התמכרויות - מה טוב בהן? ומה טוב יותר מהן?

מי שיתבונן בעניין ההתמכרויות יראה, כי בכל התמכרות יש גם צדדים חיוביים וגם צדדים שליליים. הצדדים השליליים של ההתמכרויות ברורים כמובן. ההתמכרות גורמת לפעמים לאדם לאבד את שיקול דעתו, להפוך את הטפל לעיקר, לא לשים לב לדברים חשובים, לשכוח את עצמו, לצאת מפרופורציות ומאיזון. לפעמים גם, ההתמכרות יוצרת אפילו סבל. סבל להשיג את הדבר שמכורים אליו, בפרט כאשר קשה / בלתי אפשרי להשיג אותו.

ההתמכרות יוצרת גם תלות רגשית, כובלת את האדם ולוקחת את החופש שלו. ההתמכרות, כאילו מבטלת לאדם את הבחירה החופשית. בנוסף, ההתמכרות יוצרת לפעמים סבל רב, כאשר האדם רוצה להפסיק אותה / להיגמל ממנה. כגון לדוגמא גמילה מסמים, מהימורים, הפסקת עישון, דיאטה וכיו"ב. עד כאן הצדדים השליליים של ההתמכרויות השונות למיניהן.

יחד עם זאת אם נתבונן היטב בעניין, נראה כי למרות הכל יש להתמכרות גם צדדים חיוביים, אפילו חיוביים מאוד. כ"כ חיוביים, עד שבני אדם נורמאליים לגמרי בוחרים להיות מכורים לכל מיני דברים, למרות כל החסרונות שיש בלהיות מכור. ומה הצדדים החיוביים של התמכרות?

אם נתבונן נראה, כי התמכרות מספקת לאדם טעם לחיים. התמכרות מספקת לאדם סיבה לקום בבוקר. התמכרות יוצרת אצל האדם משמעות לחיים. התמכרות מספקת לאדם אהבה. התמכרות מספקת לאדם מקום שבו הוא מרגיש תשוקה וסיפוק. התמכרות מספקת לאדם משהו שאותו הוא יכול להעריץ ושאליו הוא יכול לשאוף. התמכרות מספקת לאדם מקום לברוח אליו כשלא טוב לו. התמכרות מספקת לאדם משהו שיוצר אצלו ריגוש ועוד.

כאשר האדם לא מרגיש טוב ביחס להתמכרות שלו, הסיבה היא, לא בגלל היתרונות הנ"ל של ההתמכרות, אלא בגלל החסרונות הנ"ל של ההתמכרות. אם לא היו להתמכרויות צד שלילי, הרי שהדבר הכי כיף בעולם היה, להתמכר למשהו שירגש אותך, שתאהב אותו, תשקיע בו וכולי.

נמצא אם כן, כי כל התמכרות מספקת לאדם צרכים רגשיים רבים וחשובים שגורמים לאדם להרגיש טוב. וזאת הסיבה שבגללה האדם מכור לדברים שונים. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? כיצד אפשר גם להנות מכל היתרונות של ההתמכרות, וגם לא להיפגע מכל החסרונות של ההתמכרות?

והתשובה היא, כי כדי להנות משני העולמות, לשם כך צריך איזון. איזון הוא מצב שבו האדם לומד להכיל בתוכו את שני הכוחות השונים. מצד אחד על האדם להכיל בתוכו את התשוקה ואת האהבה ואת החשק לדברים מסוימים, דהיינו כאילו להרגיש מכור אליהם ועל ידי זה להנות מהם יותר. אבל מהצד השני, בו זמנית על האדם לנסות לשמור גם מרחק רגשי מהדברים ולא להיות מכור אליהם.

השלמות היא, כאשר האדם משלב בתוכו גם את כוח ההתמכרות והתשוקה לדברים, אך גם יודע לשמור מהם מרחק רגשי ולהתייחס אליהם בפרופורציה הנכונה.

והשאלה היא: איך אפשר להגיע לאיזון הזה? איך אפשר להכיל את שני הכוחות האלו בו זמנית?

והתשובה היא, כי הדרך הפשוטה ביותר להרגיש טוב, היא על ידי זה שמתייחסים לדברים בצורה אמיתית. לדוגמא: אם פתאום מתחשק לאדם לעשות איזה דבר, האדם *לא* צריך לשמור על מרחק רגשי ממה שהוא עושה, אלא באפשרותו של האדם לתת לעצמו להרגיש תשוקה וחשק לדבר שאותו הוא עושה. וכך להנות מהדבר כאילו הוא מכור אליו.

אך כאשר הדבר אינו אפשרי לביצוע, או כאשר האדם מבין שהוא צריך להפסיק את הדבר שממנו הוא נהנה, במקרה הזה על האדם פשוט לשמור על מרחק רגשי ממה שהוא עושה ולא להיות מכור אליו.

ונסכם: על האדם לנסות להתייחס לדברים כפי מה שהם. איפה שאפשר להנות ממשהו, אפשר להרגיש מכור אליו. אבל איפה שצריך לשים גבול להנאה, צריך לשמור על מרחק רגשי מהדבר. וכך אפשר להנות מכל העולמות.

המאמר התמכרויות - מה טוב בהן? ומה טוב יותר מהן?

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il