מפתח הלב

08 מפתח לנשמה.


האמת חברים היא שיש לכל אחד מאיתנו לא רק אינטואיציה ותחושת בטן פנימית, יש לנו ידע והכוונה שמלווים אותנו בכל מצב,החלטה ומעשה בחיינו. וכשאנו מקשיבים להדרכה, עצה,אינטואיציה- חיינו מלווים בהגשמה,העצמה והצלחה וכשאנו לא מקשיבים לאינטואיציה הפנימית אנו נוחלים אכזבה ולעיתים כאב שמצער את נפשנו.
ההבנה והקבלה של יכולת שכזו דורשת בסה"כ בהרשאה שלכם לסמוך על התחושות הפנימיות המכוונות לא לשפוט ולא לזלזל בעצמכם.
לא ייתכן, לא יכול להיות,בטח אני טועה והאחרים צודקים,ואם כן אז מה יהיה? מה נכון?
מה עדיף בשבילי? אז לא אקח סיכון בכדי שלא אטעה ובעצם אי לקיחת הסיכון- האינטואיציה ההדרכה המסר
אנו מקבעים את עצמנו למוסכמות קיימות מסביבנו אך לא קשובים לדבר היחיד שמעצים נשהו מרגש וחלק מאיתנו-נשמה שמזינה ת הגוף והנפש וכך ההפך.זו ההדרכה האלוהית הישירה אליכם. אתם שבמהותכם חווים את החיים הכי פרטיים שלכם שכחתם את הדבר היחיד לו זקוקה נשמתכם לקיום- לאהבה, להתבוננות בפחד וזיהוי מקור הפחד.
פחד מכישלון? פחד מאכזבה? פחד כי כבר כואב ולא רוצים לכאוב עוד?
וכל אלו גורמים עמם החלטות נוספות שמחזקות את שליטתכם בדפוסי חיים טובים יותר וטובים פחות ולעיתים כלל לא טובים. רק ההרגל,הידיעה שהמקום המוכר והידוע בטוח מהלא נודע הוא זה שמאפשר לנשמתכם להיאחז בכולי החיים.
וככל שחולף הזמן ואנו חווים חוויות שמזעזעות את קיומנו עד כדי חרדה ,דיכאון והחשוב מיותר תחושת ריקנות- בשביל מה?? למען מי? מה זה ייתן לי?
והאושר מלה רחוקה ממימוש בחייכם.
הפחד הגדול ביותר הוא ההכרה-בקיומי, כפי שהנני כאן ועכשיו ע"י ההצלחות והכישלונות,ע"י הצרכים והחוסר אונים במימושם,ע"י הציפיות של הסביבה מאיתנו והציפייה שלנו מעצמנו כל אלה נרקמים במסכת שלמה שהולכת וגדלה ואם תשאלו את אותו אדם מאיפה זה התחיל? מסופקני שידע להשיב.
נסחף הוא במערבולת החיים נשאב לתוך מלחמת קיום והישרדות יום יומית, עד שהעיסוק העיקרי הוא בלחיות וכמה שיותר-עד איבוד ההכרה לעיתים.
להרגיש שקיומנו הוא למען מזון, מגורים,בילויים,בית ,רכב וכשאלה מתגשמים יותר או פחות- האדם לא שבע, רעב עוד ועוד...
ולא מבין את הריק הגדול שאוחז בו...
המושג הפשוט של כנות שמחה מימוש ואושר הופך להיות עוד אידיאל במקרה הטוב מתורגם לסדנא כזו או אחרת שבאינסטנט תהפוך את חיינו למאושרים.
ולחילופין ל"הטביע" את חיינו בהווי העולם ולשכוח מי אני באמת? מה עושה לי טוב? מה הייתי שמח לחוות? להרגיש לצחוק להעריך ולכבד- בראש ובראשונה את עצמי- מהותי, לקחת אחריות וככל שקדמת העולם מואצת מתקדמת במהירות האור מתפתחת- אנו בני האדם חוזרים אחורה מבקשים להיזכר בערכים של פעם שירי רוחניות שמתנגנים באתר,בשמחה , בשירי א"י-קריוקי, באהבה-רומנטיקה שהייתה קיימת- היום קרבות של סכינים ,אובדן שפיות-הורים פוגעים בילדיהם, מחלות סרטן שצועקת לאדם ואומרת לו התייחס לגופך כבד א נשמתך,אהוב את עצמך, אובדן עצמי-הלכנו לאיבוד..... הפחד שמט לא יספיק לנו,שמא לא נספיק לעשות זאת, אולי לא נאהב שוב- אז נאהב ונתאהב לרגע בכל מקום.
אנא מכם- שבו אל מול הראי וראו מהי הבבואה הנשקפת מולכם? מה אתם אוהבים בה? מה שכחתם שהיא אוהבת ולמה היא זקוקה , תגלו שהיא זקוקה לכם לגרעין האור, האינטואיציה ההכרה החיבור השמחה ה"חבר הסודי" הקלף המנצח שהוביל את נשמתנו בעבר וקדמה והיום התעוררות עצומה מרגשת שמבקשת לפגוש ב-אני בשמחה, החדווה, בצחוק,בקרני שמש שמלטפות את הפנים. מתי עצרנו בפעם האחרונה להתענג במרוץ היום יומי על מה שפעם ריגש אותנו ומילא את ליבנו בגיל ובציפייה ליום הבא. קחו את ה"חבר הסודי" האינטואיציה ההדרכה שלכם שמבקשת להיות מודעת לה ולהשתמש בה, תנו לה כוח להוביל אתכם אל האושר ממנו היא נובעת, מחבקת ומבקשת לתת עבורכם.
תנו לרגש, לפעום להאיר כל תא בגופכם בהתרוממות רוח ובחיבור מלא להווייתכם. היו גאים בעצמכם וביכולתכם- השתמשו בה זה הזמן להאיר את הפחד, הדפוסים, החרטות שהם כבר לא שלכם אלא של משהו אחר שם.... היום אתם כאן
תזכירו לעצמכם מי אתם ומאין באתם
ואיפה תהיו מחר בזמן הזה?...
כי רק אושר ושמחה בריאות ואהבה יאפשרו לחיים אלה לקבל מתנה מופלאה- אתכם.
באהבה סיגלית.