ייפ מאן לא יכל לדמיין שלאחר מותו ב 1972, שמו ייזכר בין הגרנד-מאסטרים הבין-לאומיים המכובדים ביותר בהיסטוריית אומנויות הלחימה
כיורש הרשמי של שיטת הוינג צ'ון קונג פו,ייפ מאן הצליח לגרום לשיטה הלא מוכרת אך דינמית להתפשט בכל העולם. תורתו היא כאבן הפינה של עולם אומנויות הלחימה כיום- שילוב היעילות של השיטה יחד עם הידיעה שהוא היה מורו האגדי של ברוס לי המפורסם גרם מאז מותו למיליוני אנשים להתייחס לשיטתו בסקרנות ובכבוד. כיום ניתן למצוא מדריך השיטה בכל מקום בעולם או לכל הפחות מישהו שלמד מן השיטה. כיום וינג צ'ון היא אומנות הלחימה שגרמה להכי הרבה השפעה באומנויות הלחימה במאה העשרים.
לרוע המזל,ייפ מאן לא צפה להצלחה שכזאת ולכן לא בחר לפני מותו יורש רשמי לשיטת הוינג צ'ון, עובדה שגרמה להתפצלות רבה של ממשיכי השיטה מאז מותו.
ייפ מאן נולד באוקטובר 1893 בעיר פאטשאן שבמחוז קואנגטונג, אשר בדרום סין. הוא היה בנו של סוחר עשיר במשי. כל משפחתו גרה בכ20 אחוזות צמודות שבשני צידיו של רחוב 'העושר והתבונה', כאשר במרכז נמצא המקדש המשפחתי. במקדש אפשרה משפחתו למאסטר הוינג צ'ון ווה סון לגור וללמד קבוצת תלמידים קטנה, בעיקר משום שהיה ידועה כלוחם אמיץ, דבר שהרתיעה שודדים וגנבים מקומיים.
בתור ילד, ייפ מאן מעש מהלימודים הסיניים הקלאסיים, ובכל הזדמנות היה בורח ממוריו כדי לצפות בשיעוריו של ווה סון. לבסוף בגיל 9 ביקש ייפ מאן להצטרף לשיעוריו של המאסטר. ובכך נעשה ייפ מאן תלמידו ה 16 והאחרון של מאסטר ווה סון, וכך גם התלמיד הישיר הצעיר ביותר של שושלת שיטת קונג פו בת 200 שנה שמקורה במנזר השאו-לין שבמחוז הונאן.
לפני כ 280 שנה התייחדו במנזר השאו-לין זקני-מומחי הקונג-פו הידועים ביותר במטרה אחת- לפתח שיטה שתיגבור על כל השיטות, ושזמן הלימוד שלה יהיה קצר ביותר.
במהלך פגישות אלו החליפו ביניהם זקני השיטות השונות סודות וטכניקות. לבסוף פיתחו תיאוריה בסיסית וסביבה קבוצת עקרונות לחימה. התיאוריה הייתה פשוטה אך עמוקה. משום שמטרתם הייתה לפתח שיטה בעלת עליונות בהגנה העצמית, הם החלו בבדיקת שתי שיטות ידועות באומנויות הלחימה- הם שמו לב שהשיטות ה'נושקות' או 'חיצוניות' (כמו השאו-לין או הצ'ואן-פה או
הקראטה המודרני) קיבעו את מיקום הגוף הרבה לפני שהאגרוף או הבעיטה פגעו במטרה. בדרך זו שיטות אלו גרמו לכוח מקסימלי להגיע למטרה. אך כמובן שהחולשה של השיטות האלו היא שהשאירה את התוקף חשוף להפלות או חוסר שיווי משקל כאשר הוא כבר התחייב בהתקפתו. מצד שני, השיטות ה'רכות' או ה'פנימיות' (כגון טאי-צ'י, פה-קואה, או הסינג-אי) אפשרו לתנועת הגוף להישאר חמקנית, כאשר היא מתחייבת רק ברגע הפגיעה במטרה. אך שוב פה יש בעיה והיא שהשיטות ה'רכות' לא פגעו עם מספיק כוח במטרה.
הזקנים הבינו שצריך להמציא שיטה שמאחדת את הבלתי צפוי שבשיטות ה'רכות' ואת כוח החדירה שבשיטות ה'נוקשות'. בדרך זו ניתן יהיה להתגבר על כל השיטות. לתיאוריה זו קראו זקני זנירי הקונג-פו 'תיאוריית ההפרעה' – תיאוריה בה כל הטכניקות מאפשרות התקפה במחוייבות, ומיד עצירה קלילה ושינוי זווית והתקפה מחדש במחוייבות. כל זאת במאמץ הקטן ביותר.
בשלב שני, משום שטכניקות קצרות-טווח מאפשרות קלות הפרעה זו, והן גם קלות ללימוד, הם החליטו שהשיטה החדשה תתמקד בלחימה קצרת-טווח. כל ניסיון של היריב להפעיל תנועות ארוכות-טווח כגון בעיטות ואגרופים סיבוביים יחסמו בהפרעה בעזרת טכניקות בלימה, אגרופים ישירים, ועבודת רגליים בהפרעה. על השיטה להגיע לטווח-קצר אידיאלי ובטוח זה בקלות וללא מאמץ.
לבסוף, ברגע שטווח-קצר ובטוח זה הושג, על המשתמש ללמוד לפעול מול היריב תוך תחושה בלבד, ולחוש את תנועות היריב ממגע באיברי היריב, זאת אומרת ללא שימוש בחוש הראייה. כך שתי הידיים ניתנות לשימוש ביחד להגנה והתקפה סימולטנית או להגנה ונעילה סימולטנית. יושם גם דגש על עבודה בכף יד פתוחה, אם בחסימה או בהתקפה, על פני שימוש באגרוף.
שימוש זה של הפרעה ותקיפה סימולטנית ימשך עד שיוכרע היריב.
זקני הנזירים האמינו כל כך בתיאוריה חדשה זו, עד אשר החליטו לשנות את שם חדר האימונים במנזר השאו-לין לשם 'אולם וינג צ'ון', כאשר משמעות 'וינג צ'ון' היא 'האביב לנצח'.
במהלך השנים הועברה השיטה ישירות מאב לבן וממאסטר למאסטר ולבסוף למורו של ייפ מאן.
עם השנים נודע ייפ מאן בתור לוחם מעולה אשר לעולם לא הובס. יום אחד ייפ מאן התגרה בזקן הידועה ביכולתו כלוחם קונג פו. הזקן הסכים לתחרות אך בתנאי שתערך על סיפון סירתו שבנמל. החל הקרב, ומיד ייפ מאן הופל למים. כך שוב ושוב עד שייפ מאן נכנע לזקן. מאותו יום הביא לזקן ארוחות ערב וכיבס את בגדיו. לאחר חודש ריחם הזקן על ייפ מאן ואמר לו- ' זהיתי מההתחלה שאתה לוחם וינג צ'ון. אני הבן של המורה של המורה שלך. שמי לונג ביק' (דמות מפורסמת ביותר בתולדות סין).
לונג ביק אז הסביר כיצד אביו, לונג ז'אן, מאסטר יורש, החליט להסתיר ממורו של ייפ מאן טכניקות חיוניות של הוינג צ'ון. לונג ז'אן עשה זאת בכדי להקנות לבניו יתרון איכותי על מורו של ייפ מאן אשר היה גדול וחזק מבניו. ייפ מאן החל ללמוד מן הזקן ,הלא הוא אחד מהבנים שלמורו של מורו, את הטכניקות הנסתרות ממורו, ושוב התיחדה השיטה במלואה וחזרה לקדמותה- 'הוינג צ'ון המסורתי'. בינתיים מורו של ייפ מאן החל ללמד שיטת וינג צון 'חסרה' הידועה כיום בשם 'וינג צ'ון שונה' ('מודיפייד' וינג צ'ון בלועזית).
לאחר גיל חמישים החל ייפ מאן עצמו ללמד וינג צ'ון. אז כבר הוכר בתור הגרנד-מאסטר, היורש, של הוינג צ'ון. כיום כ 90% מהוינג צ'ון הנלמד בעולם מקורו בייפ מאן. מתוך זה ידוע שייפ מאן לימד את הטכניקות של הוינג צ'ון 'המסורתי' רק ל- ויליאם צ'ונג, מדריך-אח ,סי-הינג, של ברוס לי.
(בתמונה:ייפ מאן לצד תלמידו ויליאם צ'ונג)