בחיינו המשימתיים, העמוסים אנו סופגים סוג של אלימות. האלימות מגיעה מהכבישים, מהחדשות, מציפיות החברה והסביבה. מה אנו עושים עם האלימות? משחררים על אדם אחר? סובלים מהפרעות אכילה? בולעים ומדחיקים? טכניקת פורקן רגשי מבוקר זוהי מיומנות נרכשת לשחרור האלימות הזו בצורה מבוקרת ומדויקת. לאחר הפורקן מגיעה תחושת שחרור, שמחה,ריפוי,זרימה ושקט פנימי.צריך פשוט לרצות מספיק- והנה אני שם!לקחת אחריות על חיי הטובים.
כל אחד הרגיש לא פעם, שאפשר פשוט להתפוצץ מרוב עצבים! שהסוף ממש קרוב... עם הזמן, למדנו "להרגיע". למדנו לשמור בבטן.... לשלוט בעצמנו... כל זה טוב ויפה, אבל יש לזה מחיר!
עצבנות + מתח + תסכול + כעס + דכדוך + תעוקה + תחושת כשלון + אובדן + ייאוש + כל רגש רע... כמוהן כטיפות רעל הזורמות לנו במחזור הדם ולא מצאו מוצא...
ככל שהעוצמה גבוהה יותר, וככל שרבים הסיבות וככל שהן מתמשכות יותר כך גם הנזק המצטבר קשה יותר. אי אפשר לברוח מזה. זו פיזיולוגיה פשוטה ובלתי נמנעת. רבים וטובים מטיפים להשקפת עולם סובלנית ומקבלת... רגועה ולוקחת בקלות. אני איתם.
התועלת עצומה למי שמקיים כך את אורחות חייו. אך כל בר דעת יודע שלמרות התמורה הנפלאה, לא ניתן להימנע מרגשות שליליים ואני אפילו לא משוכנעת שכדאי להימנע מהם לחלוטין, שהרי בכל זאת עלינו להשתתף במאבקים צודקים ולקחת חלק פעיל במסע החיים המפרך ואף לבוא במגע עם עוולות ומאורעות קשים (לא עלינו).
החוכמה אם כן היא למצוא פורקן רגשי. פורקן לגיטימי. פורקן מטהר. פורקן זמין ומזמין. הפורקן הרגשי כמוהו כפיצוץ מבוקר. אסור שנפרוק על אהובינו ועל שאר סובבינו. אסור שנשמור בבטן ונשלם על כך מחיר בריאותי כבד (כגון השמנה, אולקוס, שטף דם במוח, סרטן ועוד מיני מרעי בישין
(ישמרנו אלוהים)...) ואף מוטב לנו שלא נפרוק על רכושנו שלנו ובוודאי לא על הרכוש של זולתנו. לא נותר אלא לפרוק בדרכים המתעלות את האנרגיה הנגטיבית לכיוון פוזיטיבי.
מטבע הדברים, כמו בכל פיצוץ מבוקר, אכן מתרחש פיצוץ. מכאן אתם למדים שלא ניתן להימנע מהוצאה והחצנה של האגרסיות, של אותם מצבורי רגש שלילי. על כן, כל שעליכם לעשות אם הינכם חפצים בטובתכם, לאתר חיש קל בסביבתכם הקרובה, חוג או סדנא שזהו ייעודם – פורקן רגשי אקטיבי בקבוצה.
חשוב לציין שהפורקן הרגשי נדרש על בסיס קבוע – בשל העובדה הפשוטה – החיים נמשכים ובתוכם המטען השלילי גם הוא מגביה ראש ... עד הפורקן הרגשי הבא.
מה מתרחש בסדנא או חוג שכזה ?
אין טעם כאן לתאר ולפרט. וכי מה התועלת שתמצאו בכך ? בהעדר חוויה בגוף ראשון – על בשרכם, לעולם לא תקבלו מושג ממשי והנכון לכם – אמיתי בעבורכם. הדבר דומה
לשחייה. מי ששחה יכול לתאר ולתאר. מי ששמע את התיאורים – מאלפים ככל שיהיו לא ידע מהי עד שיואיל ויטבול את גופו במים... ישתכשך בהם... ילמד שחיה - כל השיעורים הנדרשים ואז ישחה להנאתו. לא כולם שוחים מהר.. לא כולם ישחו רחוק... והסגנונות רבים ומגוונים...
וכי מה בכך ? השחייה טובה לכולם. הוא הדין עם הפורקן הרגשי. טוב בשביל כולם.
רבים בתחילה טוענים שהסערה מרתיעה אותם, שהיו מעדיפים פשוט להירגע...
מובן שרק באמצעות פורקן רגשי הכרוך כמובן בהחצנה סוערת – אקטיבית מגיעים לרגיעה ולשקט האמיתי – זה שלאחר הסערה.
מי שיקפוץ למים ימצא אותם טובים ונעימים. ומי לא יחשוק במקלחת חמה להסיר את מעטה הלכלוך היומי ? לא מעשה של פינוק (אם כי אין בכך כל רע) כי אם חובה היגיינית פשוטה.
צריך לפעמים לקפוץ ולחוות, להרגיש את תחושת הפורקן שבעקבותיה באה תחושת שחרור עילאית והקלה של ממש - לגוף ולנשמה.