מי אנו?!

שאלת מיהו "האני" והדרך להגשמתו בעולמנו מעסיקה אותי רבות ובעיני זוהי מהות הדרך הרוחנית. תהליך החיפוש, הבחירה, ההתנסות והשינוי המתמיד המתרחש בנו מתוך מודעות, הוא דרכנו לבריאת "האני" בחיים הנוכחיים. לכן, אין זה פלא שהתשובה אינה ברורה כל כך וגם אם מאוד נשתדל לתת מענה ברגע זה, תשתנה התשובה ברגע הבא וטוב שכך.

הרצון לגלות "מי אנו", התעורר בי כתגובה ספונטאנית להכרה, כי מציאות חיינו מושפעת באופן מוחלט ממי שאנו. ברבות הימים התברר לי כי החקירה החלה קודם לכן. כל המחפש ליצור מציאות אחרת דרך בחירה מודעת, כבר החל את המסע. ככל שהעמקתי בגילוי "האני שלי", על כל רבדיו, נכחתי שהנני בוחר באופן חופשי יותר את הדרך במציאות חיי.

כדי להבין מי אנו בהווה, בחרתי לגלות את "מסגרת הסיפור". כלומר לחפש מאין באנו טרם לידתנו... ולאן אנו הולכים לאחר מותנו...

ראשית המסע הפגיש אותי עם תורות רוחניות, אקסיומות מדעיות ואמונות שונות, שלא פעם סתרו זו את זו. את המקומות בהם קיימת מחלוקת ונפרדות באשר לאמת, זנחתי. ליבי ביקש אחר המקומות הבאים מאהבה, בהם יש אחדות וסובלנות כלפי האחר. בקלות ובטבעיות בלתי מוסברת, החל הפאזל להתרחב, ומרגע לרגע נהייה המידע אותו ליקטתי, לגוף ידע רב עוצמה שחלקו מצוי בשורות הבאות ובדפי האתר.

"מסגרת הסיפור" העלתה את השאלה המתבקשת, מיהו, מיהי או מהו הדבר שברא אותנו? על הניסיון ללמוד את "הדבר" באמצעות הגדרתו (כלומר, לשים גדר סביבו), ויתרתי מראש. זאת משום שבדרך זו מושא החקירה מצטמצם ואינו אובייקטיבי. על כן, במקום לחשוף אותו, בחרתי להיחשף אליו.

מתרוקן מאמונות שעבר זמנן ומתמלא ברצון כנה לדעת את מהותי, התחלתי מתנסה בחוויות עוצמתיות שהתרחשו בי וסביבי. באחד המקרים, כשבחרתי באופן מודע להיפגש עם... אקרא לו, "אלוהים", הרגשתי כ"כ קרוב עד כדי חלק "ממנו". היה זה הרגע שאחריו דברים החלו להתבהר. אלוהים משיעורי תנ"ך בביה"ס או מהקידוש ביום שישי, הפך לאהבה בכבודה ובעצמה. חסרת תנאים. חסרת מעצורים. הבנתי כי אלוהים הוא כל היש וכל האין, הטבע באשר הוא, המציאות האובייקטיבית והאמת המוחלטת.

כשהרגשתי וחשתי בנפשי ובגופי, כי הבורא חי דרכי, השתנו חיי בפנים ובחוץ ללא היכר. התפשטה בי ההכרה כי אנו רוח המתגשמת דרך בריאת מציאות חיינו. אנרגיה זכרית ונקבית שבחרה להתבטא כחומר בגוף אדם, כדי להתנסות בחוויות שלא יכלה לחוות אלא בעולם פיזי. זאת ע"מ שדרך בחירה טבעית וחופשית באהבה שאנו, נזכר במהותנו האחת, ונתפתח תודעתית. דרך התפתחות זו אנו לוקחים חלק בהתפתחותה והתרחבותה הטבעית של הבריאה כולה. זו ”מסגרת הסיפור“ שגיליתי. מסגרת המאפשרת לי להתבונן ולחקור בהמשך הדרך ובכתיבת שורות אלה את הוויתנו - מי שאנו בהווה...

אין ”אני קבוע“. כלומר אין בנו רכיב קבוע אותו ניתן להגדיר כ- ”אני". כל ניסיון לנכס זהות כלשהי למי שאנו, עולה בתוהו. שמנו, צרכינו, רצונותינו, אמונותינו, הדרך בה אנו תופסים את העבר והעתיד, כולם משתנים. כל דבר "שאנו" הוא בר חלוף ולכן אנו נמצאים בשינוי מתמיד. כל מי שאנו, רוח וחומר כאחד, עשויים מתדרים אנרגטיים בעלי אורכי גל ודחיסות שונים ומשתנים.

אין ”אני נפרד“. קיימות שלוש סיבות לתחושת הריחוק והנפרדות שאנו חווים מהאחר ומסביבתנו:
● הסיבה הראשונה נובעת מהדואליות של הקיום. אנו קולטים בחושינו רק את החומר. ההתנהגות הגלית של האנרגיה, אינה נתפסת דרך חמשת חושינו.
● הסיבה השנייה, היא אורך הגלים שאנו כבני אדם מסוגלים לקלוט. אדם, כלב וזבוב, יקלטו מציאות שונה בתנאים זהים, משום שאמצעי החישה שלהם קולטים אורכי גל שונים.
● הסיבה השלישית טמונה בתמהיל התדרים השונים הקיימים בנו. כלומר המציאות שבה אנו מבחינים כשלנו, מושפעת מהתדרים האנרגטיים שאנו. זו הסיבה שאירוע נקודתי, נחווה באופן שונה ע“י בני אדם שונים.

כאשר נכיר בכך שאנו חווים את המציאות באופן חלקי וסובייקטיבי, ונסכים להרגיש ללא פחד את האנרגיה האין סופית שלנו, נדע מי אנו באמת וניווכח עד כמה אנו דומים, ולמעשה... מארג אנרגטי אחד.

בהווייתנו (במצבינו בהווה), אנו משתנים ומתפתחים בדרך ליעוד ייחודי, משום שברובד החומרי אנו שונים. במקביל, אנו משתנים ומתפתחים בדרך ליעוד איחודי, משום שברובד הרוחני אנו אחד. ההבנה כי אנו תוצרים ויצרנים של אירועים שמימיים, מספרת על החיבור המוחלט בין הרוח שאנו לחומר שלנו בכל מקום וזמן. על כן, הצעידה "בשתי הדרכים" וההגשמה של "שני היעודים", מתקיימות באופן טבעי, סימולטאנית.

אסכם את "ממצאי דרכי", עד כתיבת שורות אלה, באמירה כי אנו יחידים, מיוחדים ומאוחדים בשל היותנו חלק אינטגראלי מהאין סוף. בגופינו סובבים אותם היסודות המבעירים את הכוכבים. בין שסיפור חיינו נשמע מפי תיאולוג המאמין כי הבריאה היא מעשה אלוהי ובין שהסיפור מוצג בתיאוריה מדעית הטוענת כי הבריאה מתמצה בתהליכים פיסיקליים וכימיים בלבד, התהליך הוא אחד:

באותה הדרך בה מתגשמת האנרגיה בחומר, משנה אותו ומשתנה באמצעותו... אנו נבראים ובוראים את הקיום שלנו והיקום שאנו - כאחד.