אחרי הלידה: מה שאפילו חברותייך לא יספרו לך על האמהות. מודן
הוצאה לאור.
ריץ', אדריאן ( 1989). ילוד אשה. הוצאת עם עובד.

Choi, P., Henshaw, C., Baker, S. & Tree, J (2005). Supermum, superwife, supereverything:
performing femininity in the transition to motherhood, Journal of Reproductive and
Infant Psychology, 23, 167-180.
Lupton, D. (2000). ‘A love/hate relationship’: The ideals and experiences of First-time
Mothers. Journal of Sociology, 36, 50-64.