"אני אחרי לידה ומרגישה רע- הכל בסדר איתי ?"

בחרתי לשתף אתכן במאמר אקדמאי שאני אוהבת במיוחד, המתאר בצורה מיוחדת רגשות אופייניים לאמהות, בתקופת המעבר לאִמָּהוּת. זה אחד המאמרים הראשונים שקראתי בנוגע לרגשות האמהות ועדיין זה אחד המאמרים האהובים עליי, ועל כן בחרתי לתת לו מקום של כבוד.

ממצאי המחקר (פרטי המחקר מפורטים למטה) מראים שאמהות חוות פרדוקס מאוד גדול ומשמעותי בתקופת המעבר לאִמָּהוּת. אמהות מרגישות שמחה על כך שהן אמהות לילדיהן, אך אינן שמחות על מה שהן חשו שאיבדו, בשל הפיכתן לאמהות- אובדנים של אוטונמיה וזמן, המראה שלהן, נשיותן, מיניותן וזהותן המקצועית.

כותבות המאמר טוענות, בתבונה רבה לדעתי, שאילו האובדנים הללו היו נלקחים ברצינות והיו מעודדים את האמהות להתאבל ולדבר על אובדניהן, אזי הרגשות השליליים שהן חוות לאחר הלידה, היו נראים בעיניהן, בעיני בן זוגן ובעיני הסובבים אותן כתהליך פסיכולוגי בריא ונורמלי אל עבר צמיחה אישית ולא היו נתפסים כתגובה פתולוגית קשה ל"אירוע משמח". רגשות שליליים שאמהות חוות לאחר הלידה נתפסים כדבר נורמלי וטבעי, כתגובה בריאה המתרחשת כחלק מהמעבר לאִמָּהוּת.

האמהות בהחלט משנה את חייהן של הנשים באופן דרמטי מבחינה חברתית, רגשית וכלכלית. אמהות רבות מספרות על כך שלצד ההנאה שבהבאת התינוק לעולם, הן חשות קושי בלטפל בתינוק באופן כמעט בלעדי, הן חשות בידוד חברתי, בדידות עצומה וקושי גדול עם העובדה שהן לא יכולות לשים עוד את עצמן בסדר העדיפות הראשון ולדאוג לצרכיהן הבסיסיים ביותר. הן חשות כי במקביל למתנה שהן קיבלו, גם נלקחו מהן דברים רבים.

למרות זאת, התפיסה החברתית הרווחת היא שההפיכה לאם היא אירוע משמח בחיי המשפחה והשכיחות של נשים המתמודדות עם דכאון אחרי לידה עדיין נתפס כ"בעייה פסיכולוגית" שאיננה נורמלית. (על מחקרים עדכניים בנושא דיכאון אחרי לידה- במאמר שאפרסם בקרוב).

מחקר זה, שתוצאותיו מתבססות על סמך ראיונות אישיים עם אמהות בתקופה שאחרי הלידה, חקר את רגשותיהן של האמהות אחרי הלידה ומסביר אותן במונחים של "אובדנים", שכן רגשות רבים של האמהות הוסברו במושגים של "אובדן"- מה האימהות איבדו בדרך לאִמָּהוּת- משהו בעבר היה קל יותר, אפשרי יותר מאשר היום, ולכן האמהות מרגישות "לא משהו".

אובדן של עצמאות וזמן- אמהות מספרות שבימים ובחודשים הראשונים אחרי הלידה, אחד הדברים הקשים ביותר הוא חוסר הזמן והיכולת לדאוג לעצמן ברמה הבסיסית ביותר. חוסר היכולת להתאושש מהטיפול האינטנסיבי בתינוק, מהעייפות המתמשכת ומהתשישות הגופנית והמנטלית, גרמה לנשים לחוש שהן נמצאות בדכאון או במצב רוח ירוד. הן הרגישו חסרות יכולת לשלוט בזמן או בעצמאות שלהן. אחת הנשים אמרה: "למרות שכולם אמרו לי שזו תהיה עבודה במשרה מלאה, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה עד כדי כך ! זה באמת משרה מלאה!! לא האמנתי שעד כדי כך לא יהיה לי זמן. אני צריכה תמיכה.."

ב. אובדן של המראה- (appearance)- אמהות רבות מביעות רמה כזו או אחרת של חרדה או דכדון מכך שההופעה החיצונית שלהן השתנתה שלא לטובה ומביעות חשש שהמראה שלהן לא יחזור לעולם להיות כשהיה, מה שנתפס על ידן כמקור לדאגה ודכאון. מדברי האמהות:"אני חושבת שאני נראית הרבה יותר מבוגרת ממה שאני באמת. אני לא מודאגת לגבי זה, אבל זה בכל זאת מטריד אותי". "אני לא יכולה לעניין את בעלי לשכב איתי", "אני מחכה להיות רזה שוב..אני רוצה להיות שטוחה שוב.." ,"אלוהים, אין סיכוי שאני אלבש מכנסיים קצרים השנה".

ג. אובדן של הנשיות והמיניות- התחושה של האמהות שהן איבדו את צורת הגוף, ובנוסף לדימוי של "להיראות כמו אמא" התחושה היא שהמיניות והנשיות אבדה. אמהות רבות מרגישות שהלידה וההנקה גורמים להן להרגיש את גופן בצורה שאינה נחשבת מושכת מבחינה מינית.

בנוסף לתחושה הלא נוחה שאמהות מרגישות עם גופן אחרי הלידה, לעיתים כאבים (תפרים) מהלידה או מההנקה מפריעים לאישה לחוש הנאה מיחסי מין ולעיתים קרובות לוקח לאישה לחזור ולהרגיש מינית רק כ12 חודשים לאחר הלידה. חלק מהאמהות מביעות דאגה שבן זוגן ימצא נשים אחרות, שנראות 'אטרקטיביות' יותר מהן.

לפעמים ישנה תחושה שהגוף מתפקד ומרגיש אחרת אחרי הלידה מבחינה מינית. לדוג', אחת האמהות שרואיינה סבלה מכאבים בעת החדירה בגלל התפרים ואמרה: " התפרים שלי כאבו למשך הרבה זמן. כל ניסיון כושל בסקס גרם לי להרגיש מדוכאת ונואשת". אמהות אחרות סובלות מדלקות, פטמות סדוקות וגודש בשל ההנקה, מה ש"תורם" להרגשה פחות טובה בנוגע למיניות והנשיות שלהן.

ד. אובדן של זהות תעסוקתית- אובדן הזהות התעסוקתית טומן בחובו אובדן כוח, הזדמנויות לאתגרים אינטלקטואליים, חברויות וקשרים לא פורמליים, כסף למשפחה, כוח כלכלי ועצמאות. הרגשות בקרב האמהות היו מעורבים ונעו מהקלה שהן לא צריכות לעבוד יותר מחוץ לבית , דרך אמביוולנטיות ועד ייאוש ודאגה שמא התקופה שהן נמצאות בבית אחרי הלידה תהיה להן כרועץ ולא תאפשר להן להתברג חזרה בתחום המקצועי שלהן.

אמהות רבות גם הביעו דאגה מהשיבה לעבודה מחוץ לבית, במיוחד בגלל הפרידה מהתינוק, זמן רב לפני השיבה לעבודה: "כל הזמן חשבתי על כך שאני צריכה לחזור לעבודה ולעזוב אותו. כל כך חשבתי על זה, שכבר לא נהנתי להיות איתו. זה גרם לי להרגיש ממש רע." גם לאחר החזרה לעבודה, אמהות מתארות את רגשות האשמה שיש להן, בגלל שהן לא עם התינוקות.

האובדן של הזהות התעסוקתית שאמהות מתארות, הינו במקרים רבות, תחושה של אובדן של מה שהן היו לפני הולדת התינוק – מצליחות, עצמאיות, חזקות ומוקפות בחברת אנשים. אמהות תיארו את הרצון לחזור לעבודה כדרך 'להימלט' מהדיכאון שהן הרגישו אחרי הלידה. מצד שני, ישנן אמהות שהעבודה מחוץ לבית הפכה להן לנטל. הן איבדו את זהותן התעסוקתית והן לא מעוניינות להחזיר אותה, בגלל שדברים כה רבים השתנו אחרי הלידה והצורך לחזור לעבודה מעורר בהן רגשות שליליים ודיכאון.

לסיכום, הולדתו של תינוק מביאה עימה מספר אובדנים משמעותיים, יחד עם הרווח המשמעותי והגדול של ההפיכה לאם. הקשר בין "אובדנים" לבין האמהות נראה כסותר ובלתי מתקבל על הדעת בעיני רבים, מכיוון שעדיין רווחת התפיסה שהלידה וההפיכה לאם היא רק "אירוע משמח" עבור האמהות. "אובדנים" ו"אמהות" עדיין נתפסים כלא הולמים זה את זה ומאמר זה ניסה להראות שהאמהות מגלמת בתוכה אובדנים רבים, העשויים לגרום לאמהות תחושות שליליות ודכאון.

האובדנים שתוארו במאמר, הממתרחשים בעקבות הלידה, אינם אובדנים שהאמהות חשות לתמיד, אך הם השלב הראשון של השינוי שחשות האמהות, והם צפויים להתרחש עם כל לידה.

אִמָּהוּת היא קשה. הריון, לידה והתקופה הראשונה אחרי הלידה הם שבועות שבו מתרחשים שינויים בגוף, הלידה של התינוק מפתיעה, כואבת ומכאיבה , מה שמוביל לחרדה, חששות ותחושת אחריות גדולה מאוד. האמהות היא גם קסומה ומהנה בצורה שלא תתואר.

לכן, באופן כללי, לחוש רגשות שליליים אחרי הלידה ואף דכאון אינו מצב פתולוגי. מידה מסויימת של דכאון לאחר לידה צריך להיחשב כ'כלל', כנורמטיבי ולא כ'יוצא מהכלל'. תחושות מעין אלו הן תגובה בריאה וטבעית לאובדנים שאמהות מרגישות אחרי הלידה.

מקורות:
Nicolson, P. (1999). Loss, happiness and postpartum depression: The ultimate paradox.
Canadian Psychology, 40, 162-178