מהו זיווג. היחס להומוסקסואליות. תקשור עם רבי עקיבא

נשאלתי ורציתי לדעת מהו זיווג. שאלתי בתקשור את מדריכי הרוחני, רבי עקיבא.

בנוסף, נשאלתי על היחס להומוסקסואליות.

הדברים כתובים בספרי "תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא".



והרי הדברים כלשונם:



רבי עקיבא: יקירה, זיווג הינו חיבור. לקחת שני אלמנטים נפרדים, לכאורה, חיברת ביניהם,

קשרת אותם בצרור אחד. הזיווג יכול להיעשות גם בקבוצות, כגון ארבעת המינים בחג האסיף,

אשר נקשרים יחדיו: הלולב, ההדס, הערבה והאתרוג. זאת כדי שכל אחד יביא

אל החיבור את תכונותיו וסגולותיו האופייניות. ב-י-ח-ד הם מעניקים משמעות של חד ועוד חד אשר

ה ם מ- ה'. הקבוצה מכילה את סך הכול המאפיינים של כל חבריה.



כאשר השאלה הופנתה, כוונתה הייתה לזיווג אנושי, לבני-זוג.

כאשר בני-זוג מתחברים, נוצר "זיווג". כאשר בני-זוג "מזדווגים", נוצר בן אנוש חדש.



ההזדווגות הינה קיום יחסי מין. להיות בזיווג, הכוונה, להיות בזוגיות. אודות הזוגיות כבר שוחחנו בעבר.

אנשים שיש להם מטרות משותפות ובקשה לחוות אותן ביחד, גם בהקשר המיני, יוצרים זוגיות.



לגבי המונח "זיווג משמים", שאת שואלת עליו במחשבה. אכן, יש כזה דבר.

כאשר ישנה התאמה מושלמת בין בני-הזוג, כאשר מערך הגנים שלהם הותאם במיוחד

כדי לשאת צפנים של המשך השושלת, אזי מדובר בזיווג שכזה.



אילנה: כאן המקום לשאלתו של אריאל, כשם שהופנתה אליך בפורום. הוא מבקש את דעתך לגבי יחסים הומוסקסואלים. האם מותר, או אסור, לדעתך.

האם יחסי המין נועדו אך ורק לצורך הבאת ילדים לעולם.

האם "זיווג משמים" יכול להיות גם בקרב בני אותו מין?



רבי עקיבא: בני ובנותיי, אלוהים ברא לכם חושים רבים, יותר ממה שגיליתם עד כה.

לכל חוש ישנו שימוש. בהחלט יכולים אתם ואף מצווים להתענג בכל החושים שלכם.

יחסי המין הם דרך נפלאה להראות את אהבתכם, את התמזגותכם, להיות בנתינה ובקבלה הדדית,

אשר הן האהבה הטהורה. יחסי המין הם אמצעי להתרבות, כמובן, אך בהחלט גם לצורך פורקן,

התחדשות תאי גופכם והחיוניות בגופכם, לשם התענוג הטהור של חיבור כל הגופים שלכם ליחידה אחת.

האורגזמה מאוד חשובה לכם ומפרקת מטענים שליליים, מתחים, חסימות בגופכם.



המין הינו נושא טעון, משום שימוש לרעה, ניצול החלש, אינוסו ושעבודו.

אכן, ישנו שימוש לרעה ביחסי המין. עם זאת, אפשר להשתמש בהם לטובה, להנאה, למסירות,

ליצירת ילדים ולשמחה גדולה. יחסי מין הם הדבר הטבעי ביותר ליצירת מגע ביניכם.

ראו נא את עולם בעלי החיים, וכן הצמחים והחרקים, אשר מפרים זה את זה,

ללא כל עכבות, רגשות מוסר, מצפוניות ופחד.



יש יחסי מין אשר נעשים מתוך אנרגיית הפחד, אשר לה מגמה של שליטה בחלש.

יש יחסי מין אשר מתבצעים המה מתוך אנרגיית האהבה, אשר לה מגמה של נתינה - קבלה - נתינה.

הכוונה, אופן השימוש, הם אשר יקבעו אם יחסי המין "טובים" לכם, או שמא אינם כאלו,

ואף מפרים את איזונכם הטבעי.



לגבי יחסים של בני אותו מין, תשובתי תהיה בדיוק אותו הדבר. אם השימוש נעשה בהסכמה הדדית,

לצורך עינוג וחיבור, אין כל רע בו. אם השימוש נעשה באמצעים בלתי כשרים והולמים:

פיתוי, שליטה, עונש, הפחדה, אינוס - אזי מזיקים הם מאוד לשני הצדדים המשתתפים בדרמה!



אילנה: בספר ויקרא כ' י"ג כתוב: "ואיש אשר ישכב זכר את משכבי אשה תועבה עשו שניהם.

מות יומתו דמיהם בם". ישנו איסור של משכב זכר, כלומר יחסים הומוסקסואלים.

בדבריך כאן אתה מתיר אותם. איני רוצה לעורר מחלוקת. אבקש חידוד והסבר לנאמר.





רבי עקיבא: בתקופות שונות היה צורך בחוקים שונים עבור החברה.

בתקופה שבה ניתנו המצוות למשה, אשר הנהיג את עם העבדים שיצאו להיות בני חורין,

אך טרם הפנימו את החופש האמיתי ובוודאי שלא יכלו להבין ולהפנים מידה של אחריות אישית,

היה צורך בהצבת מגבלות לרוב. הוצבו מטרות- על אשר למענן חוקקו כל החוקים והדיברות.



כיום, האנושות התפתחה רבות ומסוגלת הינה להכיל חוקים חדשים.

יותר נכון יהיה, לפרש את החוקים בצורה נאורה יותר, מודעת יותר.

לראות את החוקים אשר קשורים המה אל "דרך הפחד",

את החוקים אשר קשורים המה אל "דרך האהבה".



בתקופה זו של עידן הדלי, יכול כל אחד לדלות לעצמו את האמת שלו, מתוך חיבורו הישיר לאלוהים.



יש להבין, כי מה שהיה נכון פעם, אפשר ופורש בצורה מסוימת, מתוך מגמות שהיו רווחות אז,

מתוך דעות, בוודאי שמתוך הפחד שלא לעבור כל עבירה וללכת בדרך הישר.

אופן הנחלת הידע לילדי הגן, אף לפעוטות שטרם ילכו אליו, תהיה שונה כמובן, מהנחלת הידע לילדים

ההולכים אל בתי האולפנא, לנערים בבית הספר התיכון, למבוגרים.



דעו וזכרו יקירים, כי לאמת פנים רבות. אין אתם יכולים כרגע להכילה, אלא לפרשה בלבד.

כל אדם הינו פרשן המציאות שלו, על-פי האמת שבה הוא אוחז!

אכן, ניתנה לרבנים, לגדולים בתורה, למלומדים, למקובלים דרך לפענח ולפרש את רצון השם המפורש,

והיא טובה ונעלה. עם זאת, הרי נאמר "שבעים פנים לתורה", ולפיכך יש אפשרות להעמיק בפירושים.



המפתח שלי לפענוח יהיה הפסוק: "ואהבת לרעך - כמוך".

ברגע שהינכם אוהבים את עצמכם ומכבדים את רעכם באותו אופן,

הפרשנות שלכם, עולה צעד, ונכנסת היא אל השביל של המותר.

ברגע שהינכם פוסעים בשבילי הפחד האפלים, אשר רבות האזהרות בהם,

הינכם נכנסים לנתיבי "האסור", ועליכם לציית אליהם.



"מותר" ו"אסור" הינם כמובן בגדר פרשנות! יתכן שאתם מתירים לעצמכם דבר מה,

אשר יהיה אסור בתכלית לאדם אחר. אין כאן עניין של "טוב" או "רע", ואפילו לא של "נכון" לעומת

"בלתי נכון והולם". זוהי פרשנות. האם הינכם מפרשים מהאור או מהחושך?

האם הינכם מפרשים מאהבה טהורה ובלתי מותנית, או לחילופין, מתוך הפחד?

זהו הסוד בעומק הגדול ביותר.



אילנה: האם נותן אתה את ההיתר לפסוק, שמקומם את ה' על עם ישראל:

"איש הישר בעיניו יעשה"? הרי כך אפשר לפרש את הדברים האמורים,

וזה פתח לכאוס גדול ולעבירות בנוסח "סדום ועמורה", חלילה וחס.



רבי עקיבא: תודה לך אילנה יקרה ואהובה, על שהינך מחדדת את הנאמר.

אכן יקירה, פרשנות יכולה להיות מעוותת ומסולפת עד מאוד. ליצור מגיפות של שחיתות וחוסר מוסריות

לשמה, בחברה. בוודאי תוכלי לראות כיצד הדבר בא לידי ביטוי בממשלה שלכם,

ברשויות האוכפות את החוקים, גם בצבא, שנחשב למעוז הטוהר וניקיון הכפיים,

האלטרואיזם לשמו. רואה את מדוע היה צורך לכפות את החוקים כשם שניתנו למשה בהר סיני?

זאת בדיוק הסיבה!



מדבר אני על התקדמות של האנושות, אשר מגיעה היא אל "הנקודה שבלב", אל "נקודת החמלה",

אל דרך "ואהבת לרעך כמוך", אשר הינה אהבה טהורה ובלתי מותנית.

כאשר אנשים נמצאים במקום הזה, הפרשנות שלהם יכולה להיות גמישה יותר, ומותאמת

לאמת, כפי שיראוה מתוך עיני החמלה אשר נפתחו בהם. מתוך קשב אמיתי אל לבם,

המונחה ישירות על-ידי נשמתם, המחוברת ישירות אל הרצון העליון,

אל האלוהים הרם והנישא בכבודו ובעצמו!



ברם, כאשר אנשים לא יהיו במקום הזה, אזי יש צורך לנתבם ולהובילם באמצעות "שוט הפחד",

אשר יצליף בהם כל אימת שיסטו מדרך הישר. דרך הישר הינה דרך האור והאהבה!

החוקים הנוקשים נועדו להוביל את בני האדם אל דרך החמלה, האכפתיות, ההזדהות עם החלש.

דרך של כבוד הדדי, של אחווה ורעות, של האחדות, במקום הנפרדות של האגו,

אשר שולט הוא בכם בעיקר כשאינכם מודעים לכך!



דרך החושך והפחד הינה דרך האגו - אשר מבקש לקחת לעצמו, ככל שניתן. לצבור רכוש חומרי,

מעמד, עוצמה, יכולת שליטה והשפעה.



דרך האור של האהבה הינה דרך החיבור אל הנשמה - אשר מחוברת הינה, מתוקף היותה

הניצוץ האלוקי שמפעיל אתכם - אל אהבת אמת טהורה. תהיה זו נתינה מהלב,

קבלה מהלב של כל הקיים והניתן, בין כ"גזירות שמים", בין כ"יצירות שהינך אחראי על קיומן".

מקום אשר בו ההדדיות הינה "שם המשחק".



כשם שתאהב את עצמך ותשאף לטובתך העליונה, כך תהיה רחום וחנון אל זולתך,

אל רעך, בכל התפקידים אשר מגלם הוא בפניך על לוח המשחק "ארץ".

וכאשר תיתן לרעך את מידת האפשור וההתחשבות לה אתה מצפה ממנו,

אזי יתקיים הפסוק: "וצדיק באמונתו - יחיה", (חבקוק ב', ד,)

אשר אומר כי האמונות של כולם, הכוללים כבוד הדדי, ראויות הן.



אילנה: נראה לי כי אנו מצויים במעין "אזור ביניים", שבו חלק מהאנושות עדיין נמצאת בדרך הישנה,

"באנרגיות הישנות" של הפחד, בעוד שחלק מתחיל להתעורר ולצעוד בנתיב האור והאהבה.

לפיכך, כנראה שיש צורך עדיין בחוקים מגבילים שנועדו לכפות את הצדק והאמת של דרך הפחד.



רבי עקיבא: צודקת הינך בדבריך, יקירתי האהובה. עם זאת, ישנם אנשים אשר ישכילו לפרש

את האמת הגבוהה יותר, ממישור של "ואהבת לרעך כמוך".

תפקידם במערך הכללי, ואת בהחלט נמנית עם השליחים של דרך האור והחמלה הגבוהה,

להפיץ את הידע! להפיץ את הפרשנות "החדשה", את האמת הגבוהה!!!



כשם שאדם אשר יש בידו פנס והוא יכול להיעזר בו ולפלס דרכו בחשיכה טוב יותר מזה אשר אין לו

אמצעי תאורה, ייטיב אם יאיר להולכים לצידו ואחריו את הדרך.

זהו תפקידו של האור- להראות, להאיר, להורות את דרך האהבה. לחלוק את הידע עם כלל הציבור.



בהקשר לכך, החושך הוא אשר מונע על-ידי דחפי האגו וצרכיו, לקחת למען עצמו והאדרתו,

ואשר לפיכך, ישמור הוא לעצמו את הכלים אשר "גילה", אשר ישתמש בהם לעצמו בלבד.



באור קיימת הנתינה כשלעצמה. בחושך ישנה נתינה המותנית בתועלת אישית וברווח אישי מיידי.

זוהי נתינה מצומצמת, אשר יכולה היא להתחזות לנתינת אמת,

כאשר ישתמשו בה במתק שפתים, באמרי חנופה וטפיחה על האגו של המקבל.



אילנה: כל איש מחובר לאמת של עצמו, ולעתים אמת של אדם אחר נראית לו כשקר, כטעות,

ואפילו מעוררת לעג ובוז.



רבי עקיבא: בהחלט. צודקת הינך. זה כל היופי של הבריאה, הרבגוניות של שלל הטעמים,

הניחוחות, הצלילים... ואכן כל איש מפרש את האמת על- פי גובה התפתחותו,

על- פי אמות המידה הפנימיות והסובייקטיביות אשר הוא מכיל אותן.



יש המקבלים אמת של אחרים ללא כל עוררין, משום שאין הם מכירים בערך עצמם.

אין הם מעריכים את התובנות הפנימיות שלהם, אין הם מודעים אל האמת הפנימית שלהם,

אשר יכולה היא להיות שונה בתכלית, אף במאה שמונים מעלות מנוגדת לאמת המקובלת

בסביבתם. יש אשר ישכילו לברור את היהלומים מן התבן, אשר ישכילו לברור "עיקר" מ"תפל",

ואשר ירהיבו עוז בנפשם למצוא מה היא באמת האמת הגבוהה שלהם!



יש בני אדם רבים אשר הם "מובלים" ומונעים על-פי האמת של אנשים אחרים,

החפצים להשפיע ולקבוע את אמות המידה על-פיהם תתנהל חברה מסוימת.



יש בני אדם, מספרם מועט יותר, אשר הם המובילים, פורצי השערים, סוללי הדרך.

אלו יראו לעתים שונים ומשונים, בעיני סביבתם. אפשר ויתקלו בבעיות רבות:

בתחום הזהות האישית שלהם, בתחום מעמדם החברתי.

אפשר שאורחות חייהם יהיו לבוז ולשנינה בעיני הזולת,

אשר חשוב להם להיות "בדיוק כמו כולם". לא שונים ולא יוצאי דופן.



לאלו, יש לציין, חשיבה מקורית והם משתמשים בה. הם מחוברים אל האמת הפנימית שלהם,

אשר היא להם מד התנהגות.

עליהם להאמין בעצמם, בדרכם, ולא לכופף עצמם בהתאם לאמונות הרווחות בחברתם ובסביבתם.

ברצוני להדגיש, כי מדובר באנשים אשר מחוברים הם למוסר, למצפון, לחמלה.

אין בכוונתי לתת גושפנקא לפורעי חוק וסדר, מחללי האור ואהבה, כמובן.



יש בכם פחד שלא להיות כמו כולם, אך עליכם להשתחרר ממנו ולרצות להיות כשם שאתם.

כשם שאלוהים ברא אתכם! מחוברים אל האמת הפנימית הגבוהה שלכם!

להיות מחוברים אל הרצון האמיתי של נשמתכם, של האני העליון שלכם,

של אלוהים בכבודו ובעצמו!



הינכם חוששים להיות יוצאי דופן פן תהיו ללעג ולקלס, פן תיגזל מכם האהבה,

שהיא, כביכול, מנת חלקם של הפוסעים בתלם, אשר יכפפו עצמם אל דעת הרוב ומנהגיו.



האהבה, יקירים, אהבת האמת מצויה היא בתוך עצמכם, בתוך לבבכם.

אין לכם כל צורך אמיתי לפנות החוצה כדי לשאוב אותה אליכם.



הכרה בערך עצמכם - אל תצפו לקבל מהזולת, אלא אפשרו ותנוה לעצמכם,

קודם לכול! קבלו אתם את עצמכם, את האמת שלכם, את דרככם, ואז פחות יהיה לכם חשוב

ומשנה מה יגידו אנשים "אחרים" והאם הם יקבלו אתכם!

כשאתה מקבל את עצמך, באופן טבעי הינך משדר זאת אל סביבתך, אשר מקבלת אותך.

ואם אינה מקבלת, קבל אתה את חוסר הקבלה. בחיוך, בהשלמה, בחמלה.



עד כאן דברי להיום, ותודה לכל השואלים בפורום היכל האור,

אשר כל שאלותיהם הצטברו לכלל המכלול הזה.

כאן אנוכי, רבי עקיבא, נושא מסר האחדות והגאולה למען כלל בית ישראל לדורותיו,

ולאומות תבל בתפוצות.

ותודה לך, אילנה יקרה, על שאפשרת את התהליך, והתגברת על נקודת הפחד בתוכך,

אשר חששה לעורר את המחלוקת.

תבורכי את ובני ביתך בשפע מזל טוב כי הינכם ראויים.

תודה על השליחות הנפלאה שאת עושה, בהפיצך את ידע האור והאהבה הבלתי מותנית.

"קדוש קדוש קדוש ה' צבאות", ואנו מלאכיו. תוקעת מקהלת השרפים בחצוצרות הזהב.

"

מתוך:"תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא", אילנה בהט, לוטוס - הוצאה לאור ולאהבה.
(ניתן להשיג בחנויות סטימצקי וצומת ספרים. מפיץ: "בית עלים".)
באתר הבית שלי תוכלו לראות את תוכן העניינים המלא וכן שלושה פרקים. כולל הקדמה מרבי עקיבא ומסר "ואהבת לרעך כמוך".