ריקוד ממבט אחר

מהו ריקוד למעשה?

ריקוד במושגים שלי ולא של מילון אבן שושן ,הינו מחלה,אבל מחלה טובה-מחלה שמגינה עלינו,משחררת אותנו מהעקבות שיש בתוכנו.
לא משנה אם הריקוד הינו בעל תרגילים מובנים או שזהו סתם ריקוד במועדון כמו טראנס ודומהו.
בסופו של דבר הריקוד גורם לנו מבפנים לתחושת שחרור-הדם זורם בכל הגוף,ההתרגשות עולה,החיוך נמרח על הפנים,תחושת ריחוף,האדרנלין באטרף,הלב מואץ,והעיניים מוארות כאומרות "אפילו השמיים אינם הגבול" ואם זה שיר שאנחנו אוהבים אז בכלל הכל נראה לנו כל כך ורוד באותו הרגע.

בסקרים שערכתי בעבר מטעמי,סתם בשביל להוכיח תאוריה שישבה במוחי גיליתי שברוב הפעמים הצורה שבה אנו רוקדים הינה הצורה שבה אנו חושבים ו/או מתנהגים.
מאידך גיליתי שרבות הפעמים שהריקוד פתח בנו צוהר לתרבות חדשה ועימה גם דפוסי התנהגות חדשים שהיו טבועים בנו אך לא מצאו את דרכם אל הדרור ורק בעקבות הריקוד הם בקעו לפתע מן הקליפה הקשה.
זכורה לי פעם שבה אמר לי אחד מן החברים אשר רוקדים כבר מספר שנים את ריקודי כל הזמנים,כי הריקוד עזר לו בחיי היום יום להפתח לבנות עוד יותר בעקבות בטחונו אשר עלה לו.
מדהים? בעיניי בהחלט מדהים ואף מרשים-מי ידע שערבים נעימים של ריקוד יעשו שינוי כזה לאדם.

אז למה לא כולם רוקדים או למה רק בשנים האחרונות תרבות הריקוד החלה להשתרש יותר לתודעה הישראלית והכלל עולמית?
האמת היא שאין לי תשובה חד משמעית, מובהקת,אך לדעתי ישנן מספר סיבות לכך:

1.התקשורת-כל תוכניות הטלוויזיה החלו לפתע משדרות תחרויות ריקודים,תוכניות דוקומנטריות על רקדנים וכדומה והחדירו את תרבות הריקוד לביתנו.

2.פה לאוזן- או כמו שאני מכנה זאת "האוזן השומעת". אחד מספר לשני:"אני רוקד סלסה,אני רוקדת בלט,אני הייתי במופע ריקוד" ופתאום גם אנחנו רוצים,אם זה מהסיבה שאולי נכיר שם מישהי/ו או שמא חלילה שנהיה שונים מן הסביבה שלנו,או שפשוט הרצון לנסות דבר חדש שחלקנו אף לא היינו מאמינים שנעשה זאת אי פעם.
אני מהזן השלישי-רבות הפעמים אשר חבר שלי ניסה לשכנע אותי לבוא ולנסות ואני סרבתי בתואנה ש"זה לא בשבילי ונולדתי עם רגליים שמאליות ועזוב אני עכשיו בתקופת אבי ביטר" (תודו שגם אתם עברתם תקופה כזו ).
אך עם שחרורי מצה"ל החלטתי לפתוח דף חדש בחיי ולנסות את הדבר אשר פתח לי עולם מדהים ומיוחד: גם הכרתי את אשתי, וגם גיליתי משהו חדש שקיים בתוכי ולא ידעתי מעולם,שתי ציפורים במכה אחת .

3.מופעים/סרטים-יותר ויותר מופעים,הצגות,סרטים וכדומה משתמשים בכמות גדולה יותר של ריקודים מאשר בעבר ובעקבות התלהבותנו מריקוד כזה או אחר חלקנו מחליטים לתפוס את המושכות בידיים ולנסות את מזלנו או יותר נכון את כשרוננו החבוי בתוכנו.

ייתכן שישנם עוד דברים רבים אשר גרמו לגל הרקדנים שנהיה בארץ ובעולם ולא הזכרתי אותם,אך אלו הדומיננטיים ביותר בעיניי.
בל נשכח שבכל יום מוחנו קולט כ-3000 מסרים מפרסומות וכדומה,אז בטוח שאחד מהמסרים הינו בהקשר לריקוד.תקשורת כבר אמרתי?

ולסיום מה רוצה אני לומר לאלו אשר רוקדים ואלו אשר חולמים לרקוד אך מפחדים או מחכים לדחיפה מן החברים או כמובן איך שכחתי-לא רוצים ללכת לבד?
לאלו הרוקדים-אל תפסיקו,גם אם אינכם שמים לב הריקוד הינו גורם משפיע בהחלט בחייכם ואם טוב לכם איתו המשיכו גם אם יהיו כאלו שילעגו לכם לפעמים או שמא לא יבינו את אשר ליבכם אוהב.
לאלו החולמים לרקוד-אל תחפשו שום תירוץ,למה לא ללכת? עשו את אשר ליבכם כמהה לו.
ואם החלטתם ללכת אחרי אשר ליבכם חפץ אל תתייאשו מהר כל-כך,בכל זאת כל התחלה קשה גם באהבה ותאמינו לי שריקוד זו אהבה.

באהבה
גולן לביא