יצירת מציאות - מדוע זה מתעכב לי? מדוע לא פועל לי?

יצירת מציאות - המצאת "עידן חדש" אשלייתית או ממשית?



מדוע קורה מצב שבו אני מזמנת משהו, מאמינה בעצמי, חושבת חיובי

ובונה מציאות חיובית וטובה יותר, ובכל זאת אינני מצליחה למצוא עבודה?

ובכל זאת אין לי עדיין זוגיות? ובכל זאת עדיין לא הבראתי?

יכול להיות שזה פשוט "לא עובד"?



יצירת מציאות אינה דבר חדש. הסרט "הסוד" מדבר על ידע שהיה קיים באנושות

מאז ומתמיד, אלא שנשמר כסוד כדי שכוחו לא יתגלה להמונים.

בתקופתנו, יותר ויותר מורים רוחניים מדברים ומסבירים אודות הנושא של יצירת מציאות.

הוא כבר אינו סוד יותר. ידע אודותיו קיים במגוון ערוצי מידע: אינטרנט, ספרים, סרטים,

קורסים, סדנאות.



משום שהידע מדבר על השגת מטרות ויעדים בצורה מכוונת, הוא מדבר לכל לב.

כל אחד היה רוצה את היכולת ליצור לו את המציאות הרצויה לו. לצקת לתוכה את כל

הפנטזיות שלו אודות חיים של אושר ועושר נצחיים. חיים שבהם הוא מרגיש נפלא,

נראה נפלא, הוא עשיר, בעבודה מספקת ובזוגיות מושלמת.



נוסחאות קיימות, טכניקות ידועות, ועם זאת, המצב למעשה הוא שמעטים מבינים כיצד

הם יכולים ליצור לעצמם את המציאות. רבים עוד יותר הופכים מתוסכלים וטוענים

שהשיטה פשוט "לא עובדת". כשמסבירים להם על הצהרות חיוביות,

הם אומרים: "כבר ניסיתי".

כשמסבירים להם על חשיבה חיובית הם מבינים אולי, אבל לא בדיוק יודעים

איך ליישם אותה. בייחוד לא במצבים של קושי. אין לך עבודה כעת, אתה לא בזוגיות

ומרגיש בחוסר עצום, אתה לא נראה כמו שאתה רוצה, בכלל החיים שלך

עלו מזמן על "שירטון" או שאתה מרגיש "תקוע".

נשאלת השאלה: האם באמת אי אפשר ליצור לעצמנו את המציאות הרצויה?

האם באמת כל הידע הוא בלתי ישים, במקרה הטוב, או אף אשלייתי ומטעה?



אם גם אתם מתחבטים בשאלות אלו, דעו כי יצירת מציאות הינה לקיחת אחריות אישית

על כל מה שקורה לכם. יש דברים שביכולתכם לשנותם, עם מאמץ, עם אמונה, עם חזון.

יש גם דברים שאין ביכולתכם לשנותם ועליכם ללמוד להשלים איתם ולקבל אותם.

החכמה תהיה להבדיל בין המצוי אך הבלתי רצוי שיש לקבלו וללמוד לחיות איתו,

לבין מצוי לא רצוי שביכולתכם לשנותו.



הידע של יצירת המציאות אינו מדבר רק על הצהרות חיוביות, על הגדרת הבקשות

והמטרות בצורה ברורה. זו הטעות שאנשים רבים עושים. הידע מדבר על כך שעליך

להתאים את האנרגיה הפנימית שלך, הכוללת את הרגשות והאמונות - לתכנים

שאתה מצהיר עליהם במודע. לומר לעצמך היגדים חיוביים זה באמת נפלא,

אך אם בתוכך אינך שקט ואף מתוח, חושש, דואג, אתה יוצר קצר פנימי בתקשורת

בין המודע לתת המודע. בתוכך א י נ ך מאמין

במה שאתה אומר או חושב כלפי חוץ. הסתירה גורמת לביטול היצירה המודעת שלך.

כדי להצליח למגנט אליך מהיקום הקוונטי את משאלתך, עליך להכיל בתוכך אמונה בעצמך, כמו גם ביקום שביכולתו להגשים את המשאלה.



מובן מאליו שידע זה צריך גם לשלב פעולה מעשית בנדון.

למשל, אם אתה מחפש עבודה - ת ח פ ש אותה! תשלח קורות חיים, תתעניין,

תפעיל קשרים, תדפוק על דלתות. אל תשב בחיבוק ידיים ותשנן הצהרות חיוביות בלבד!



הנוסחא המושלמת היא: רעיון, עשייה פיזית, המשך עשייה אנרגטית - במחשבה וברגש.



שאלה אותי תלמידה את השאלה הבאה:

"מדוע קורה מצב שבו אני מזמנת משהו, מאמינה בעצמי, חושבת חיובי

ובונה מציאות חיובית וטובה יותר, ובכל זאת אינני מצליחה למצוא עבודה?"



התשובה שניתנה לה ושמתאימה לכל מי שמתלבט בנושא הינה:

כשאנו מכוונים עצמנו ליצירת מציאות דרושה אמונה גדולה בעצמנו וביקום,

שעליו להתארגן ולסנכרן אנשים ומאורעות רבים. כשאנו מכוונים עצמנו ליצירת מציאות

נדרש אורך רוח. אי אפשר לבוא ליקום עם דרישות: "אני רוצה ע כ ש י ו!

אני דורשת מ י י ד!"

לבכות, לקטר - זה פשוט לא עוזר!

החכמה ואולי גם הקושי זה לשמור על תדרים של אמונה,

שמחה, התלהבות.

לא מספיק לומר לעצמי בשכל: "אני רוצה כך וכך...אני יוצרת מציאות".

יש עוד גורמים. מה שיוצר את המציאות זה השילוב המנצח של א.מ.ר

א - אמונות

מ - מחשבות

ר - רגשות



ובכן, תוכלו לומר שאין לכם כל שליטה על האמונות שלכם. נכון?

זה לא נכון, כי אמונות אפשר לזהות ולשנות בין רגע כמעט.

אפשר לתכנת עצמנו מחדש ולבחור אמונות מועילות יותר, אולי קלות יותר.

(אם נאמין בכל לבנו בדרך הקלות והקסם).

ברם על הרגשות יכולה להיות לנו שליטה מהירה יותר.

כלומר, אם באמת אנו מתכוונים לכך שאנו יוצרים מציאות,

אנו צריכים לעשות תואם וסנכרון בין מה שאנו אומרים וחושבים לבין מה שאנו

מ ר ג י ש י ם.



לפחד זה לחבל ביצירה. להיות עצוב וברחמים עצמיים, זה מחבל ביצירה.

בכלל, ללא אמונה וידיעה שיש איתה שמחה והרפיה אין יצירה מודעות ומכוונת.

זה לא אומר שדברים אינם קורים. הם קורים, אבל בקצב שלהם.



משל יסביר לכם את סוד יציאת המציאות.

יש לך מכתב חשוב ביותר, הרה גורל שצריך להגיע ליעדו המרוחק מעבר לים.

אין לך אפשרות פיזית להגיע אל אותו יעד. מה שבמכתב חיוני שיגיע ליעדו

בהקדם האפשרי.

מה תעשה?

תרוץ לסוכנות הדואר ותתעקש להחזיק את המכתב בחיקך עוד ועוד ועוד?

תפחד לשחרר אותו? כי אתה לא סומך? או שמא אין לך באמת ברירה

ואתה יודע שעליך לסמוך על שירותי הדואר. האם אז תיתן את המכתב בדלפק?

סביר להניח שזה בדיוק מה שתעשה.

לא הגיוני שתצמד למכתב ותשקשק בפחד: איך יגיע? מה יהיה?

ואם באמצע מישהו יאבד אותו? ואם הוא יקרע בדרך? ואם הוא לא יגיע?

אתה תבטח, תשחרר ותדע שלוקח כמה זמן עד שהמכתב יגיע.

כמה? אתה לא יודע בדיוק. אתה בעצם לא יודע בכלל.

אותו הדבר תקף לגבי שילוח בקשה ליקום.



אם דברים מתעכבים ואינם נעשים בקצב הרצוי לך (מייד! כאן ועכשיו!)

בדוק בינתיים את עצמך ועשה בדק בית באמונות שלך. שאל את עצמך:

- האם יש לי אמונה שהכול הולך לי בקושי?

- האם יש לי אמונה כי אין מספיק משרות שמתאימות לי?

- האם אני לא ראוי לעבודה טובה?

- האם אולי אני מפחד לעבוד כי זה יהיה לי קשה ועלול לפגוע בי פיזית?

- האם יש לי רווחים משניים מאי עבודה?

- האם אני נהנה לרחם על עצמי, אולי בלא מודע? האם אני מושך כך תשומת לב?

- האם אני מאמין ביקום?

- האם אני מאמין באלוהים?

- האם אני חסר סבלנות?



שאלות אלו ואחרות שתצוצנה בתוכך תאפשרנה לך להכיר את עצמך לעומק

ועל ידי כך להתוודע למכלול האמונות שלך. גם אלו שאינך מודע להם בדרך כלל ביומיום.

זהו בדיוק הזמן להקדיש לעצמך לעבודה פנימית, לניקוי פנימי, להתעצמות.

חזק את האמונה שלך. את הביטחון העצמי שלך. את הסבלנות שלך.



במידה ובאמת יש לך הצהרה שאתה אומר ליקום באופן קבוע, זה הזמן לבדוק

את הבקשה - שמא צריך לשנות משהו בניסוח.

האם אתה מזמין בלשון הווה? מאוד חיוני שתעשה כן.

האם אתה באמת מרפה וממשיך להיות שמח, כאילו הבקשה כבר התקיימה?

נכון שהדבר אינו פשוט ואינו קל, ברם יש לדעת כי כל מה שאתם מאמינים בו

ומרגישים את אמיתותו נתפס כאמת בתת המודע שלכם.ערוץ זה קשור ליקום וממגנט

אליו את האנרגיה הפנימית שבתוכו. (א.מ.ר.)



לסיכום הנושא: יש לציין כי אכן ביכולתנו להשפיע על המציאות שלנו וליצור לעצמנו

את הרצוי, בתחומי הסביר וההגיוני כמובן. עלינו לדעת כי הדרך קשורה בזיהוי האמונות שלנו, בבחירת מחשבות חיוביות והפיכתן להצהרות בלשון הווה, וברגשות מתאימים.



דוגמא לנוסחה מתאימה למבקשי עבודה:

"אני מזמן עבודה נפלאה, רווחית, מספקת שבה אני נהנה, מביא לידי ביטוי

את הכישורים שלי, נמצא בחברת אנשים שנעימים לי מאוד.

אני שמח לקום כל בוקר לעבודה הזאת. אני מודה על העבודה המצוינת שלי."



כמובן שעליכם להאמין בעצמכם ולהרגיש ראויים לכך.

לשם כך תיטיבו לעשות עם תתאמנו על בסיס יומיומי בהצהרות חיוביות

המאשרות לעצמכם כי אתם ראויים.

"אני אוהב את עצמי", "אני מעריך את עצמי", "אני מאמין בעצמי",

"אני ראוי לטוב ביותר".



הצהרות על בסיס יומיומי יהוו בגדר תכנות מחדש של מערכת האמונות הפנימיות שלכם. למעשה זוהי אוטוסוגסטיה, היפנוזה עצמית.

כשאתם תהיו משוכנעים בכך, תקרינו זאת גם כלפי חוץ ותזכו ליחס מתאים מהסביבה.

אמונות מחשבות ורגשות באמת משפיעים על יצירת המציאות.

ושתהיה לכם מציאות נעימה!





אילנה בהט - מורה רוחנית, מתקשרת, סופרת. מחברת ספרי המודעות:

"שחר עלות התודעה - מפתחות להארה אישית ופלנטרית",

"שער להתקדשות - יצירה מודעת",

"תודעת ה א ח ד - שיחות עם רבי עקיבא"

ויוצרת הדיסקים למדיטציה להשפיע על התדר:

"חיבור להיכל הנשמה", "מלאך החלומות".