מדוע חשוב לתת לילד שיעורי נגינה

שיעורי נגינה משלבים את הפן הרגשי והפן השכלי זה והם גם מפתחים מודעות גופנית עדינה ביותר. מה שמקבלים מהם בתחומים אלה הוא מטען ערכי לכל החיים.
בשיעורי נגינה לומדים להפעיל ערוץ ביטוי של רגשות. נגינה מאפשרת להתבטא בצורה לא מילולית הנותנת פורקן לרגשות שהיו יכולים להתפרק בדרכים יצירתיות פחות, לעתים אף על חשבון אחרים. ביטוי בלתי אמצעי כזה משפיע בצורה חיובית על מצב הרוח, כשהנפש ההולכת עם הרגשות דרך המוזיקה מתמודדת איתם בדרך זו עד שהם נעלמים.
הפן השכלי בשיעורי נגינה הוא באותה הרמה כמו הפן הרגשי: לומדים לטפל בשפה חדשה, שפת המוזיקה. למוזיקה, כמו לכל שפה, יש ייצוג גראפי – התווים. יחד עם זאת, היא ניחנה במבנים אופייניים שחיוני לזהות וליצור כדי לתת למנגינה משמעות: בנייה של משפט מוזיקלי דומה לבנייה של משפט מילולי.
היבט אחר של הפן השכלי הוא כושר הריכוז המתפתח בשיעורי נגינה. הנגינה מחייבת ריכוז ותשומת לב מלאה לפרטים – החל מלנגן את הצלילים הנכונים וכלה במסר הרגשי. לכן שיעורי נגינה מפתחים מאוד את יכולת הריכוז.
לבסוף נטפל בצד הפיזי, שהוא לא פחות חשוב. התלמיד מקבל לידיו, פשוטו כמשמעו, כלי נגינה. לכל כלי נגינה תכונות פיזיות משלו הקובעות את אופן הפקת הצליל, אך המשותף לכולם הוא שהם מופעלים על ידי הנגן. בשיעורי נגינה על התלמיד לפתח רגישות גופנית מיוחדת, כי כל שינוי גופני (למשל מיקום הידיים, לחץ האצבעות, עוצמת הנשיפה) מיד בא לידי ביטוי בצליל המופק מכלי הנגינה. שיעורי נגינה מלמדים להקשיב לא רק לצלילים אלא גם לגוף.
לכן, שיעורי נגינה הם פעילות הפונה לכל כישוריו האישיים של התלמיד, כולם כאחד.