אהבה - מערכות יחסים - בלי תודה בלי סליחה ובלי בבקשה.

אמירת תודה סליחה ובבקשה הן ביטוי רגשי של הערכה של האדם לזולתו. יחד עם זאת אם נתבונן היטב בעניין נראה, כי באהבה אמיתית באמת, אין צורך באמירת תודה / סליחה / בבקשה. והמאמר הזה נועד לספק נקודת מחשבה, בעיקר על הקשר הזוגי שיש בין האדם לבין המציאות. נבהיר רק כי ברמה המעשית בין בני האדם, לצורך הנימוס כן נהוג לומר בבקשה / תודה / סליחה. וכאן אנחנו רק רוצים להעמיק בעניין הזה.

ונתחיל לדוגמא מעניין בקשת ה"סליחה". מה היא בקשת סליחה? בקשת סליחה הוא מצב שבו האדם מצטער על משהו שנגרם בגללו, והוא מביע את הצער שלו ומבקש מהאדם השני לסלוח לו. ואם נתבונן היטב נראה, שבקשת סליחה היא בעצם אמצעי לשימור האהבה כדי שהיא לא תתקלקל.

אם בן אדם הולך ברחוב ונופלת עליו אבן. האם חברו יבקש ממנו סליחה? תשובה: לא. מדוע לא? כי זה לא קשור אליו בשום דרך. אז מדוע בעצם כן מבקש האדם סליחה אם זה שחברו נפגע ממנו כן היה קשור אליו בדרך כלשהי? תשובה: כי כאשר חברך נפגע ממך גם אם זה בטעות, זה כאילו משדר שאתה רצית לפגוע בו, דהיינו שאינך אוהב אותו. ולכן האדם מבקש סליחה. כדי להבהיר שלא הייתה לו כוונה לפגוע ושהוא מתנצל וכולי.

המשפט אומר "love means never having to say you're sorry" שתרגומו הוא, "אהבה משמעותה היא, שלעולם לא תצטרך לומר סליחה". גם בגלל שלעולם לא תפגע בחברך וממילא לא תצטרך לבקש את סליחתו, וגם משום שאם חברך יפגע ממך בטעות, אז זה יהיה ברור מאליו שאתה לא רצית לפגוע בו, וזה יהיה ברור מאליו שהאהבה קיימת למרות הפגיעה, עד לרמה הזאת שבה אין צורך לבקש סליחה.

כאשר יש אהבה אמיתית, אין צורך לבקש סליחה. אם האהבה לא חזקה מספיק, ואם תיאורטית ניתן לחשוב שהאדם רצה לפגוע בחברו, הרי שיש צורך לבקש סליחה. אך אם ברור מאליו שהאדם לא רצה לפגוע בחברו, במקרה כזה אין צורך בבקשת סליחה.

באהבה אמיתית כאשר האדם פוגע בטעות בחברו, זה ברור מאליו שלא הייתה לו כוונה לפגוע. בדיוק כפי שברור מאליו שהאדם לא ירצה לפגוע בעצמו. וכאשר האדם בטעות פוגע בחברו, הרי שכאילו הוא בכלל לא פגע בחברו, וממילא אין צורך בסליחה. בקיצור, באהבה אמיתית ללא תנאי, אין צורך בבקשת סליחה.

ועכשיו נתקדם לאמירת "בבקשה". אם נתבונן בעניין נראה כי אמירת בבקשה יש לה משמעויות שונות. משמעות אחת לדוגמא היה הכבוד שהאדם מעניק לחברו. החבר הוא לא עבד שלך והוא לא מחויב לעשות את רצונך. ולכן האדם מבקש בבקשה, כדי להביע את זה שהוא יודע שהדבר נעשה מבחירתו של חברו ולא מתוך הרגשת חובה כלשהי.

כמו כן, אמירת בבקשה היא כאילו סוג של תשלום קטן שהאדם משלם לזה שעוזר לו לפני ביצוע העזרה. אמירת בבקשה משדרת לאדם הערכה כלשהי על כך שהוא יכול לעזור לך. ובקיצור, אמירת בבקשה גורמת לאדם להבין שאתה מעריך את הרצון שלו לעזור לך וכולי.

ממי האדם לא צריך לבקש בבקשה? תשובה: מעצמו. מתי האדם כן מבקש מעצמו בבקשה לעשות משהו? כאשר יש אצלו התנגדות כלשהי לביצוע הפעולה. לדוגמא: אדם בדיאטה עובר ליד עוגה טעימה ומבקש מעצמו בבקשה אל תאכל את העוגה ותשמור על הדיאטה. ז"א איפה שיש אפשרות של התנגדות רצונות, הרי ששם צריך לבקש בבקשה.

ואהבה אמיתית ומושלמת, היא כזו שבה שתי הישויות הן ישות אחת. ובאהבה כזאת אין צורך לבקש בבקשה, בדיוק כפי זה שהאדם לא מבקש מעצמו בבקשה. ובנוסף, לפעמים האדם מבקש בבקשה כי לא נעים לו להטריח את האדם השני וכיו"ב. ובקשת הבבקשה כאילו מרככת ומרגיעה את זה שהאדם מטריח את חברו.

אך באהבה של אמת, כאשר האדם עושה משהו בשביל חברו, הוא אמור להרגיש שהוא עושה את זה עבור עצמו ממש. ולא אמורה להיות תחושה של אי נעימות בין שני בני האדם. ובמקרה כזה ממילא אמירת בבקשה לא נצרכת.

כיצד תגיב אימא לבן היחיד והאהוב שלה שיבקש ממנה "בבקשה" תני לי לאכול? וכיצד תרגיש האימא אם הילד האהוב שלה בכל פעם יבקש ממנה על כל דבר קטן בבקשה? תשובה: היא תרגיש חוסר נעימות והיא תבקש ממנו להפסיק לבקש בבקשה. כי אמירת הבבקשה משדרת כאילו האדם מרגיש זר. כי באמת אורח ואדם שמרגיש זר, מבקש יותר בבקשה בשביל הנימוס.

וכאשר האדם יותר מידי אומר בבקשה על כל דבר, הרי שזה משדר שהוא מרגיש זר. וזה כמובן פוגע. וזה ממילא אומר שבאהבה מושלמת, אין צורך באמירת בבקשה.

ועכשיו נעבור לאמירת ה"תודה". גם בעניין הזה ניתן לראות כי האדם לא אומר תודה לעצמו, אא"כ יש שם התנגדות רצון כלשהי. גם ניתן לראות כי התודה היא סוג של תשלום. גם ניתן לראות כי ככל שהאדם מרגיש יותר זר ומרגיש שעשו לו טובה יותר גדולה, כך הוא אומר יותר תודה וכולי. וניתן להבין שבאהבה אמיתית, הרי שבה אין צורך באמירת תודה.

ולא זו בלבד שאין צורך באמירת תודה, אלא שבאהבה אמיתית לכאורה שני הצדדים צריכים להרגיש תודה. ז"א גם זה שמעניק לחברו צריך לומר לו תודה, על כך שהוא נתן לו את האפשרות להעניק לו. כמו אימא שנהנית להעניק לילד שלה, והיא זו שמרגישה שהיא צריכה להגיד תודה לכך שהילד שלה נותן לה להעניק לו.

באהבה אמיתית, האדם צריך להיות כ"כ שמח מכך שהוא מעניק לזולתו, עד כדי כך, שהוא עצמו יאמר תודה לחברו, על כך שהוא נתן לו את ההזדמנות, להביע את האהבה שלו כלפיו. כך שברור שבאהבה אמיתית אין צורך באמירת תודה.

בנוסף, לאמירת תודה יש עוד משמעות, והיא שהיא ביטוי לכך שהאדם מרגיש הערכה מיוחדת לאדם שעזר לו. כאשר מישהו מעניק לאדם, האדם כביכול אוהב ומעריך אותו יותר מאשר קודם לכן. ולכן הוא אומר תודה. אם מישהו פוגע באדם הוא לא אומר לו תודה. אך אם מישהו מעניק לאדם, הוא כן אומר לו תודה.

ואם נתבונן בעניין נראה, כי באהבה אמיתית רמת האהבה צריכה להיות תמיד הגבוה ביותר. וגם אם חברך יפגע בך, אם האהבה אמיתית עליך לאהוב אותו כאילו הוא העניק לך. וכאשר האהבה מגיעה לרמה כזאת, ממילא אין שום משמעות לאמירת סליחה תודה ובבקשה, שהן כאילו מעידות על שינוי במצב הרגשי של האדם ביחס לחברו בגלל דבר כלשהו.

אהבה אמיתית היא כזו שמאפשרת לאדם להיות מי שהוא באופן טבעי. אהבה אמיתית מושרשת על דברים פנימיים שאין להם קשר להתנהלות החיצונית. בדיוק באותה העוצמה שהאדם אוהב את עצמו בלי קשר לדברים חיצוניים. וגם מי שלא אוהב את עצמו, הרי שזה רק בגלל שהוא כן אוהב את עצמו, וכן רוצה את הטוב עבור עצמו, ולכן הוא כאילו כועס על עצמו על זה שהוא פוגע בעצמו. ואכפת לו מעצמו רק בגלל שהוא אוהב את עצמו.

בכל מקרה, באהבה אמיתית האדם אמור להיות באופן טבעי מי שהוא. וכאשר רמת האהבה מגיעה לעוצמה כזאת שבה האהבה כ"כ חזקה וברורה, עד שגם אם האדם יפגע בחברו וגם אם הוא יעניק לחברו, עדיין רמת האהבה תישמר או רק תתחזק, במצב כזה באמת אין צורך באמירת תודה סליחה ובבקשה.

המאמר אהבה / מערכות יחסים - בלי תודה בלי סליחה ובלי בבקשה.

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il