שפעת – האם היא בכלל מחלה ?

שפעת – האם היא בכלל "מחלה" ?

מבוא:
מי מאיתנו לא חלה בשפעת. מיליוני אנשים חולים בשפעת מידי שנה. יש כאלה שיחלו בשפעת אפילו מספר פעמים בשנה. אחרים יחלו בשפעת, למרבה ההפתעה, גם בימים חמים ובעונות שנה שכביכול לא ניתן היה לצפות לשפעת. יש אנשים שחולים בתסמיני השפעת, כולם או חלקם, מספר פעמים רב במהלך השנה. אחרים מסתובבים עם מיני שפעת, נזלת קבועה ואלרגיות שונות במשך חודשים. רק לאחרונה שמענו על כך שבתי החולים מתפוצצים מכמות החולים שצבאה על פתחיהם והתפוסה עברה את ה- 120% ! בכל שנה חוזרים מראות אלה שוב ושוב והציבור עומד חסר ישע ומפוחד מול המגיפה ההמונית הזו.
במרבית המקרים ממליצים הרופאים, ליתר ביטחון, על תרופות למצב זה, אפילו אנטיביוטיקה, אם מזהים "חיידקים שהתיישבו בגרון" (3).
מדוע מופיעים תסמיני השפעת ? האם באמת אנחנו קורבנות חסרי ישע שנופלים קורבן שוב ושוב בידי יצורים קטנים ובלתי נראים הגורמים לנו להשבתת הבריאות עד כדי מוות בקרב מבוגרים ? מדוע מדיווחים של משרד הבריאות כ- 2000 מבוגרים בשנה מתים "מסיבוכים של מחלת השפעת" ? מדוע החלשים גופנית לוקים יותר ב "סיבוכי שפעת" ? האם באמת אין לנו שום "תרופה" נגד השפעת על כל צורותיה ? מדוע תופעה זו נפוצה יותר בחורף מאשר בעונות אחרות בשנה ? האם החיסונים נגד שפעת יעילים, נחוצים ותורמים לבריאות ? כמה אמת יש בטענה שבכל שנה מופיעים וירוסים וחיידקים חדשים ש"קשה להתגבר עליהם" ? מדוע אנשים מסוימים חולים פחות באופן משמעותי בשפעת, ומדוע יש אנשים שפשוט חסינים בפניה ? מדוע "מגיפת השפעת" שפגעה בכל ארצות אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה פסחה דווקא על העם הדני ? האם השפעת היא בכלל מחלה ?
במאמר זה תקראו על תפיסה שונה לחלוטין, עד כדי מדהימה, להתייחסות שלנו לשפעת ומחלות החורף לסוגיהן. המושגים והרעיונות במאמר זה יראו לכם מוזרים, אולי הזויים, אפילו מופרכים, כיוון שהם נוגדים לחלוטין את התפיסה הרגילה שרווחת בציבור, מסיבות שונות. כמעט כל מטופלי ב- 12 השנים האחרונות חלו בשפעת בזמן זה או אחר לאחר התחלת הטיפול, כחלק מהתהליך שעברו. כולם עברו את השפעת בצורה ובאופן שלא הכירו מעולם בעבר, ללא תרופות ובקלות. והחשוב ביותר אחרי כן הרגשתם הייתה פשוט נפלאה, תחושה אמיתית של בריאות שאין דומה לה (1).
אז מה קורה כאן , על מה מדובר ? האם שפעת איננה מחלה מסוכנת, או אולי איננה בכלל מחלה ?

התפיסה הרגילה לגבי שפעת:
שפעת נחשבת למחלה אקוטית, כלומר מחלה קצרת מועד שבדרך כלל באה ונעלמת מעצמה תוך שבוע עד 10 ימים ללא כל טיפול. יחד עם זאת בהרבה מקרים ההתייחסות שגויה והטיפול הרשלני בה גורם לסיבוכים עד כדי מוות.
הרפואה מאשימה את הוירוסים והחיידקים בהופעת השפעת. במדריך מרק נאמר: "שפעת היא זיהום נגיפי הגורם לחות, לנזלת, לשיעול, לכאבי ראש, לתחושה כללית רעה ולדלקת של ריריות האף ונתיבי האוויר" (3). " מידי שנה בשנה , בסתיו ובראשית החורף, מופיעות התפרצויות נרחבות של מחלות נשימתיות הנגרמות על ידי נגיף השפעת" (3). "המחלה נפוצה בכל רחבי העולם". "הנגיף מתפשט באמצעות שאיפת חלקיקים מזוהמים שנפלטו בשיעול או בעיטוש של אדם חולה, או במגע ישיר עם הפרשות החולה. שימוש בחפצי בית מזוהמים עלול אף הוא לגרום למחלה" (3).
מדוע נגרמת ה –"דלקת הנגיפית" ? ומדוע אנשים רבים שנמצאים בחברת "חולים" אינם "נדבקים" ?
על שאלות אלה, ועוד רבות אחרות, הרפואה איננה יודעת להשיב.

מה הן תופעות המחלה ? הביטויים החיצוניים (סימפטומים) של "המחלה" ?
צמרמורות ותחושת קור יכולות לבשר את בוא השפעת. אצל חלק עולה החום בימים הראשונים שעשוי להגיע ל- 39.5 מעלות. התחושה היא של חולי וליאות כבדה, כאבים בכל הגוף, כאבי ראש, כאבים סביב העיניים. בדרכי הנשימה יורגש גירוי וכאב גרון, לעיתים תחושת בעירה בבית החזה, שיעול יבש ונזלת. לעיתים מחריף השיעול ומופיעה ליחה. העור, בעיקר בפנים, הופך לחם וסמוק, הפה והגרון מאדימים, העיניים דומעות ולעיתים ניכרת בהן דלקת קלה. במקרים חריפים יותר תופיע בחילה והקאה (3).
לאחר יומיים שלושה, תלוי בצעדים שנוקטים, נעלמים רוב הסימפטומים, החום יורד או נמשך עוד כמה ימים, שוב, תלוי בסוג הטיפול. במקרים של טיפול שגוי ימשכו הדלקת בסמפונות והשיעול אפילו 10-14 יום ובמקרים רבים היעלמות כל הביטויים המחלתיים מתארכת כ- 6-8 שבועות (3). התשישות והחולשה שבאה אחריה, במיוחד אם משתמשים באנטיביוטיקה, נמשכים מימים עד שבועות (3).
הרפואה מדגישה שהשפעת מופיעה בצורה של"מגיפה", דהיינו מספר רב של אנשים חולים בה באותה תקופה. לכן המסקנה של הרפואה היא שההדבקה בוירוס או חיידק היא הגורם לכך, מה גם שבדיקת דם תגלה את ההימצאות של "וירוס השפעת".

מניעת המחלה על פי הרפואה:
הרפואה ממליצה על חיסון מידי שנה. חיסוני השפעת מכילים נגיפים "מתים", או חלקיקים של נגיפים (3). הטענה היא שהחיסון הוא נגד זן אחד של וירוס אחד או 2-3 סוגי וירוסים (דרך אגב הטענה היא שיש מאות אלפי זנים של וירוסים). הטענה היא שמידי שנה מכינים חיסון שונה על פי תחזית של סוגי הוירוסים שיגיעו לארץ (3). לילדים וחולים מציעה הרפואה לקבל שתי מנות של חיסון בעונה. הרפואה מציעה להילחם בוירוסים גם באמצעות תרופות כמו : אמאנטאדין ורימאנטאדין שעשויות להגן משפעת של זן מסוים (3). אלה ניתנות במשך 2-3 שבועות ולפעמים עד 8 שבועות. יחד עם זאת מצהירה הרפואה שתרופות אלה עלולות לגרום לעצבנות, לנדודי שינה ולתופעות לוואי אחרות, במיוחד אצל קשישים ואצל חולים במחלות מוח וכליות (3).

הטיפול בשפעת על ידי הרפואה:
ההמלצה היא על מנוחה, שתייה מרובה של "נוזלים". היא ממליצה על תרופות כגודמת אצטאמינופן, אקמול, אופטלגין, אספירין, איבופרופן ונאפרוקסן. כמו כן היא ממליצה על תרופות ותרסיסים משחררי גודש באף. הרפואה טוענת ששימוש בתרופות בשלב מוקדם של שפעת מסייע להפחית את החומרה של החום ושל התסמינים הנשימתיים ולקצץ במשך הזמן שלהם (3). "זיהום חיידקי" מטופל באמצעות אנטיביוטיקה.

גורמי השפעת והטיפול בה על פי התפיסה העממית:
בציבור רווחת הדעה ששפעת היא אכן מחלה והמשך הגיוני של תהליך "ההצטננות" (17). כאשר הגוף נחשף לקור פתאומי ויוצא דופן, אם ממזגן או משינוי במזג האוויר, הגוף יעבור "זעזוע", ירידה דראסטית בחום הגוף, ויחלה (17).. לכן הם סבורים שיש להתלבש חם במיוחד בעונות המעבר, להימנע מרטיבות, לחות ורוח פרצים. להתהלך בלבוש קל במזג אוויר קר הוא מעשה בלתי אחראי, ונחשב כסכנת נפשות ממש (17). אחרים מאמינים שהקור מעודד את ההתרבות של החיידק או הווירוס של השפעת (,13,17). לכן טוענים שהשפעת נפוצה בעונת החורף, בסתיו ובאביב (עונות המעבר). בכל מקרה ההסתכלות על השפעת הינה כעל תופעה שלילית, כהתקפה של גורם חיצוני או יציאה מאיזון בגלל חשיפה לרוח קרירה ואי שמירה על חום הגוף (13, 17).
כמניעה וטיפול במחלה הציבור משתדל לשמור על חום הגוף, לשתות חם, תה עם לימון, או עם דבש או עם חלב ויש שמציעים לשתות מרק עוף. אחרים לוקחים תרופות טבעיות, אכיניצאה, פרופוליס, ויטמין C ותוספות מזון אחרות, צמחי מרפא או תרופות הומיאופטיות. כל התרופות "הטבעיות" או "תרופות הסבתא" מיועדות או להקל על הסימפטומים או כביכול "לחזק" את המערכת החיסונית במלחמתה במחלה".
למעשה אין שום עדות שכל הפעולות האלה תורמות במשהו להקטנת הסבל או לקיצור משך המחלה ויותר מכל למניעת חזרתה שוב ושוב.
ההנחה שהשפעת מתפתחת טוב יותר בגלל הקור מופרכת. נתונים סטטיסטיים מראים ש- 37% ממקרי השפעת באירופה מתרחשים בסתיו, 29% באביב ורק 21% בחורף ורק כ- 13% מופיעים בחודשי הקיץ (13, 17). נתונים אלה סותרים את כל ההנחות הקודמות, או אולי הניחושים לגורמי השפעת. האם זה הקור ? האם זה הווירוס או החיידק ? האם הצירוף של שניהם ? יתר על כן, אם "גורם" איננו מספיק לבדו לגרום למחלה הוא איננו גורם !! הרי ההגדרה המדעית של "גורם" היא שהימצאותו גורמת למחלה, מחייבת את הימצאות או התפתחות המחלה. ובכלל הווירוס נמצא הרי בכל מקום ואיננו נעלם מהשטח לעולם, שהרי אם הצלחנו להעלים אותו על ידי תרופה זו או אחרת מהיכן הוא מופיע שוב ותוקף את קורבנותיו ? מדוע יש זמנים שהוא מצליח להרים ראש ? האם משהו בנו, בגופנו, מעודד את זה ? ומדוע חולים בשפעת בקיץ, אפילו בימי חמסין ? וכיצד זה שכל בעלי החיים, שמתהלכים בגשם, בקור מקפיא וברוח ללא לבוש במשך כל חייהם, אינם חולים או מתים משפעת ? הרי אין שום הבדל מהותי בין מבנה הגוף, בביוכימיה, בפיסיולוגיה וביכולות הטבעיות של בעלי החיים היונקים לשמור על בריאותם לאלה של האדם. האם האדם נחות יותר ביכולותיו לשמור על בריאותו משאר בעלי החיים בטבע ?

שפעת בתפיסה של גישת ההיגיינה הטבעית

כפי שאנחנו רואים "גורמי" השפעת, על פי הרפואה, אינם ניחנים בעקביות. פעם הם גורם ופעם לא. אצל אדם מסוים הם "גורם" ובזה שלידו לא תדבק המחלה. האם לזה יקרא "גורם" ?
ההיגיינה הטבעית איננה שוללת את קיומם של החיידקים, אפילו בתוך ההפרשות מהפה והאף, היא רק טוענת, ואני אנסה להוכיח זאת בהמשך, שלחיידקים אלה אין שום קשר ישיר להיווצרותה של השפעת !!!
אני יודע שלרבים מהקוראים אני מציג כאן טענה מהפכנית, אפילו כפירה מוחלטת באושיות אמונתם, כפי שהשתדלו להחדיר אותה למוחנו מילדותנו. אם כך הרשו לי להצהיר את הצהרה הבאה:
החיידקים מצויים על העור שלנו, בהפרשותינו, בפינו ובדרכי הנשימה שלנו תמיד גם כשאין האדם חולה בשפעת, אולי רק בכמויות קטנות יותר (13, 17). תפקידם של החיידקים בעולמנו הוא לא לתקוף בני אדם, אלא לחסל חומר אורגני מת, דהיינו פסולת. כל יצור מת, או תפוח שייפול לקרקע ירקב ויפורק על ידי חיידקים ויחזור לאדמה כעפר. אם כך, תפקידם של החיידקים בעולמנו הוא לחסל את הזבל ולנקות את הסביבה. חיידקים אינם אוכלים ואינם מסוגלים לאכול חומר חי, כלומר גוף חי, ולכן באופן עקרוני לא יכולים לגרום לנזק משמעותי לגוף בריא (8, 13, 17). אם החיידקים או הווירוסים שנמצאים על ובתוך גופנו תמיד יכלו לאכול, או כפי שמפחידים "לטרוף" בני אדם חיים המין האנושי היה מחוסל כבר מזמן. וכיצד זה ששרדנו אלפי/מיליוני שנים לפני שהיו רופאים, חיסונים ואנטיביוטיקה ? הרי ברור שתנאי החיים של פעם היו הרבה פחות נוחים, על פי הרפואה, למניעה של שפעת ודלקת ריאות. הם התלבשו פחות, נרטבו יותר, סבלו מקור ולחות ושרדו. יותר מזה, מיליוני אנשים בעולם נחשפים לקור עז, לפעמים עד לקיפאון של חלק מגופם וחוסר תנועה ממש, לאחר מכן מפשירים וחוזרים לפעילות רגילה לחלוטין ללא כל נזק. כל זה במקביל להימצאות חיידקים ווירוסים על האדם ובתוך גופו.
מתעוררת כאן שאלה נוספת – אם החיידקים והוירוסים בעזרת הקור יוצרים מחלה, מדוע מחלות חורף מתבטאות בצורות שונות אצל אנשים שונים, הצטננות, שפעת, ברונכיטיס, דלקת ריאות, מדוע לא בצורה אחידה ?
ד"ר שלטון כותב שנהג להתהלך בלבוש קל ביותר בימות החורף הקרים. האנשים מסביבו שהקפידו להתלבש היטב הזדעזעו ממש למראהו והזהירו אותו שיחלה בדלקת ריאות וימות. רבים מאותם אנשים שהקפידו להתלבש היטב בכל עת מתו על פי עדותו של ד"ר שלטון הרבה טרם זמנם משום שסירבו לקבל את דעתו שדווקא הם גורמים לעצמם נזק בהרגלי חייהם ומועדים לחלות בשפעת ובדלקת ריאות (13).
ד"ר שלטון מעיד שראה כלבים, סוסים, שפנים ופרות שרעדו מקור ולאחר מכן מתחממים ברפת ובאורווה וחוזרים לפעילות מבלי לחלות בשפעת (17). פעם שכנע ד"ר שלטון מגדל עופות, שבחורף היו מתים אצלו הרבה עופות, לאוורר ולקרר את הלול. בעקבות כך ירדה התמותה לקרוב לאפס !!
באירופה ישנם מועדונים שחבריהם טובלים עצמם במי אגם קפואים בכל עונות השנה. בחורף הם נאלצים לעיתים לשבור את הקרח כדי לטבול והם אינם חולים בשפעת או בדלקת ריאות, שאם כן הם היו מפסיקים את ההרגל המסוכן (17).
כל האמור לעיל מוכיח שקור, רטיבות, לחות אינם תנאי מספיק לחלות בהצטננות, בשפעת, ברונכיטיס או בדלקת ריאות. ידוע הסיפור על גבר ואישה שהתרסקו בתאונת מטוס לתוך שלג עמוק, זחלו למחילה ושרדו שם 35 ימים ללא מזון, מזרן, שמיכות וחימום, רק על מי שלג בקור של מינוס מספר מעלות. כאשר מצאו אותם בריאותם הייתה מצוינת (9).

מה הסיבה לשפעת ו"למחלות החורף" ?
הסיבה הבלעדית להיווצרות השפעת הינה ריכוז גדול ובלתי נסבל מבחינת הגוף של רעלים בדם ובתאי הגוף. קור עז, כמו חום קשה, או ארוחה כבדה הם תנאי מסייע אבל בשום אופן אינם הגורם (21).
בעולמנו מצויים בשימוש האדם עשרות אלפי חומרים כימיים. חומרים אלה חודרים לגופנו דרך האוויר, המים והמזון התעשייתי המרוסס והמעובד. חומרים אלה הולכים ומצטברים בדמנו ובתאי הגוף עד לדרגה שאיננה נסבלת מבחינת הגוף (20, 21). הגוף, בעזרת מערכות הניקוי וההפרשה, עושה מאמץ קבוע כדי לשמור על רמת ניקיון נסבלת שאיננה הורגת אותו. רמה זו איננה מושלמת ודרושה פעולה חזקה יותר כדי למנוע מחלה כרונית בעתיד. מערכת העצבים, או ליתר דיוק כמות האנרגיה החשמלית הזורמת בה, קובעת את מידת היעילות של מערכות הניקוי וההפרשה. אנרגיה זו מחולקת באופן רגיל לפעולות השונות של אברי הגוף. כאשר מוטל עומס נוסף כל שהוא על מערכת מסוימת, למשל מערכת חימום או קירור הגוף, יורדת במקביל כמות האנרגיה שמוקצית לפעולת מערכות הניקוי וההפרשה (21). עובדה זו גורמת לירידה בתפוקה של הכליות והצטברות של פסולת בגוף. כאשר דרגת ההרעלה עולה לרמה מסוכנת מפעיל הגוף מנגנון חירום של הפרשת הפסולת באמצעות ליחה, נזלת וזיעה כדי להציל את עצמו מהרעלה קשה וממוות (21). הסוג וכמות ההפרשה תלויים במגבלות וביכולות של הגוף עצמו ובדרגת הרעילות בגוף ולא בדרגת הקור. אדם שניחן באנרגיה עצבית גבוהה ואולי גם בדם נקי יחסית יכול לקפוא מקור להפשיר ולהמשיך את חייו כרגיל ללא שום סימני מחלה, בדיוק כמו בעלי החיים בטבע. סיפורי האנשים שסבלו כפור במחנות הריכוז של הנאצים הם דוגמא מצוינת לכך. גם ד"ר פז' שרצה להוכיח את העובדה שקור קיצוני לכשעצמו אינו גורם למחלה ישב שעה שלמה עירום לחלוטין לפני חלון פתוח בקור של מתחת לאפס מעלות. הוא כמובן לא חלה אפילו בהצטננות קלה (17, 13).
ובכן, ההיגיינה הטבעית מראה שהחכמה הפנימית של כל תא חי, ושל האורגניזם כולו המורכב ממיליארדים של תאים, מובילה אותו תמיד לעשות את הדרוש כדי לשפר את מצבו. מיליוני תהליכים ביוכימיים מתרחשים בגוף מידי שעה. האם מישהו מאיתנו מודע לקיומם או לאופן התרחשותם ? ברור שהתא החי הוא היצירה המושלמת והמורכבת ביותר על פני כדור הארץ. החוכמה הגנטית שטבועה בתא מאפשרת לו לבצע באופן עצמי מיליוני תהליכים מורכבים שאף מדען עדיין לא גילה. האם מכונה כזו יכולה לטעות ?
אם כך השפעת כלל וכלל איננה מחלה, אלא תהליך שיקום והבראה יזום, גאוני של הפרשת הפסולת המזיקה מחוץ לגוף כדי לשמור על החיים (21). מנקודת מבט זו המלחמה של כל שיטות הטיפול בתהליך ההפרשה וניסיון לעצור אותו בדרכים שונות ולו רק כדי להקל על סבלו של החולה הוא מעשה לא חכם ולפעמים קטלני.
החיידקים שתמיד ימצאו במקום שבו קיימת פסולת, הפרשות, ליחה, מוגלה, נזלת מגיעים לאחר שתהליך הניקוי התחיל על ידי הגוף ולא לפני התהליך. כיוון שפער הזמנים הזה הוא אפסי כמעט מגיעה הרפואה למסקנה שהחיידקים הם הגורמים להופעת סימני המחלה, כיוון שכמותם גדלה באופן משמעותי כאשר כמות הפסולת גדלה. וכך יוצאת הרפואה כהרגלה במלחמת חורמה בתוצאה של המחלה ולא בסיבה האמיתית לה, בגורם שיצר אותה באמת. מיליארדי דולרים מוצאים באמצעות "חיסונים" מידי שנה על מעשה איוולת זה שתרומתו לאחר מכן ליצירת מחלות בגופנו רבה מאוד.

הטיפול על פי גישת ההיגיינה הטבעית:
במצבי רעילות גבוהים בגוף יוצר הגוף מעין התפרצות וולקנית, געשית יזומה וזורק את הרעלים החוצה באמצעות חומרי ההפרשה. אם אנחנו מפריעים לתהליך זה על ידי החדרת חומרי רעל, שקרויים תרופות, או על ידי מזון שבמצב זה אינו מתעכל, משום שכרגע הגוף עסוק בהישרדות, אנחנו מעכבים את תהליך הניקוי העצמי ומאריכים את משך המחלה. השפעת החמורה ביותר יכולה להגיע לסיומה במינימום סבל תוך 2-3 ימים אם ננהג בה נכון (9).
הסיבה שתרופות וחיסונים בולמים, לא תמיד, את המחלה היא משום שהם מדכאים את פעולות ההפרשה, כלומר את פעולות ההחלמה וההבראה העצמיים של הגוף (18). מעשה איוולת זה יעצור את חומר הרעל בגוף ויגרום לסיבוכים מיותרים: דלקת הסימפונות, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ובהמשך אפילו אלרגיות ואסטמה. החנקה חוזרת של מחלה אקוטית כמו שפעת גורמת להישארות חומרי הרעל בגוף ויוצרת את הבסיס להיווצרות כל המחלות הכרוניות כולל סרטן (21).
הצעד הראשון ביחס לשפעת הוא להבין שבמקום להתייחס לשפעת על כל הסימפטומים שלה כאויב לשלמות הגוף, כתהליך הרסני לגוף יש להתייחס אליה בדיוק להפיך, כאמצעי מנקה, מציל חיים ובונה בריאות. מי שעדיין לא משוכנע בכך יחזור לראשית המאמר ויביט על תיאור המחלה ומשכה והסיבוכים שלה על פי הרפואה. הרפואה מדברת על משך החלמה של עד 8 שבועות. לעומת זאת, הסיכוי ששפעת שמטופלת על ידי צום ותזונה נכונה תימשך מעל מספר ימים וההחלמה הסופית תעלה מעל 7 ימים הוא קלוש ביותר. אבל מה שחשוב יותר הוא התחושה הנפלאה של בריאות עצומה והמידית כמעט שבאה בעקבות הטיפול ההיגייניסטי, בניגוד לחולשה הממושכת שחוזה הרפואה לאלה שמטופלים על ידה באמצעות תרופות ובמיוחד אנטיביוטיקה. כמובן שהטיפול הטוב ביותר הוא המניעה ולא החיסון השנתי שמוסיף הרעלה וזיהום לגוף ומכניס מיליארדים לכיסם של יצרניו. אין שום היגיון בלנסות להבריא את הגוף על ידי זיהומו ברפש של חיידקים ונגיפים מומתים (חיסון). זו היא חשיבה לא הגיונית ולא מדעית. גוף האדם איננו זקוק לתזכורת כדי לבצע את פעולות החיים (8, 9-17, 21). החיסון הטוב ביותר הוא אורח חיים בריא ששומר על דרגה גבוהה של ניקיון של נוזלי הגוף.
בני ליאור בן השנתיים וחמישה חודשים מתהלך מרבית הזמן יחף, על ריצפה קרה במיוחד, הוא מתרוצץ בחוץ לפעמים עירום לחלוטין ומסרב להתלבש כאשר בחוץ שורר קור עז. אף לא פעם אחת גרם לו הדבר לנזלת, לחום להתקררות או לשפעת אף על פי שמעולם לא קיבל חיסון כל שהוא. לעומת זאת כאשר הוא סוטה במקצת מהתזונה וחוטף מחוץ לבית פריטים שאינם מצויים בתזונתו הרגילה גופו מפתח נזלת שעוברת תוך 1-2 ימים ללא שום סיבוך. גם אני ביצעתי על גופי ניסויים במשך 12 השנים האחרונות. לא אחת ניסיתי "להדביק" את עצמי בנזלת או שפעת על ידי היצמדות לאנשים חולים. מעולם לא נדבקתי.
לעומת זאת כאשר סטיתי מתזונתי הרגילה או הגזמתי באכילה מיד למחרת התמלאתי ליחה ונזלת שנעלמה תוך 2-3 ימים. ניסויים דומים בוצעו על ידי כל רופאי ההיגיינה הטבעית בכל הזמנים והניבו את אותן התוצאות (13). ניסויים אלה מאשרים את העובדה שהעלייה בכמות חומרי הפסולת בגוף הינה הגורם לנזלת, לליחה ולשפעת ולא שום דבר אחר.
קובי, מטופל באמצעותי מזה כ- 3 חודשים בגין יתר לחץ דם ועודף משקל. לפני כשבוע אמר לי קובי – "אני ממש בהלם, זה החורף הראשון מזה שנים שעדיין לא חליתי בנזלת או שפעת, בכל שנה עד עכשיו הייתי כבר חולה לפחות פעמיים" (קובי מוכן לדבר עם כל פונה). זה מה שקורה לגוף שעובר לחיות על פי חוקי החיים והבריאות, הוא פשוט מפסיק לחלות.גוף כזה מסוגל לנקות את עצמו באופן שוטף משום שהאדם איננו מוסיף חומרי הרעלה חדשים מידי יום בכמויות של קודם. עקב כך עולה רמת האנרגיה העצבית בגוף, תפקוד הכליות, הכבד ואברי ההפרשה טוב יותר והוא שומר על דרגת רעילות נמוכה יחסית ואין לו צורך ביצירת משברי ניקוי חזקים בצורה של שפעת.
בתקופת מלחמת העולם הייתה דנמרק במצור ימי. סוגי מזון רבים נמנעו מהאוכלוסייה והם נאלצו לחיות במשך 5 שנים על מזון מיצור עצמי, פשוט וטבעי יותר. התמורה שחלה בבריאות העם הדני הייתה מדהימה. המדינה היחידה באירופה שמגיפת השפעת פסחה עליה הייתה דנמרק. במהלך 5 השנים ירדה התמותה בדנמרק ב- 17% וכמות ניתוחי המעקפים פחתה באופן משמעותי. לאחר המלחמה שבו אזרחי דנמרק להרגלי האכילה הקודמים ולרמת הבריאות הירודה של לפני המלחמה (5-7).

סיכום:
תרופות כימיות וטבעיות, תוספי מזון, ויטמינים בגלולות, חיסונים רגילים והומיאופטים אינם התשובה לתופעת השפעת (18). לא רק שהם אינם יכולים להוריד את רמת הרעילות הפנימית, אלא הם אף מוסיפים עליה. הצלחתם הזמנית של חומרי רעל שונים וטיפולים אלטרנטיביים לדחוק את הסימפטומים של השפעת אינה מעידה על השתפרות המצב הביוכימי הבסיסי של הגוף ולמעשה הינה מעשה רמייה, אשליה ואחיזת עיניים שיש לה השלכות קשות על הבריאות העתידית.
תזונה שמיועדת לאדם מטבע בריאתו, ניקוי תקופתי של הגוף, הימנעות משימוש בחומרי רעל מסוגים שונים הם הדרך להגעה לבריאות מושלמת בכלל ולהימנעות מוחלטת משפעת. שפעת מעידה על כך שהגוף איננו נקי, שיש מידה לא מבוטלת של פסולת בגוף שאם לא תסולק ביסודיות היא עלולה לגרום למחלות קשות בעתיד. טוב שבמצב זה הגוף כופה עלינו שפעת, תהליך עצמי של ניקוי, אולם יש להבין שגם אם השפעת הינה תהליך ניקוי טבעי וחיובי היא איננה תהליך ניקוי יסודי. היא בסך הכל מפחיתה את רמת הרעילות בגוף לדרגה נסבלת על ידי הגוף בנקודת זמן נתונה (5). לכן מומלץ לעשות מאמץ עקבי ולאורך כל החיים להעלות את רמת הניקיון הפנימי של הגוף באמצעות סידרה של פעולות שכלולות בגישת ההיגיינה הטבעית. זו הדרך הבטוחה ביותר למניעת של מחלות אקוטיות וכרוניות במדינה שהסטטיסטיקה של המחלות הגיעה לשיאים חדשים ולשפל המדרגה (4).
ד"ר אשחר ערן הקים ומנהל את המרכז ללימודי היגיינה טבעית ומדעי הבריאות והתזונה.
מוסמך לבריאות הציבור ( M.P.H ) ומדעי הרפואה מהאוניברסיטה העברית י-ם, הפקולטה לרפואה, הדסה וד"ר לנטורולוגיה (רפואה היגייניסטית) מטעם אוניברסיטת Bernadean בארה"ב.
ד"ר אשחר מטפל בכל סוגי המחלות הפנימיות באמצעות גישה זו. הוא היחיד בארץ שיכול להבטיח החלמה מלאה מהמחלה.

אתר הבית:

מקורות target='_blank'>www.dreshkhar.com


מקורות למאמר באתר הבית הנ"ל.