זוגיות שמתחילה מהתאהבות, עוברת לאחר מספר חודשים לשלב האהבה, במהלכו מתגלים בפנינו חסרונות בן/בת הזוג. אבל, אין הכרח שגילוי זה יהרוס זוגיות, זאת בתנאי כמובן שאנחנו מתמודדים עם הבעיות ולא מתעלמים מהן.
במסיבת
רווקים/מסיבת רווקות שאני מנחה אני פוגשת חתן או כלה שמלינים באוזניי ממקום כואב על אתגרים בתוך זוגיות בה הם נמצאים. משום מה הם מביאים איתם ציפייה שערב החתונה יחולל מהפך ושינויים.
אכן, ליל החתונה הינו לילה של אופוריה קסומה, שעות יפות של קדושת הנשואים לערב אחד מיוחד, חיוכים, ריקודים ואושר רגעי שממנו בעצם ממשיכה זוגיות בדיוק כשם שהייתה קודם לכן. כן, כן, בדיוק אותו הדבר. שום שינוי לא יתחולל אלא אם באמת נרצה בו ונעבור יחד תהליך זוגי.
ההתחלה
קופידון אל האהבה יורה חצים לכל עבר. לעיתים החצים פוגעים בשני גופות זרים וגורמים לחיבור והתאהבות מרגשים ומפתיעים בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון לשניהם. גבר רואה אישה שמושכת אותו ושולח אליה מבט עורג. היא קולטת את עיניו הבוהות בה ומחייכת לעברו. כל סיפור אהבה מתחיל במבט ההוא, ברגע הראשון שבו ראינו אחד את השנייה - רגע ההתאהבות. יש שיאפשרו לליבם להיפתח ויסחפו עם החוויה, ויש שיתנו לפחדים שלהם לנהל אותם ויביאו איתם חומות של הגנה. חווית ההתאהבות שונה מאדם לאדם אך מה שניתן לומר בבטחה לאחר מחקרים רפואיים הוא שאם באמת התאהבתם המוח ישחרר כמויות גדולות של הורמוני התאהבות לכל הגוף ותימצאו בתקופה מרחפת ומאושרת, תהיו לא מרוכזים ובעיקר מלאים בציפייה אינסופית לפגוש את מושא ההתאהבות ותרצו לחוות כמה שיותר חוויות במחיצתו.
התאהבות ואהבה
מסע ההתאהבות ההורמונאלי נמשך בין שמונה חודשים לשנה, וכשם שקופידון היה עיוור – כך גם האהבה. "סם ההתאהבות" שמשתחרר מהמוח בתקופה זו גורם לנו להיות "עיוורים/ מסנוורים" מאהבה. ביטויים כגון "אהבה עיוורת" או " מסנוור/ת מאהבה" מתאימים מאוד לתקופה בה מתחילה זוגיות. זו תקופה של הכרות ראשונית, בה זו כל אחד מביא את המהות הראשונית והמאוהבת שלו. נתינה וקבלה, התרגשויות מחוויות של ביחד ("הנשיקה הראשונה", יחרטו בליבנו לעד. בתקופה זו של תחילת זוגיות איננו ערים כמעט לחסרונות של בני זוגנו. יתכן אף שנעדיף להתעלם לחלוטין מתכונות אופי שבעצם יהוו לנו אתגר ממשי לקיומה של זוגיות. ואז לאט, לאט עם חלוף החודשים תופסק הזרמת "הורמוני האהבה" למחזוריות הדם וננחת לקרקע המציאות. אז מתחילה האהבה.
האידיאולוגיה הרומנטית מדברת על זוגיות ואהבה אידיאליות. משפטים מרגשים נכתבו בשמה על ידי תרבויות העולם השונות בספרים בסרטים ובשירים: "את האחת והיחידה", "נחיה יחד לנצח נצחים", "את כל עולמי" ועוד.
ואולם, בעת המעבר לתקופת האהבה של זוגיות, קרוב לוודאי שנבין כי הרצון שלנו להישאר בזוגיות קשה להגשמה במיוחד אחרי שהעיניים נפקחו וגילינו שהאהבה שלנו לא "אידיאלית". אבל בפנים בתוך תוכנו נאמין שזה באמת אפשרי.
הפשרה
יש אנשים שיבחרו להישאר בתוך אתגר של קיום זוגיות מתוך מחשבה "לאחר מכן זה ישתנה" או "אחרי החתונה זה יעבור" – אז זהו שלא! זה לא הולך להשתנות אם לא נבחר במודע לעשות שינוי מרצון מלא בנושא. כאן בעצם מתחילה הדילמה וצפות השאלות האמיתיות: "למה אתה חושב שזה ישתנה? " אה...", יאמרו לי, "הבעיה היא תמיד בבן זוגי ולכן הוא צריך להפטר ממנה". תחושת האשמה והרגשה ש"הוא עושה לי את זה במכוון" תתלווה תמיד לעצם קיומה של זוגיות זו.
באהבה צריכה להיות פשרה מסוימת – לא תמיד חייבים לראות הכל כמות שהוא. יש צורך בהסתגלות על מנת להגיע למקום שיעשה לשני בני הזוג טוב, כך שיפגשו יחד בחצי הדרך של זוגיות. פשרה זו יכולה להיעשות באחת משתי דרכים:
1. אני הולך לשנות את הגישה שלי כלפי אותו הנושא שמהווה לי אתגר. אני לוקחת אחריות מלאה על עצמי בכדי ליצור פשרה שנכונה לי בתוך זוגיות. אסתגל לאתגר בבן זוגי והפשרה תהיה לי טובה.
2. בשיחה כנה למול בן זוגי אציין בפניו כי נושא זה ממש מקשה עלי לקיים עמו זוגיות אוהבת שעונה על כל הצרכים שלי, ובן/בת הזוג ייקחו אחריות מלאה ויבצעו שינוי שיהווה מחווה נפלא לזוגיות, מתוך רצון אמיתי וכנה לחיות יחד.
אשליה חיובית
אנשים יקרים, אהבה אינה עיוורת. אבל רצוי שהראיה שלה תהיה קצת מטושטשת, לכן יש צורך לעגל פינות ולהתפשר איפה שאפשר ונכון לי בתוך מרחב הגבולות האישיים שלי (לא להיות במקום של ביטול או ויתור עצמי) . מומלץ , לא להתמקד דווקא במגרעות של בן/בת הזוג – לא חייבים לשים דגש מכוון על הגרוע אלא ניתן לראות המון דברים אחרים חדשים וטובים בבני הזוג. הפשרה כאן באה ממקום מודע – קוגניטיבי . היא תהיה טובה ומועילה לאהבה ולקיומה של זוגיות שלנו.
אשליות חיוביות חשובות מאוד לקיומה של זוגיות מאושרת, היות ואי ראיית המציאות האמיתית הזוגית כפי שהיא תביא אותנו לאושר אמיתי. מותר לנו לטשטש מעט את הפחות טוב בכדאי להיות מאושרים! ואולם, אסייג ואומר אין לבצע פשרה ממקום של ויתור עצמי או ביטול הצרכים האישיים שלי, אלא ממקום בריא ואוהב שיודע להעריך באמת את קיומה של זוגיות אוהבת בה אני נמצא/ת.
לימור בנדל
סקסולוגית , מגשרת ויועצת זוגית
מפתחת שיטת BANDEL לזוגיות ומיניות מודעת
יעוץ אישי , יעוץ זוגי וגישור