לומר סליחה

מיומנות חשובה בחיים, אותה את יכולה להעביר לילדיך, היא אומנות ומדע אמירת הסליחה.
רוב הילדים (וכמה מהמבוגרים גם!) אינם יודעים איך לעשות זאת נכון. מי לא זכה להתנצלות 'צולעת' או לכזו שלא הייתה התנצלות כלל בגלל שהייתה עמוסה בתירוצים?
לסנן מבין השפתיים "סליחה" זה לא מספיק. התנצלות עלובה יכולה לעצבן יותר מאשר אי התנצלות. כדי להתנצל ביעילות ובכבוד, כדאי להתחיל ב-'מדע' ההתנצלות.
הנה השלבים בליווי דוגמה:
1. להצהיר על מה ההתנצלות: "אני מתנצלת שלא אמרתי לך את האמת."
2. להכיר ברגשותיו/השקפת עולמו של האחר: "אני יודעת שאתה מאוכזב ושעכשיו יהיה לך קשה יותר להאמין לי בפעם הבאה".
3. להביע חרטה: "טעיתי ואני מרגישה רע על כך".
4. להביע נכונות לכפר על הנזק: "זה לא יקרה שוב. בינתיים, מה אני יכולה לעשות כדי לפצות אותך?"
'אומנות' ההתנצלות היא הדרך להביע אותה. האדם שמקבל את התנצלותך חייב להרגיש שהיא באה מהלב. טון הדיבור חשוב באותה מידה כמו המילים. באופן כללי, ככל שההתנצלות באה מוקדם יותר, כך טוב יותר. פרט למקרה בו האדם הפגוע נסער ואינו פנוי רגשית לשמוע אותה; אז יש לחכות עד שהאמוציות ישככו.
עיזרי לילדים להתאמן בצעדים שכתובים למעלה בעזרת הבעת ההתנצלות בכתב, עריכת חזרה ורק אז לומר אותה לאחר. אם ההתנצלות היא כלפייך, תוודאי שאת מקבלת אותה באדיבות ובנועם. ותזכרי להציב לעצמך את אותם הסטנדרטים שאת מציבה לילדים שלך.