פילאטיס- רצפת אגן ופריצת דיסק?

. "למה השרירים העמוקים צריכים טיפול מיוחד"? כיוון שרוב חיינו אנו יושבים (מינקות ועד זיקנה) על כסא, התומך בנו ותמיכה זו גורמת לשרירים המייצבים להתנוון. לפיכך לכולנו, מי יותר ומי פחות, יש שרירים מייצבים לקויים. הצרה היא שבכל סוגי ההתעמלות האחרים ו/או בחדר הכושר אנחנו מרבים לעבוד עם השרירים החיצוניים (שהם שרירי הכוח והתנועה) ומזניחים את השרירים העמוקים באופן לא מודע. לכן כושר גופני לעולם אינו מעיד על כשירותם של השרירים המייצבים!!!
"למה אנו זקוקים להם אם הכסא מהווה תחליף כל כך טוב להם"? – פשוט בגלל שכאשר הם לקויים הם מפסיקים להגן על הגידים והרצועות במפרקים שלנו – ואז אנו סובלים מכאבי גב (מחקרים מראים כי 80% מכאבי הגב הכרוניים מקורם בשרירי יציבה לקויים ולא בבעיה מפרקית!), מכאבי צוואר, מפריקות מפרקים, מקרע של רצועות, משחיקת סחוס ומצניחת אברים. כל זה טוב ויפה אבל "מה זה אומר שרירים מייצבים לקויים?" – זה אומר שהם אינם מתכווצים בזמן הנכון (כשזמן נכון מבחינתם אומר שהם מתגייסים לפני שרירי התנועה), בו-זמנית מסביב למפרקים (כדי לייצבם בזמן התנועה ולמנוע שחיקת סחוס ובלאי של הרצועות והגידים), ובמשך זמן מספיק ארוך מבלי להתעייף (קרי: לפני ובמשך התרגיל או המאמץ) ללא קשר לכיוון התנועה שבחרנו לבצע!

יהודית שריג - פיזיותרפיסטית בשיקום רצפת האגן

רצפת האגן:
רצפת האגן שלנו נמצאת בחלק התחתון ביותר של הבטן- מתחת לכל האיברים הפנימיים:
3 מערכות חשובות נמצאות בחלל האגן:
1) מערכת השתן- שלפוחית וצינור השתן
2)מערכת העיכול- המעי הגס בעיקר
3)מערכת המין- הרחם|פרוסטטה, צואר הרחם והנרתיק אצל נשים.
שרירי רצפת האגן מחברים את 3 המערכות ולהם 3 תפקידים מרכזיים:
1) שליטה על הסוגרים
2)תמיכה באברי האגן
2)שיפור התיפקוד המיני
3 המערכות מסתיימות ב3 פתחים- השופכה, הרקטום והנרתיק.
רצפת האגן מורכבת משרירים רבים המסודרים ב2 שכבות- עמוקה ושטחית.
השרירי העיקרי השייך לשכבה העמוקה-
lavetor ani שלמעשה מחבר בין עצמות האגן לבין 3 הפתחים.
לשרירי רצפת האגן מבנה כיפתי והיא עולה ויורדת עם הנשימה כדי לאזן את הלחץת שנוצר בחלל הבטן.

הפגיעה העיקרית בשרירים אלה אצל נשים היא בראש ובראשונה במהלך הלידה- העומסים והלחצים המופעלים גורמים להחלשות ואקרעים בשרירים.
חוסר טיפול או טיפול לקוי במצבים אלה יביא בגילאים מבוגרים יותר למצבים של חוסר תפקוד.
המצב השכיח ביותר הוא חוסר שליטה על הסוגרים. בתחילה מדובר בדליפת שתן במאמץ(שיעול כבד, צחוק, ריצה) אך במהלך השנים ובמיוחד לאחר הפסקת הוסת- המצב עשוי להחמיר ודליפת שתן עלולה לפלוש לחיי היום יום ולפגוע באיכות החיים.
אבחון מוקדם ככל האפשר, טיפול נכון וחיזוק השרירים בשיעורי פילאטיס יביא לשיפור משמעותי אפילו במקרים קשים של החלשות רצפת האגן.
מומלץ מאוד למי שסובל|ת מתופעות של דליפת שתן להבדק אצל פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת אגן או אצל אורוגניקולוגית.

פריצת דיסק מותנית:
מהי פריצת דיסק מותנית?
הגורם השכיח ביותר לפריצת דיסק, הנו יציאת החומר התוך-דיסקי אל תוך התעלה השדרתית, או אל תוך תעלות העצבים הצידיים שמתוכן מגיחים העצבים אל הגף התחתון.
גורמים אחרים ונדירים יותר המסוגלים לדמות פריצת דיסק הנם גידולי עצם או עצב שונים ודלקות חיידקיות.
הסימפטומים המלווים עם פריצת דיסק הנם רבים ומגוונים, אך הבולט ביניהם הוא הכאב החד והחריף המקרין מן הגב התחתון אל הרגל.
כאב זה נקרא כאב סיאטי, עלול להיות מלווה עם תחושת נימול, צריבה, חולשה ואפילו במקרים מסויימים ניוון שרירי. הכאב הסיאטי מחמיר בדר"כ עם מאמץ, הרמת חפצים כבדים, שיעול ועיטוש.

מבנה הדיסק הבינחולייתי:
מורכב משני חלקים עיקריים:
1. הדיסק המרכזי|גרעין הדיסק-
Nucleus polposus, חומר דמוי ג'ל המכיל ברובו מים.
2. מעטפת חיצונית- annulus fibrosus, חומר סיבי העשוי טבעות היקפיות מורכב מרקמת חיבור קשיחה המכילה קולגאן.
באופן תקין אין תנועה של הדיסק לכיוון המעטפת החיצונית.
אך בתהליך השחיקתי של הדיסק וכתוצאה מתנועות שדרתיות לא בריאות, נוצרים בקעים וסדקים בטבעות המעטפת החיצונית.
בעקבות הסדקים הללו הגרעין מסוגל לנוע בחופשיות רבה יותר ולחדור למעטפת החיצונית ובכך לגרום לבליטה ומאוחר יותר לפריצת הדיסק.

כיצד נוצר כאב?
הכאב מוקרן בדר"כ אל הגף התחתון.
הקרנת הכאב תלויה במקומו של הדיסק הפגוע:
פריצה|בליטה של הדיסק בין החוליות L3-L4 ילחץ על שורש עצב L4.
פריצה|בליטה של הדיסק בין חוליות L4-L5 ילחץ על שרש עצב L5 ובין L5-S1 ילחץ על שורש העצב S1.
פריצת הדיסק השכיחה ביותר היא בין החוליה המותנית החמישית L5 לעצם העצה S1.
כיון שחלק ניכר ממעטפת חיצונית של הדיסק מכילה קולטני כאב, החולה עלול להרגיש כאב מקומי לפני הופעת הקרינה לגפיים.

אופי הכאב:
הכאב חריף, מהיר מלווה ברוב המקרים בהקרנה לאיזור המעוצבב ע"י העצב הלחוץ.
בשלב החריף, רמות הכאב יעלו עם תנועות,שיעול, עיטוש ומאמץ.
תחושות נימול לרוב עם הכאב או לאחריו.
חולשות שרירים בגף תחתון ואף ניוון שרירים עלול להופיע עם לחץ רב וממושך על העצבים.
מקרים קשים ונדירים יותר הם המקרים בהם הפריצה היא מרכזית אל תוך התעלה השדרתית.
במקרים אלו, אם הלחץ על חוט השדרה הנו רב, יופיעו חסרים נוירולוגים קשים הדורשים התערבות רפואית מידית בביה"ח. בין התופעות הקשות, אבדן שליטה על הסוגרים ושיתוק.

הגורמים לפריצת דיסק:
בחלק ניכר מן המקרים קדמו לפריצה תנועות לקויות בעמוד השדרה.
כפיפה לפנים ברגליים ישרות עם רוטציה נחשבות לתנועות המזיקות ביותר הגורמות לקרעים מיקרוסקופיים של המעטפת החיצונית של הדיסק.
אם מוסיפים לתנועות השגויות עומס ומשקל הרי לכם מתכון צפוי לפריצה.
הדיסק הנפרץ ביותר הוא בין L5-S1
מקום שני L4-L5
מקום שלישי C5-C6

אלו גורמי הסיכון העיקריים לפריצת דיסק מותני:
1. משקל עודף
2. חוסר פעילות גופנית
3. עישון
4. גברים בין 30-50
5. הרמת חפצים כבדים- סבלים, פורקים ועובדי פועלים
6. חשיפה למכשור רועד- טייסי מסוקים, נהגי משאיות...

מה נעשה:
יש לזכור כל מקרה לגופו מה שיכאב לאחד יהיה נעים לשני.
1. הרבה מתיחות רגליים (עם גומיה)
2. רוטציות- שיקום ושימור תנועתיות חוליות עמוד שדרה.
יש לזכור שהתנועתיות נפגעת כתוצאה מכאב ופחד לזוז.
3. תרגילים של פשיטת גב- כיוון הפוך לפריצה.
4. עבוה על חיזוק שרירי בטן תחתונהייצב את הגוף טוב יותר וימנע לחץ על החוליות.
יש להקפיד על אורך בזמן התרגול ולא לעבוד מתוך כאב!!!.


מתוך חוברת קורס פילאטיס בהנחיית עירית אילון ולד ואלה וינגרטן