לידה, ככל חוויה אנושית, היא סיפור. גם אירועים עובדתיים יכולים לעזור לנו להבינם דרך הסיפור שנספר אותם.
עיבוד לידה דרך כתיבה
מאת תמר אגמון, דולה ומנחת סדנאות "כתיבה יולדת".
נשים אינן שוכחות את לידותיהן עד יום מותן. לידה, ככל חוויה אנושית, היא סיפור. הסיפור אותו אנו מספרות לעצמנו חוזר ומסופר פעם אחרי פעם, מידי פעם משתנות כמה מילות תיאור, או הזמנים, אך קו העלילה נותר בשלו.
הלידה היא אירוע המבודד מהיומיום. כשאישה נמצאת לאחר לידתה, סיפור הלידה שלה שב וחוזר לראשה, לתחושותיה, הוא יכול להיות טרי, בן ימים ספורים, והוא יכול לשוב לתודעתה גם שנים לאחר שהתרחש בזמן אמת.
גם אם הלידה נחקקה כחוויה חיובית וגם אם טראומטית, קיים צורך בעיבוד שלה. אחרי הכל, מדובר בטלטלה פיזית אדירה לגוף האישה, ומבחינה נפשית בשינוי שלעולם לא יחזור על עצמו בנסיבות אחרות. מבחינה חברתית, הפיכה לאם מכניסה אשה לתפקיד חדש ולהגדרה עצמית שונה. כל אלה מתמסמסים אל תוך חווית ההורות וחיי היומיום, ולעתים קרובות איננו מעזות או מספיקות לגעת במשמעויות השונות של חווית הלידה.
כתיבה היא אחת הדרכים לעבד חוויות חיים. אתן כאן רעיון אחד מני רבים לעיבוד הלידה שהייתה – שכתוב הסיפור.
כשאנו קוראים או שומעים סיפור, אנחנו מקבלים אותו בצורה פסיבית לתוכנו, אך מבצעים בו את הפרשנויות שלנו והוא נחקק אצל כל אחד בצורה שונה. כשאנחנו יוצרים את הסיפור בעצמנו, אנחנו נותנים לעצמנו מתנה. מתנת השליטה במציאות חיינו, לקיחת המציאות, עובדות שהתרחשו, ושינוי שלהן על פי רצוננו. פרשנות שלהן ממרחק הזמן או המקום. כבר טען המשורר:"באמנות כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה".
ראשית, אני ממליצה לכל אשה לכתוב את סיפור הלידה שלה. יש נשים שבוער בהן לכתוב ממש בשבועות לאחר הלידה, ויש נשים ששנתיים לאחריה אינן מסוגלות להוציא זאת מעצמן. יש נשים שכותבות את סיפור הלידה כשהן כבר לקראת לידה נוספת וחשות צורך לשחרר משהו מאז.
אין דרך לא נכונה לכתוב את סיפור הלידה שלך. פשוט כתבי. גם אם הסיפור יתקבץ לכדי שורות אחדות או יצא מכלל שליטה ויתפרש על פני דפים רבים. גם אם הוא בפורום אינטרנטי או במגרתך בלבד. גם אם הוא מתחיל בציר הראשון או לפני ההפריה.
בזמן הכתיבה, היי מודעת לקולות הנשמעים אצלך. מי זה יושב לך על הכתף ומשמיע הערות מחלישות בסגנון "זה לא יפה, לא ככה צריך, אני לא ראויה לכתוב את הלידה הזו, זה לא מה שהיה בדיוק, מי אני שאפרסם סיפור לידה, מי כבר יקרא אותי"? זהו הצנזור הקטן והמרושע שקיים בך עם כל צעד שאת עושה בחייך. הוא יכול להיות בן דמות ממשית, כמו אבא, מורה, חברה. הוא גם יכול להיות דמות בדיונית, שדון קטן, עורך ספרותי חמור סבר, ילד קטן שלועג לך.
הודי לו על קיומו המגן ושלחי אותו לשתות קפה בלעדייך, כי את עסוקה בלכתוב כרגע. לא תודה, אין צורך בעריכה, ביקורת או צנזורה. זה סיפור מיוחד שבו הכל מותר וראוי להיכתב. זהו הסיפור שלך, הלידה שלך.
היצירה הבלעדית שלך שאיש אינו יכול לבקר או לשנות. חוץ ממך. היי אלוהים קטן של מציאות חייך.
לאחר שתכתבי את סיפור הלידה שלך, תני לו "לנוח" מעט. סיפור כתוב שנח מספר ימים או שבועות נראה לנו פתאום, בקריאה שניה, כמו הילדים שלנו, עצמאי ושונה, בעל צדדים מפתיעים שנראים כמו לא שייכים לנו לגמרי, למרות שאנחנו יצרנו אותו.
כעת התבונני בלידה שלך. בעובדות ובתחושות.
עובדות מהעבר, שבמציאות לא ניתן לשנות (כמו מקום הלידה, זמן התרחשותה, האנשים שהיו שם, פרוצדורות שקרו ועוד), יכולות לקבל כל צורה שתרצי בכתיבה מחודשת של עיבוד לידה.
את מוזמנת לנסות ולשכתב את עובדות הלידה. כתבי את הסצנה תוך שאת משמיטה את האנשים הלא רצויים משם. הוסיפי אדם שהייתי רוצה לחוש שם ולא היה (אמא, חברה, אחות, דמות דמיונית). קצרי לידה מתישה, האריכי לידת בזק מבהילה. העבירי למיטתך הרכה את לידת הניתוח המנוכרת. השאירי את הפרינאום שלם אם נקרע ונתפר, חתכי החוצה מהסצינה את המספריים שחתכו אותך. השיבי לחיקך תינוק שנלקח לבדיקות בשל מצוקה.
ומה לגבי תחושות? אם המיילדת היתה לא נעימה, אם הרגשת כי בן זוגך אינו תומך בך כפי שציפית, אם הרגשת כי התינוק בכה המון, אם הכאב היה אדיר מכדי להתמודד. איש לא יכול לקחת ממך תחושות אלו. אך זכרי כי הן רק פרשנויות שלך לחוויות שאינן ניתנות למדידה עובדתית. ביכולתך לקחת מרחק מהסיטואציה, ולנסות לפרש את ההתנהלות החושית דרך עיניים אחרות כעת. היי דמות נוספת בחדר הלידה אשר מתבוננת עליך היולדת. היי יצירתית. הוסיפי או הסירי כל שתרצי. זה שלך, מותר לך.
זכרי - זה רק סיפור. כלום רע לא יאונה לך או לתינוק. אין התוויות רפואיות, אין היסטוריה מיילדותית, אין שום תנאים מגבילים. אין צנזורה, עריכה או ביקורת.
אבל כשתסיימי תווכחי לדעת שתחושתך השתנתה. אולי התחלפה בתחושה שיש דבר אפשרי בלידה שלך. שיש בכוחך לשנות כל מציאות שתקלעי אליה בעתיד או שחווית בעברך.
הלידות שלנו הן שער לשינוי. אנחנו יכולות לבחור לעשות את השינוי לחיובי.
את מוזמנת לכתוב אלי ולשתף בחווית הלידה, בסיפורך, ובסיפורך המעובד.
www.harit.co.il tamar@harit.co.il target='_blank'>
בהצלחה! תמר אגמון www.harit.co.il tamar@harit.co.il