האומנות משחררת!

קרל גוסטב יונג, אחד מהוגי הפסיכולגיה הנחשבים ביותר ותלמידו המסור של פרויד ראה באומנות מכשיר טיפולי רב מעלה.
הוא גרס, כי באמצעות מבט בחפצי אומנות שיצר פלוני ניתן להביט לנבכי נפשו ולהבין וללמוד את אופיו והקשיים העוברים עליו.
שנים רבות אחרי אבחנותיו של יונג פילוסופית הטיפול באמצעות אומנות צוברת תאוצה בעולם, וכיום מוסדות רבים משתמשים במטפלים באומנות בכל עבודה פסיכולגית.
אך עבודת האומנות כתרפיה אישית אינה מסתכמת רק בעבודה עם אלו שלמצער סובלים מתחלואות פסיכולוגיות קשות וצריכים לעבוד עם מוסדות המדינה לשם שיקומם.
אלא היא יכולה לפתח אישיות של אדם, לגרום לו להבין את עצמו ולעזור לו - ממש כך להתמודד עם חיי היום - יום באופן משופר.
אין זה פלא, שגם מקומות פרטיים החלו להשתמש במטפלים באומנות, וסחף רב של אנשים החל מאמין בענף זה בפיסכולגיה כאפקטיבי.
ברמה האישית, דרך נחמדה ללמוד על עצמך ללא הגדרת הדבר כטיפול - פעילות שהיא "כבדה" היא ללכת לחוג אומנות, ציור, קרמיקה ו/או פיסול,
ובאמצעות הדברים שתיצור לנסות ולהבין את אישיותך, הדבר יכול להיעשות באמצעות מבט עצמי או אף בעזרתה של מדריכה.
מובן שעדיף שמדריכה זו תהא בעלת רקע טיפולי כלשהו, רצוי בתחום התרפיה באומנות.
ראינו אם כן, שהאומנות הפכה מכלי ציורי גם כלי להבנת נפש האדם
ראינו כי ניתן ממש להבין את הנפש ואת האופי באמצעות האומנות.
המלצנו על פעילות אומנותית "קלילה" כתחילת הדרך לטיפול באמצעות אומנות.