מהי האלכימיה התאואיסטית?

רבים שואלים – מהי האלכימיה התאואיסטית? האלכימיה, כפי שמובנת בהבנה המערבית, כיכולת לשנות חומר? כיצד זה קשור לגופנו? מה ניתן להשיג בעזרתה? מדוע היא חלק מהפרקטיקות התאואיסטיות? ועוד שאלות רבות ומגוונות. נתקלתי בכך, שאין לנו כמעט ידע והבנה על מסורת ואומנות זו, גם בשל היות הנושא סגור יחסית לאנשי המערב וגם בשל עומקו ועתיקותו.
החלטתי, אם כך, לפרסם מספר מאמרים, המסבירים את המושגים הבסיסיים באלכימיה (עד כמה שניתן לתארם במילים בכלל), שנכתבו ע"י ד. ארטמייב, מדריך ומורה, ותורגם על ידיי.

אלמוות באלכימיה התאואיסטית
הקדמה
קודם כל, יש צורך להבין, שהתרבות הסינית היא ייחודית ואינה דומה בהנחותיה (ואף הפוכה בהן) לתרבויות אחרות. תאואיזם והאלמוות במסורת הסינית מוכרים כיום לרבים, אך ניתן לומר, לא נלמדו לעומקם. זה ניכר במיוחד, כאשר מדובר בשכבות העתיקות ביותר של התאואיזם. זוהי עובדה לא מפתיעה.
מבחינת המסורת הסינית, האלמוות הוא לא הדחף להשאיר זכר לדורות הבאים, ולא הרצון לחיות לנצח בעולמנו (לפי התאואיזם אריכות חיים וחיי נצח פיזיים הם אפשריים, אך אינם מהווים את המטרה העיקרית של הפרקטיקות התאואיסטיות). האלמוות הוא מימוש החופש האישי של כל אדם, הקיים בו עצמו, שאדם אינו מבחין בו ואינו מהרהר בו בדרך קבע.
תאואיזם, אם כך, אינו דת, ואינו פילוסופיה, אלא דרך החופש.
כיום התאואיזם הוא בעל שכבות רבות ושינויים ניכרים בו, אך עדיין ניתן למצוא אנשים בסין, שמכירים את דרך החופש העתיקה והמקורית.
מהי האלכימיה?
האלכימיה התאואיסטית היא תפישת עולם, המחפשת את השלמות. לא שלמות פיזית או נפשית, אלא את ההישג העילאי שיכול להשיג האדם בתחום הנפש. ניתן לפרק את הדרך להישג זה לשלבים מסויימים, המאופיינים בשינויים ותמורות גופניים. כך ניתן להדגיש את השלבים הבאים:
האדם האלמותי – Rénxiān -人仙
האלמותי של העולם הזה – Dìxiān -地仙
האלמותי הרוחני – Shénxiān -神仙
האלמותי השמיימי – Tiānxiān -天仙
אלמותי הזהב - Jinxiān -金仙
ונוספים.
לא כל המסורות התאואיסטיות מגדירות את השלבים בשמות זהים. חשוב לציין, כי ההגדרה הסינית של הרוח אינה קשורה למושג התודעה – היא מוגדרת בעזרת ההירוגליף שינג性 (רוח).
האלכימיה התאואיסטית בעבר נקראה בשני מושגים: Neidan内丹ו- Waidan外丹, שמקובל לתרגם אותם כאלכימיה פנימית וחיצונית (ההירוגליף dān 丹 - משמעותו מצרף, שבו מתרחש היתוך). אף על פי כך, מעט אנשים יודעים (והתאואיסטים מדגישים זאת), שהמסורת התאואיסטית ראשיתה מוקדמת בהרבה, ומוכרת בסין מימיו של חואנג די, הקיסר הצהוב. המסורת בראשיתה נקראה חואנג לאו סיוא – תורת חואנג די לאו דזה. תורה זו נקראת גם בשמות אחרים. המושגים "אלכימיה פנימית" ואלכימיה חיצונית" הופיעו הרבה יותר מאוחר, בתחילת הספירה שלנו.
באופן עקרוני, האלכימיה היא רק Waidan, כתורה המתארת היתוך חיצוני של סם החיים. האלכימיה הפנימית (הנחשבת כיוצאת מהאלכימיה הפנימית), למעשה בעלת סטטוס גבוה יותר, ועתיקה יותר.

אנו נתייחס בהמשך לאלכימיה הפנימית, Waidan.
תיאור קצר של השלבים העיקריים באלכימיה התאואיסטית הפנימית
כיום, יש מספר רב של פירושים שונים לתורת האלמוות של האלכימיה התאואיסטית. לכן, יש צורך לתאר אותה בדיוק ובצורה מובנת.
נדבר על עיקרי תהליך הדרך התאואיסטית של האלכימיה הפנימית. אלה רק עיקרי הדברים, הנחוצים להבנה כללית של התהליך, ומבוססים על לימוד של מסכות שונות במסורת התאואיסטית מחד, והדרכה של המורה מאידך. כל אחד מהשלבים המדוברים מעמיק הרבה יותר, ודורש הכרה של הדקויות והסודות, שאותם יוכל לתאר ולהסביר אך ורק מורה אמיתי.

קיימת קלסיפיקציה מקובלת, בעלת 5 סוגי אלמוות:
• הרוח האלמותית – Guǐxiān -鬼仙
• האדם האלמותי – Rénxiān -人仙
• האלמותי של העולם הזה – Dìxiān -地仙
• האלמותי הרוחני – Shénxiān -神仙
• האלמותי השמיימי – Tiānxiān -天仙
כל השלבים הללו הם תוצאה של הישגים עוקבים של האדם בדרך האלכימיה הפנימית.

1. הרוח האלמותית - Guǐxiān -鬼仙
להישגי האלכימיה הפנימית אין קשר לשלב זה. זהו מצב, שמגיעים אליו בדרכי שאמאניזם, זן-בודהיזם המאוחר, פסאודו-תאואיזם ומדיטציות מתקדמות שונות. בדרך זו, כאשר הגוף נותר ללא נשימה ודופק, האדם מוציא את היין שלו מהגוף. האדם במצב זה נשאר, עף אף הישגיו, בן תמותה רגיל. מעבר לכך, אין ביכולתו להיוולד מחדש, והוא ישאר במצב התפתחות לכאורה גבוה זה לעולמים. בתאואיזם פרקטיקות אלה היו אסורות באופן מוחלט.

2. האדם האלמותי – Rénxiān -人仙
האדם האלמותי, או האלמותי בין האנשים. זהו השלב הראשון בדרך האלכימיה הפנימית. זהו שלב ביניים, הנחוץ להגעה לאלמוות האמיתי. בשלב זה האדם מגיע לבשלות ושיא היכולות הגופניות שלו. כל אדם באופן טבעי עובד שלב כזה בחייו, ובשלב זה הגוף מלא באנרגיה, וכמות האנרגיה העומדת לרשותו גבוהה ביותר.
אם האדם מתחיל את דרכו באלכימיה הפנימית בשלב זה בחייו, הוא יכול להגיע במהירות ובקלות לשלב השני – האלמותי של העולם הזה. אם האדם מגיע לדרך האלכימיה הפנימית לאחר שהוא עבר את השיא האנרגטי בחייו, יש צורך להחזיר את הגוף, ויותר נכון, את הסטרוקטורה הפנימית שלו, לנקודה זו. ללא הגעה למצב זה לא ניתן להמשיך הלאה בדרכי האלכימיה הפנימית.
האנרגיה הממלאת את הגוף בשלב זה היא המינגMing 命 . התמלאות המינג היא התמלאות באנרגיה. עדיין אין הגוף משתנה באופן פיזי (כפי שישתנה בשלב הבא), האיברים הפנימיים נשארים במצבם הקודם. גם כאשר המינג מלא, האדם יכול לחלות. בשלב הבא הגוף כבר יהיה מושלם יותר, ולא יחלה.

למה שלב זה, שאין בו תכונות אלמוות, מקבל שם "האדם האלמותי"? למעשה, זה נובע מכך, שרוב המגיעים לאלכימיה התאואיסטית מגיעים אליה בגיל מאוחר יחסית, כאשר עברו כבר את שיא המינג בחייהם. אנשים אלה מחזירים בעזרת האלכימיה תכונות אלה לגוף. חזרה כזו היא בגדר פלא, המתרחש ברמה הגופנית-אנרגטית.

בשלב האלמותי של העולם הזה הדרישה העיקרית היא השגת מצב הנעורים מבחינה אנרגטית ומבחינת עירנות הגוף. אפילו אם אדם הגיע ללימוד האלכימיה הפנימית בגיל 40-50, הוא מסוגל להגיע לרמה גופנית זו, ומעבר לכך – הוא יגיע לרמה זו. אם נדבר על המראה החיצוני של הגוף – האדם יכול לשלוט באופן רצוני בשינוי זה.

חשוב לציין, כי המינג, אפילו לאחר ההגעה למלואו בגוף האדם, יתבזבז עם הזמן, כבכל אדם רגיל. זאת אומרת, יש צורך באימונים ופרקטיקות מתמידים על מנת לשמור על רמתו של המינג, בייחוד בגלל ששלב האדם האלמותי הוא שלב הפיך. אם האדם יפסיק את האימונים, הוא יבזבז במהרה את המינג ויחזור למצב הרגיל של אדם בגילו.

*מעניין לציין, שהשלבים של האדם של העולם הזה, האלמותי הרוחני, האלמותי השמימי – אינם הפיכים. בהגעה לשלבים אלה, השינויים ישארו.*

הדרכים להחזיר את המינג למלואו הן ייחודיות לאלכימיה התאויסטית, אין דומה להן ספרי האלכימיה וצ'י קונג. המורה הוא המדריך, המביא את האדם לשלמות המינג.

המשך בחלק הבא